בשוק הראשוני גוייסו כ-2.8 מיליארד שקל בחצי הראשון של השנה, בעיקר בהנפקות אג"ח

כמעט כל ההנפקות היו של חברות ותיקות; לאחר הפסקה של כשנה בוצעה בשוק המניות הנפקה של חברה חדשה, פוקס, שגייסה כ-48 מיליון שקל

במחצית השנה הראשונה טופלו כ- 70 הקצאות לעובדים וכ- 70 הקצאות פרטיות אחרות. במהלך תקופה זו גוייסו כ- 2 מיליארד שקל בהקצאות פרטיות של מניות, המירים ואג"ח סטרייט על ידי החברות הציבוריות. כך דיווחה היום הנהלת הבורסה בת"א.

בין ההקצאות הפרטיות בלטה ההנפקה של חברת טאואר, שהקצתה למשקיעים שונים במסגרת פרוייקט הקמת מפעל Fab2, מניות בשווי של כ- 200 מיליון שקל, אלרון הקצתה לבעלי מניות אלביט, מניות בשווי כ- 262 מיליון שקל במסגרת מזוגה של אלביט לתוך אלרון והקצאה נוספת של אלרון לדסק"ש של מניות בשווי של כ-102 מיליון שקל, תמורת העברת החזקותיה של דסק"ש בדי.אי.פי.

לידר הקצתה לבעלי ענין מניות תמורת מזומן בסך כ- 104 מיליון שקל, מכתשים אגן הגדילה את סדרת אגרות החוב להמרה הסחירה שלה ע"י הקצאה פרטית למוסדיים בסך 136 מיליון שקל. הנפקה נוספת שבלטה היא זו של קרדן, שביצעה הקצאה למוסדיים של אג"ח להמרה לא סחיר, בסך של כ- 100 מיליון שקל.

במחצית הראשונה של שנת 2002 התאפיין שוק ההון בחוסר יציבות עקב אי הודאות בכל הקשור לתוכנית הכלכלית ומהשינויים התכופים בשער הדולר, בשעור הריבית, והעליה במדד המחירים לצרכן. כמו כן הושפע השוק מהארועים הבטחוניים והמשך גל פיגועי הטרור.

בתקופה זו נמשך השפל בשוק המניות, שאפיין גם את שנת 2001. עד מחצית יוני 2002 ירדו שערי המניות בכ-16%.

לעומת זאת, הרעת המצב הכלכלי והבטחוני השתקפה בהכפלת מחזורי המסחר באג"ח (הממשלתיות והקונצרניות) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הסטת תשומת הלב, לאג"ח בולטת במיוחד בשוק הראשוני. במחצית השנה גוייס סכום של כ-4.4 מיליארד שקל באמצעות אג"ח (סחירות ובלתי סחירות), כאשר מזה כ-2.7 מיליארד שקל באמצעות אג"ח סחיר והיתרה בהקצאות פרטיות למוסדיים של אג"ח לא סחירות. 76% מסך הגיוס בוצע באמצעות אג"ח צמודות למדד.

הנפקות גדולות במיוחד היו של פועלים הנפקות שגייסה בינואר ובמאי 444 מיליון שקל, באמצעות אג"ח לא צמודות וחברת החשמל שגייסה במאי 522 מיליון שקל, באמצעות אג"ח צמודות למדד.

חוסר הוודאות הכלכלית, המקשה על קביעת שעורי הריבית בהנפקות הביא, לקראת סוף הרבעון השני, לשמוש ב"פדיון מוקדם על פי דרישת המחזיק". 2 חברות פרסמו תשקיפים שכללו אגרות חוב בהן פעם בשנה, לכל אורך תקופת חיי האגרת, רשאי המחזיק לדרוש פדיון מוקדם. כל פדיון מוקדם מבוצע בפרמיה כלשהיא, שנקבעה מראש בתשקיף, כשהפרמיה עולה על פני תקופת האג"ח. דבר זה מאפשר למחזיק להחליט על תקופת האג"ח המתאימה לו ובהתאם משתנה הריבית שיקבל (עם הפדיון מרצון).

חברת תבור, הנשלטת ע"י אקסלנס השקעות, פרסמה תשקיף הכולל אג"ח צמודות לדולר הנושאות ריבית שהינה פונקציה של ריבית הלייבור. בתמורת ההנפקה קונה החברה Notes מ- 3 מוסדות פיננסים בינלאומיים, שהריבית על ה Notes דומה לאג"ח שהחברה מנפיקה. כך למעשה קונה המשקיע נייר ערך זר באמצעות רכישת ניירות ערך של חברה ישראלית.

השפל המתמשך בשוק המניות וההזדקקות למימון הביאו חברות רבות להציע לציבור אג"ח להמרה. במחצית השנה הראשונה גוייס סכום של כ-1.1 מיליארד שקל באמצעות הנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח להמרה.

לאחר הפסקה של כשנה בוצעה בשוק המניות הנפקה של חברה חדשה -פוקס- שגייסה כ-48 מיליון שקל בהנפקת מניות, כשמחצית מההנפקה נרכשה ע"י משקיעים מוסדיים.

טאואר, שנרשמה במסגרת הרישום הכפול בינואר 2001, ניצלה את היתרון של הרישום בשוק הישראלי ופרסמה, בינואר השנה, תשקיף במתכונת אמריקאית לציבור בישראל. התשקיף כלל הנפקה של אג"ח להמרה. החברה גייסה כ-106 מיליון שקל.