הקשת המזרחית ונציגי הקיבוצים מציעים פתרון משותף למחלוקת על הקרקעות

המסמך, שהוא תוצאה של שנת דיונים, מטפל בכל רובדי החברה: קיבוצים, מושבים, עיירות פיתוח, יישובים ערביים, דיירי הדיור הציבורי, יישובים בלתי מוכרים ופולשים, מתוך רצון להגיע להסכמה כוללת ומקיפה.

חתומים על המסמך נציגי הקשת המזרחית, ובראשם ד"ר סנדי קדר, ממגישי בג"ץ הקרקעות החקלאיות, ונציגי הקיבוצים, בראשם אלישע שפירא, לשעבר מזכיר הקיבוץ הארצי, ושלמה לשם, לשעבר יו"ר המרכז החקלאי.

יצוין, שהמסמך טרם הוגש לראשי תנועות ההתיישבות ולכל חברי הקשת, ולכן צפויות לו התנגדויות רבות. בתנועה הקיבוצית מעריכים, שהמסמך יזכה לתמיכת יישובי הפריפריה ולהתנגדות יישובים שיראו בו פגיעה באפשרותם ליהנות מרווחי שינוי הייעוד.

עוד הוסכם בין הצדדים, שקרקעות המדינה יישארו בבעלות הציבור, ולא יועברו לבעלות היישובים החקלאים, כדרישתם המקורית של החקלאים במסגרת חוק עיגון זכויות. סעיף נוסף קובע, שהמדינה תפעל למנוע התעשרות מופרזת של יחידים וקבוצות על ידי ניצול לא סביר של המשאבים הציבוריים (קרקע) שהועמדו לרשותם.

המסמך מכיר בטיפוח ערך החקלאות ובשמירת הזכות של החקלאים לעבד את אדמתם, אך שולל את מכירת הקרקעות כאמצעי להפיק רווח.

במסמך החלטה המבטיחה את הזכויות בדירה של דיירי הדיור הציבורי, על ידי עיגון זכותם בבית המגורים שלהם ויצירת תנאי דיור הולמים. לקיבוצים ולמושבים מבטיח המסמך את עיגון הזכות על "שטח המחנה", ביחס סביר לגודל היישוב ומספר תושביו הקבועים, תוך שימוש במנגנוני מיסוי פרוגרסיביים ותשלום דמי חכירה, על מנת לאזן בין המרכז לפריפריה.

עוד במסמך, קריאה למציאת פתרון לצורכי הפנסיה של חברי הקיבוצים, במסגרת חוק פנסיה ממלכתי, שיחול על כלל אזרחי המדינה. מקורות המימון של הקרן ינבעו מכספי שינוי הייעוד של הקרקעות ומכספים אחרים.

בנושא הפיצוי לחקלאים בעקבות שינוי הייעוד, שעומד במרכז העתירה לבג"ץ, נקבע, שיינתן פיצוי כספי מוגבל בעת שינוי ייעוד של קרקע חקלאית, באופן שימנע יצירת פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה. לגבי חברות חקלאיות פרטיות נקבע, שבעת שינוי הייעוד הן יקבלו פיצוי חקלאי בלבד.

באשר ליישובים הערבים, הוסכם, שיוקצו להם קרקעות הנחוצות לפיתוחם, למגורים ולפיתוח פרנסה הולמת, כולל הרחבת גבולות השיפוט בהתאם.

החלטה נוספת היא, שכחלק מיישום המדיניות הקרקעית החדשה, ייבדקו העסקות הקרקעיות שבוצעו בעשור האחרון, במגמה לנקוט בפעולות מתקנות בעתיד וכדי לצמצם עיוותים שנוצרו בעבר.

במסמך המשותף מדגישות התנועות את זכותם של תושבי הארץ כולה ליהנות מהנכסים הלאומיים ולהשתתף בניהולם. מזכיר התנועה הקיבוצית ויו"ר מטה ההתיישבות לעיגון זכויות החקלאים בקרקע, גברי ברגיל, אמר כי הוא מברך על ההידברות, וציין כי הנכונות להגיע להבנות חשובה מאוד.

לדברי מנכ"ל גרנות, יצחק בדר, המייצג 41 קיבוצים וכן שורה של מושבים, "זהו ניסיון נוסף של הקשת הדמוקרטית להטעות את דעת הציבור ולפגוע בציבור החקלאים ובזכויותיהם. כל שהחקלאים מבקשים הוא להשוות זכויותיהם לזכויות כל יתר החוכרים במקרקעי ישראל. מפליא ללמוד מהמסמך, שהקשת דואגת לפולשים ולערבים הרבה יותר מאשר לחקלאי ישראל".