רשת מכבסות

איך הפכו חנויות תמימות להמרת מטבע למכבסות של כספי השוק האפור מבחוץ זה נראה כמו עוד אחד מעשרות הסניפים המוכרים להמרת מטבע הפזורים ברחבי תל-אביב. מעל לדלת הכניסה השקופה שלט גדול שעליו כתוב "Exchange", מימין לוח אלקטרוני ועליו שערי ההמרה, ועל הזכוכית שלפני הכספר הבטחה ל"שערים הטובים בארץ, ללא עמלה". אבל מי שיוזמן להיכנס אל החדר האחורי - וכאלה אין הרבה - יגלה שמדובר בהרבה יותר מסניף תמים להמרת מטבע. גם אני הוזמנתי פנימה.

המשרד הפנימי מעוצב בסגנון שהיה נחשב יוקרתי בשנות ה-80: הדלפק והקירות מצופים במתכת בצבע חום. הכורסאות מצופות עור. על אחד הקירות מתנוסס דיוקנו של הרבי מלובביץ', ועל הקיר ממול ציור של מעמד משה ובני-ישראל מול ים-סוף. על השולחן מונחים ספר תנ"ך וכיפה, לצד מחשב-כיס קטן. ברוכים הבאים לעוד אחד מסניפי הבנקאות האפורה.

אם הגעתם לכאן, נראה שאתם צריכים כסף בדחיפות, וסביר שהבנק שלכם מסרב להעמיד לכם אשראי נוסף. יכול גם להיות שפשוט התגלגל לידיכם סכום כסף גדול בנסיבות שניתן להגדירן מפוקפקות מעט, ואתם חוששים שהפקדתו בבנק תעורר יותר מדי תשומת-לב. ככל שהדברים תלויים בכם, הייתם מעדיפים שהכסף יעשה את דרכו אל משכנו הבטוח בדרכים קצת פחות רשמיות. "העסק עובד ברשיון בנק ישראל, קופה נתנה, קופה קיבלה", מסביר המנהל צביקה (שם בדוי), ומצביע על תעודה שקיבל מטעם הבנק המרכזי, ממוסגרת ותלויה על אחד הקירות. הוא רק שוכח לציין כי התעודה, שהונפקה לחלפני המטבע לפני הרפורמה בשוק ב-1998, כבר אינה שווה את הנייר שעליו הודפסה.

במהלך השיחה צביקה יחזור שוב ושוב על טענתו שמדובר בעסק פרטי שלו, שהוא אינו חלק מהשוק האפור, ושכל הפעילות שנעשית אצלו היא חוקית ומדווחת. אבל האמת היא שהבוס הגדול שלו הוא אחד מראשי השוק האפור בארץ, דמות מוכרת בפני עצמה (השם שמור במערכת), שעומדת גם היא במרכזה של חקירת המעילה בבנק למסחר.

"השוק האפור זה עולם של דברנים וסיפורים, זה לא עולם תחתון. העסקים להמרת מטבע לא שייכים לעבריינים אלא לאנשי עסקים", הוא אומר. "שם המשחק הוא עמלות".

כלומר?

"הבנקים זרקו אותך, למי תפנה? למישהו פרטי. אותו דבר, אם אתה כאיש עסקים רוצה להעביר כסף לחו"ל, לספק שאתה עובד איתו, למשל. אם אין לך חשבון מט"ח בבנק, העמלה שהבנק יגבה ממך תשחוט אותך. אז במקום ללכת לבנק אתה מבצע את העברות הכספים דרכי, בעמלות נמוכות הרבה יותר".

כיצד?

"אתה פורט אצלי את הכסף במזומן. אם אני מכיר אותך, או שהגעת עם המלצה של חבר שאחראי על המילה שלך, אז אפרוט לך גם המחאות. את הכסף אני מפקיד לחשבון שלי ומעביר לחשבון המבוקש בחו"ל, או לחשבון של Money Exchange במדינה המבוקשת, שבו הספק שלך יוכל לקבל את הכסף".

מה הריבית שתגבה ממני על פריטת המחאות?

"5% עד 10%".

מי מורשה להפעיל עסק להמרת מטבע?

"אנשים פרטיים שיש להם תעודת יושר, שאין להם בעיות בחשבון הבנק, ושמקבלים לכך אישור מיוחד מבנק ישראל".

כיצד אתה בוררים את הלקוחות, הרי הם לא מזדהים בפניכם כמו בבנקים ולא מעמידים לכם ביטחונות?

"זה קשור בעיקר באמינות ובעבודה מול לקוחות קבועים".

אתה לא מחויב לדווח לרשויות על עסקות מעל לסכומים מסוימים?

"בנק ישראל קבע שבעסקה מעל ל-3,500 דולר אתה מחויב להצהיר ולמסור פרטים מזהים. בעסקות מתחת לרף הזה, הלקוח נחשב ללקוח מזדמן. אז אם הלקוח ירצה לפרוט 10,000 דולר, הוא יבוא בכמה הזדמנויות, או שישלח את אשתו והילדים. אנחנו עובדים בעיקר עם עסקים וחברות קטנות, לא עם בעלי חברות הנסחרות בבורסה. איש עסקים כמו נמרודי לא צריך אותי, כי יש לו חשבון מט"ח משלו והוא מקבל שערים יותר טובים ממני".

המדינה לא רצתה לפקח

ה"בנק" של צביקה אינו חריג. מתחת לאפן של הרשויות פועלים כיום ברחבי הארץ, במתכונת דומה, עשרות "סניפים" דומים. קוראים להם Money Exchange, או "נותני שירותי מטבע" בהגדרה המשפטית, אבל הם פועלים, בנוסף, כמרכזי הלוואה של השוק האפור, וכמכבסות כספים יעילות במיוחד.

אומנם לא מעט סניפי המרת מטבע פועלים ממניעים עסקיים ולגיטימיים לגמרי, ומתבססים על העמלות הנגבות מהלקוחות בעת קנייה או מכירה של מטבע זר. אולם הסרת הפיקוח מעל הסחר במטבע חוץ, ב-1998, נתנה את האות להשתלטות השוק האפור על חלק לא מבוטל מסניפי ההמרה, רובם באזור המרכז. העסקים האלה ממשיכים לספק שירותים בנקאיים מלאים להמרת מטבע, אך פעילותם העיקרית היא שירותים כמו פריטת המחאות וניכיון צ'קים, הענקת הלוואות, וכמובן - הלבנת כספים.

השימוש בחלפני כספים לצורכי הלבנת כספים מוכר למשטרה כבר שנים רבות. אבל גם חוקרי הלבנת ההון במשטרה מודים שהמעבר לשימוש בחנויות גלויות להמרת מטבע, כסניפים של השוק האפור, הוא תופעה של השנים האחרונות. את הליברליזציה בשוק המט"ח ב-1998 הם מסמנים כקו פרשת-המים, שאחריו לא ניתן היה עוד לעצור את הסחף.

"השימוש בחלפנים הוא אחד הכלים היותר פופולריים להלבנת הון, בשל היעדר הפיקוח", אומר חוקר באגף המודיעין של המשטרה. "בישראל הפכו רבים מהעסקים להמרת מטבע למכבסות כספים בשירות השוק האפור, והראיה לכך היא המספר העצום של חנויות המרה שנפתחו בשנים האחרונות בכל קרן-רחוב. ריבוי סניפי המרת המטבע, העמלות הנמוכות יחסית שהם מציעים, והעובדה שאין שום תיעוד לפעולות המתבצעות בהם, הם למעשה זרז לעבריין או לאיש העסקים שרוצה להלבין הון. הוא יעדיף להשתמש בהם ולא במערכת בנקאית לגיטימית, על אחת כמה וכמה מאז כניסת חוק איסור הלבנת הון, שמחייב את הבנקים בדיווח (על פעילות חריגות או בסכומים גדולים, א' ז')".

"לפני הליברליזציה נעשתה ההלבנה במחשכים", אומר ליאור חורב, אשר שימש עד לאחרונה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, וכיום הוא יועץ כלכלי פרטי. "היית הולך לקיוסק וממלמל משהו, ואו שהמוכר היה רוצה לשמוע אותך, או שלא. היום, לפחות עד לאחרונה, אתה יכול להיכנס לחנות להמרת מטבע או לחלפן חוקי, והם ילבינו בעבורך את הכסף, באמצעות הלאקונה בחוק. הליברליזציה בשוק המט"ח הפכה את השוק האפור ללבן".

איך זה קרה?

"נוצר חור בחוק. כל עוד השוק האפור עבד בעיקר במטבע ישראלי, זה היה שוק לגיטימי ואפילו חיוני, כי בדרך זו עודדו מתן אשראי לעסקים שהתקשו לקבל אותו בבנק. ב-1998, ברגע שהפסיקה להיות בעיית מט"ח, נפלו המגבלות גם בסחר בדולרים.

"חלפנים ונותני שירותי המטבע החלו לעסוק גם הם בניכיון שטרות ובמתן אשראי, כמו בשוק האפור. לרוב, כמו בשוק האפור, החלפנים נתנו הלוואות קצרות-מועד בריביות גבוהות. באופן מכוון, לא היו שום הגבלה ושום פיקוח, זה היה חלק מהליברליזציה הכללית".

איך זה שלא היה פיקוח?

"הפיקוח על נותני שירותי המטבע נפל בין הכיסאות. לא היה ברור מי יפקח על החלפנים - בנק ישראל או משרד האוצר. בבנק ישראל היתה מחלקת פיקוח מט"ח, שלמעשה איבדה את כוחה לאחר הליברליזציה. במקביל, גם באוצר חוסלה מערכת הפיקוח. נוצר מצב שלכל נושא החלפנות לא היה אבא".

בנקאי פרטי בכל מדינה

חוקרי הלבנת ההון במשטרה טוענים כי מדובר ברשת פיראטית ענפה של "בנקאות מחתרתית", שמספקת שירותים פיננסיים למאות רבות של לקוחות ללא פיקוח או רישום, כאשר עיקר פעילותה הוא בהוצאת כספים מולבנים מישראל ולהיפך.

"היא משרתת עבריינים, כמו-גם בעלי עסקים לגיטימיים, המעוניינים להעביר לחו"ל מאות אלפי דולרים, אך חוששים מהעברה בנקאית המחויבת בדיווח רשום, או מקליטת הכסף בחשבון בנק בחו"ל, שתחויב גם היא ברישום ובפיקוח", אומר חוקר במטה הארצי של המשטרה. "אז במקום להסתכן ולשאת את הכסף על גופך, אתה פונה לבנקאי המחתרתי ומפקיד אצלו את הכסף במזומן. את הכסף תוכל לקבל בכל מדינה ובכל תאריך שתבחר", מסביר החוקר, אשר כחבריו, שהתראיינו לכתבה, מעדיף להימנע מחשיפת שמו, בשל רגישות החקירות שמנהלת המשטרה בתחום השוק האפור מאז גילוי המעילה בבנק למסחר.

מתי אני צריך להעביר כסף לחו"ל ולא דרך הבנקים הלגיטימיים?

"זה נעשה כחלק מתהליך ההלבנה. הוצאת כסף לא חוקי מהארץ הופכת אותו ללגיטימי ומאפשרת לבעליו לעשות בו שימוש מבלי לחשוש. בארצות-הברית, למשל, משתמשים העובדים הבלתי-חוקיים בבנקאות המחתרתית כדי להעביר את הכסף שהרוויחו למשפחתם. גם בעלי עסקים לגיטימיים, שרוצים להוציא כסף מהמדינה מבלי להישאל שאלות או לעבור בדיקות במכס, יבחרו באפיק הזה".

כיצד משתלבים עסקים להמרת מטבע במנגנון?

"חלפנים משמשים כ'פרונטים' של המערכת החשאית. בעל העסק ייקח אותך לכניסה נפרדת, לאיזה חדרון קטן. הוא אינו צריך יותר ממכשיר פקס וטלפון, והוא כבר יתחיל להעביר את הכסף".

תמורת עמלה כמובן.

"עמלה ממוצעת של 2%-1%. גובה העמלה תלוי גם ביעד שאליו אתה מבקש להעביר את הכסף".

וכיצד עובר בפועל הכסף בין המדינות?

"הבנקאות המחתרתית מקיימת נוכחות פיזית ופיסקאלית בכל מקום בעולם, כאשר ברוב הפעמים הכסף כלל לא זז מהמדינה".

אז איך אני מקבל אותו בחו"ל?

"תמורת הכסף שהפקדת תקבל קבלה או ז'יטון עם סימן-היכר מיוחד, שמכיר גם הבנקאי המקביל במדינת היעד. הבנקאי בארץ ימסור לך שם וכתובת של אדם באותה מדינה שאליה אתה מבקש להעביר את הכסף, והוא ייתן לך את הסכום המבוקש. תוכל לקבל אותו בדולרים, בהמחאת-נוסעים או בצורת רכוש (רכב או נדל"ן), תלוי בסוג היתרה המצויה ב"סניף" הבנק המחתרתי. במדינות כמו סלובניה, למשל, שבהן ניתן לפתוח חשבון בנק מבלי להזדהות, יקבל הלקוח מה'בנקאי האישי' שלו את מספר החשבון המתאים ואת זכות החתימה".

"השוק האפור משתמש בחלפנים ובחלק מחנויות להמרת מטבע כ'אנשי חזית', נקיי כפיים, שמבצעים בעבור מי שמבקש להלבין כספים בלתי-חוקיים את הפעולות הבנקאיות ה'גלויות', ושלחשבונותיהם מופקדים הכספים הבלתי-חוקיים", מסביר חוקר באגף המודיעין של המשטרה. "היעדר התיעוד בחנויות המרת המטבע מאפשר למחוק, באופן לגיטימי כביכול, את הקשר בין הכסף לבין בעליו".

וברגע שהכספים מכובסים בחשבונותיהם של החלפנים, הם הולכים למעשה לאיבוד.

"הפעולה הגלויה באמצעות איש-הקש מיועדת ליצור לכסף מקור לגיטימי. פעולות ההמרה אינן מותירות רישום, ויוצרות למעשה נתק בין הכסף לעבירה, שכמעט ולא ניתן להוכיח. התוצאה מבחינתנו היא נתק בשרשרת הפעילות הגלויה. אם הצלחנו להתחקות אחר הכסף, איבדנו אותו בנקודה שבה נפסק הרישום, כמעט ללא יכולת לשחזר לאחור את התנועות הכספיות".

כלומר, לקוחות בעייתיים יעדיפו לנהל חשבון אצל חלפן הכספים ולא בבנק.

"הבנקים יכולים לעלות על חשדות להלבנה, כלומר לזהות לקוח שחורג מתקרת הדיווחים. יש רשימה של תבחינים קשיחים אובייקטיביים שהבנקים מחויבים בדיווח אוטומטי עליהם. בנוסף, יש תבחינים סובייקטיביים, למשל כאשר הפעולה שמבצע הלקוח אינה תואמת את אופי החשבון או את דפוס הפעולות הקודם שנעשה בחשבון.

"בעסקים להמרת מטבע, לעומת זאת, כל החשבונות ותנועות הכספים מתנקזים ל'חשבון מרכז' של בעל העסק. אם, למשל, לקוח בנק 'סומן' על-ידי הבנק לאחר שביצע העברות בסכום המחייב דיווח, בפעם הבאה, כדי לא להסתכן בדיווח לרשויות, הוא ישתמש בפלטפורמה של המרת המטבע, והפעולה לא תיזקף לחובתו".

"אין רישומים, אין קבלות"

"היום, כל מאה מטר אתה רואה עסק להחלפת כסף. מאיפה יש פרנסה לכולם? כמה תיירים כבר יש פה?" תוהה שי שקד מחברת החקירות פז-שקד. "בחלק מהמקרים מדובר בכיסוי לשוק האפור, מקומות לגיטימיים כביכול להחלפת צ'קים במזומנים. מזה חלקם הגדול עושים את הכסף שלהם, לא מהתייר שבא לפרוט מאה דולר מסכנים".

אבל מדובר בעסקים חוקיים לכאורה, שאמורים להיות תחת פיקוח כלשהו.

"העסקים החוקיים והמדווחים הם אולי אחוז ממה שהם עושים באמת. אתה נכנס לשם, אין להם רישומים, אין קבלות, אין שום דבר. אתה נותן ומקבל, הם רושמים על דף נייר צהוב מי נתן מה, ובסוף היום עושים את החשבונות שלהם".

"היום, כמעט כל המשרדים הללו בתל-אביב הם 'פרונטים' של השוק האפור", מאשר חוקר פרטי שעבד במשך שנים עם אנשי השוק האפור. "הם מקבלים כספים במיליונים, שצריכים באיזושהי צורה להיות מומרים למזומנים. רוב המשרדים שתיכנס אליהם היום עובדים עם השוק האפור בפריטת צ'קים וניכיונות. אתה בא עם צ'קים ומקבל מזומן, אתה בא עם דולרים ומקבל מזומן. אתה יכול לבוא לשם עם כמויות אדירות של הצ'קים, שהם ידאגו כבר לנכות דרך הבנקים שהם מקושרים איתם".

כמה זה יעלה לי?

"אם אתה מקושר, ייקחו ממך ריבית של 5%-4% על כל צ'ק. אם אתה לא מקושר, ייקחו ממך גם ריבית של 10% בחודש"

למה לי לפדות המחאה בשוק האפור ולא בסניף הבנק שלי?

"אם קיבלת צ'ק דחוי מאנשים שחייבים לך כספים, ואתה לחוץ ורוצה את הכסף מיד ובמזומן, הבנק לא יוכל לעזור לך. במקרה כזה, תפנה לבנקאות האפורה. אם מדובר בצ'ק דחוי לחודש, תשלם ריבית של 10%-5%, שתקוזז מיידית מהסכום שתקבל במזומן. אם הצ'ק דחוי לחודשיים, העמלה תהיה 10%-5% לכל חודש. הם ייתנו לך את המזומן במקום, ואת הצ'קים יעבירו לניכוי בבנקים שהם עובדים איתם".

התשלום תמיד במזומן?

"לא תמיד. יש מצבים שבהם תקבל תמורת ההמחאות שהפקדת צ'קים ממשרד הניכוי עצמו, שתוכל ללכת ולהפקיד בחשבון הבנק שלך".

כל אחד יכול לקבל מהם שירותים?

"אם תבוא מהרחוב ותבקש לפרוט צ'ק או לקבל אשראי, אף אחד לא ידבר איתך. יתייחסו אליך רק אם אתה בא עם אנשים שלהם, או אם מישהו שלח אותך והמליץ עליך. הם יבדקו עשר פעמים את ההמלצות של מי ששלח אותך. אם אתה בא עם איש-קשר, הוא האחראי עליך. אם מחר לא תשלם את החוב שלך או תלך למשטרה - איש הקשר נושא באחריות כלפי המלווים".

איך מתבצעת פעולת ניכיון הצ'קים?

"אם זה צ'ק לפקודתך, אין שום בעיה. אתה יכול לחתום מאחור ולהפקיד אותו. העסק הופך למסובך יותר כאשר הצ'ק הוא למוטב בלבד, ויכובד רק בחשבונו של המוטב. כאן נכנסים לתמונה המומחים לפריטת הצ'קים. הם מסתמכים על קשרים אישיים עם פקידי בנקים, בנקאים כמו אתי אלון, שינכו את הצ'קים בעבורם".

חוזרים לדירת ההורים חשוב לציין כי מה שמכונה שוק אפור, או "הלוואות חוץ-בנקאיות", כהגדרתן החוקית, הן "מוצר" שמשק ליברלי מעודד, כדי להגביר את צמיחת הכלכלה ולאפשר גם למי שאינם יכולים לקבל הלוואה מהבנק לפתח את עסקיהם ולשמרם. חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, שנחקק ב-1993, אף מסדיר את מתן ההלוואות הללו וקובע מגבלות החלות על אלה המעניקים אותן. בין היתר, הוא קובע את שיעור הריבית המקסימלי שניתן לגבות בגינן.

"השוק האפור נותן תשובה לבעלי עסקים לגיטימיים שנקלעו לקשיים, כמו-גם לחייבי כספים ולמהמרים שאינם יכולים ברגע נתון לפנות למקום חוקי ולהסביר למה הם נזקקים לכסף", אומר עו"ד בועז גוטמן, אחד המומחים בארץ לעבירות הונאה, אשר שימש בעבר כראש מפלג חקירות ביחידה הארצית לחקירות הונאה.

ככלל, אנשי השוק האפור אינם אנשי שוק שחור ואינם מחליפים דולרים בחדרי-מדרגות חשוכים, אלא מעמידים הלוואות חוקיות. הבעיה מתעוררת כאשר נותני ההלוואות הם גורמים מפוקפקים, שגובים ריבית נשך ופועלים באלימות לגביית החוב כלפיהם, וכן כאשר כספים לא חוקיים משמשים להלוואות הללו, ובעצם עוברים בדרך זו הלבנה.

"בעלי חברות שנקלעו לקשיי נזילות, הבנק לא מעמיד להם אשראי ואין להם איך לשלם לספקים, לוקחים את הצ'קים העסקיים הדחויים שלהם, פורטים אותם למזומן ומשלמים", אומר חוקר פרטי שעובד עם אנשי שוק אפור. "הלקוחות יכולים להיות גם אנשי צווארון לבן, גם מהמרים מכורים, וגם אנשים קשי-יום, המחפשים דרך לממן את הבר-מצווה של הילד. זה עסק מאוד מפתה. אתה בא עם צ'ק דחוי ומקבל עליו מזומן. אבל בין לבין, הרבה מאוד כסף הולך לך מהצ'ק.

"המערכת שהם מפעילים היא למעשה מערכת מקבילה לבנקים. אני לא חושב שמדובר במערכת גבייה שונה משל הבנקים. הבנקים הגדולים אולי לא משתמשים בגובים חיצוניים ובעמלות כל-כך גבוהות, אבל מעבר לכך מדובר באותה שיטה ובאותו המנגנון".

מאיפה, אגב, מגיע לידי המלווים הכסף שהם מעמידים כהלוואה?

"הרבה כספים לא לגיטימיים, אבל נתקלתי גם באנשי עסקים מן השורה שמעמידים את הכסף שלהם לטובת מלווים בשוק האפור ומקבלים עליו ריבית גבוהה פי כמה מזו שנותן הבנק. משקיע שיש לו הון עצמי של מיליון שקל ויותר, במקום להכניס את הכסף לבנק, משחק עם הכסף בחוץ. אנשי השוק האפור פונים גם לאנשי צווארון לבן ומציעים להם להלוות להם כסף. אני ראיתי כל-מיני אנשי עסקים שהשקיעו כספים בשוק האפור תמורת ריבית כפולה מהבנקים, כאשר אנשי השוק האפור כבר דאגו להרוויח על הסכום ריבית גבוהה פי ארבעה".

"השוק האפור החל לפרוח בשנים האחרונות מסיבה אחת עיקרית: הבנקים הפסיקו לתת אשראי ללא ביטחונות ראויים", אומר יגאל דרייגור, בעל משרד חקירות בירושלים. "ומכיוון שאנחנו ממשיכים לצרוך כסף, גם אם הבנק אינו רוצה לתת לנו אותו, נוצרת קרקע פורייה להקמה של בנקים אפורים".

מי הוא קהל-היעד של המלווים החוץ-בנקאיים?

"קודם-כול, מדובר בכל אותם אנשים הזקוקים לכסף כדי לגמור את החודש, שכירים, מובטלים, ואנשים שהתחייבו לתשלומים מעבר ליכולתם. כשאין מי שייתן להם את הכסף, הם פונים למלווים המפרסמים את עצמם בעיתונות הארצית והמקומית, ולווים כסף בריביות גבוהות.

"קהל-יעד אחר הוא זה שמניע ללא כוונת זדון את גלגלי הפשע בארץ. מדובר באנשי עסקים עצמאים הזקוקים נואשות לסכומי כסף ניכרים על-מנת להמשיך ולהפעיל את העסק, בייחוד בתקופת מיתון שבה ההכנסות גדולות מההוצאות. במרבית המקרים שבהם נתקלתי, היו אלה אנשי עסקים מן השורה, שהבנק 'סגר להם את הברז', נוצר להם מינוס עצום בחשבון, והיו להם הלוואות בנקאיות שהם לא יכלו לעמוד בהן. התשובה הזמינה למצבים אלה היא השוק האפור, והפתרונות המוצעים הם יצירתיים מאוד".

למשל?

"אם יש לך דירה ששווה 300 אלף דולר, האפשרות הטובה ביותר היא למשכן אותה לטובת בנק למשכנתאות. הבעיה היא שאם הדירה כבר ממושכנת בגין הלוואה בסך 100 אלף דולר, בנק למשכנתאות לא ייתן לך אגורה. אם תפנה לשוק האפור, תקבל הלוואה נוספת באופן חוקי. שם גם ישמחו לאפשר לך למשכן את בית ההורים, למשל. עורך-דין מטעמם כבר ידאג לעריכת הסכם רכישה חוקי בין הלווה להוריו, וכך הוא יקבל משכנתא של רוכש דירה".

ואם אין לי נכס למשכן?

"תוכל לקבל הלוואה על סמך המחאות טובות של בני משפחתך. אם לא תעמוד בהתחייבויותיך, המלווים כבר יגיעו לבני המשפחה".

ויאיימו?

"ככלל, אנשי השוק האפור אינם אנשים אלימים, אך ביכולתם להפעיל אנשים כאלה. לרוב יספיקו איומים קלים, שכן עצם ההתחברות לגורמים מפוקפקים מביאה את האנשים הטובים לגייס כספים, העיקר לא להסתבך".

אז בעצם השוק האפור נע על התפר שבין חוקי לפלילי.

"כל זמן שמדובר בהלוואות בסכומי כסף נמוכים, אין התחברות לפשע. כאשר מדובר בהלוואות בסכומי כסף ניכרים, הפיתוי לעבור על החוק גובר. הרי יש כאן בהרבה מקרים עימות בין אנשים ערמומיים - שאינם בוחלים באמצעים לגביית החוב - לבין אנשים שבמרבית המקרים הסתבכו כלכלית, גם בשל הנאיביות שלהם. אם הלווה לא יעמוד בהחזר החוב, המערכת המשומנת של השוק תפעל להוציא ממנו את הכסף".

מה כוללת המערכת?

"מדובר בסוללת עורכי-דין וקבלני הוצאה לפועל, שלרוב תגבה את הכסף בהליך משפטי חוקי לחלוטין. הם יעקלו את המשכורת, את המכונית או את מוצרי החשמל בבית. לכן, לרוב, כאשר מדובר בהלוואות בסכומים קטנים יחסית, הגבייה אינה מתפתחת לכדי עבירות על החוק".

"הבנקאים האפורים מסוגלים כיום לבצע העברות בנקאיות של עד 300 אלף דולר במכה", אומר חוקר משטרתי. לכן, הוא טוען, תשתית המערכת של הבנקאות האפורה, אשר מבוססת למעשה על חשבונות מט"ח בבנקים החוקיים, אינה בנויה לשרת את ברוני הפשע המאורגן, שמגלגלים סכומים גדולים בהרבה של כסף. היא גם איננה מיועדת לשרת חברות עסקיות גדולות, שמחזיקות בחשבונות מט"ח בבנקים בתנאי אשראי אטרקטיביים באותה מידה.

בלחץ הרשימה השחורה באגף המודיעין במשטרה וברשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים מנסים בשנה האחרונה למצוא פתרון חקיקתי לתופעת שירותי המטבע של השוק האפור. חורב מסביר שהפרצה במגזר שירותי המטבע אינה פטנט ישראלי, כי אם תופעה כלל-עולמית, שהרשויות מתקשות למנוע אותה בחקיקה או לבצע נגדה פעולות אכיפה אפקטיביות.

הצורך בחקיקה ובטיפול בנותני שירותי המטבע מופיע באחת מ-40 ההמלצות של ארגון ה-Financial Action Task) Force on Money Laundering FATF ), כוח המשימה של המדינות המתועשות למאבק בהלבנת ההון, שהוציא לפני כחודש את ישראל מהרשימה השחורה שהוא מפרסם.

אחת הדרישות המרכזיות שהציב ה-FATF כתנאי להוצאה מהרשימה השחורה היא תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שאישרה הכנסת ב-30 באפריל. חורב מסביר כי התיקון לחוק סותם את כל הפרצות שאפשרו בארבע השנים האחרונות את פריחת ההלוואות והלבנות הכספים בידי נותני שירותי מטבע. לדבריו, התיקון לחוק מסדיר מחדש את הפיקוח על החלפנים והעסקים להמרת מטבע, ומחייב אותם להירשם אצל "רשם נותני שירותי מטבע" - גוף חדש שאמור לקום במשרד האוצר (ראו מסגרת).

"בתוך שלושה חודשים, כל מי שנותן שירותי מטבע חייב יהיה להגיש בקשה לרישום, להוכיח שאין לו רישום פלילי ולעמוד בעוד כמה קריטריונים בסיסיים" מסביר פרקליט בכיר במשרד המשפטים, שהרשות לאיסור הלבנת הון פועלת במסגרתו. "החיוב ברישום יחייב גם בתי-מלון שעוסקים בהמרת מטבע לתיירים".

ולדעתך אפשר שהאכיפה תרתיע את השוק?

"רבים מתייחסים לחקיקה בתחום בציניות, ולא מאמינים בכוחה לשנות את המצב, אבל אני מאמין שהיא תביא לשינוי".

למה?

"מפני שהבנקים יפסיקו לעבוד עם מי שלא רשום. חוק איסור הלבנת הון יעשה סדר בבנקים, גם מכוח חובת הדיווח לרשות להלבנת הון וגם מכוח חוקי בנק ישראל. בתוך שבועות אחדים תיפסק העבודה עם חלפנים שלא יירשמו ויתחייבו להיות נתונים לפיקוח. יש כבר היום בנקים שאני יודע שהפסיקו לעבוד עם חלפנים".

וזו הרתעה מספקת לרשת כה חזקה?

"חלפן שאין לו חשבון בבנק אינו יכול לעבוד. הרי גם לשוק האפור חייב להיות ערוץ לבנק, הוא צריך להפקיד את הכסף בחשבון כלשהו".

ומה יקרה בשלב הבא?

"אני צופה שנתח מסוים מהבנקאות האפורה ירד לחלוטין למחתרת, לכל מיני מגזרים שמאפשרים פעילות בנקאית מחתרתית שאינה מדווחת לרשויות. ייתכן שבנקים אפורים שירדו למחתרת יעברו לעבוד ישירות מול חשבונות בארצות-הברית או במדינות אחרות, למרות שגם שם קשה לפעול. ברור שאין סגירת פרצות הרמטית בתחום הזה, אבל קביעת רגולציה תקשה מאוד על תנועת ההון השחור".

חורב סקפטי יותר, אף שהוא סבור כי חוק איסור הלבנת הון לאחר התיקונים האחרונים הוא אחד המתקדמים בעולם. "כדאי לקחת בחשבון שהנטייה של הישראלים, כשהם רואים חוק, היא לא לחשוב איך לחיות איתו אלא איך להפר אותו", הוא אומר. "לכן המערכה עדיין לא הוכרעה".

מהם הסיכויים שהיא תוכרע בהצלחה?

"בסך-הכול המצב החוקי שלנו היום מצוין, אבל תשתית חוקית היא יותר מחצי הדרך. כעת המבחן הוא בביצוע, וזה גם פועל יוצא של תקציבים לגיוס כוח-אדם והקניית שיטות עבודה. אתה צריך לאסוף מומחים, להעלות את כל הפיקוח והאכיפה על מחשב. הנושא הכי חשוב הוא מעבר המידע. צריך למצוא את הדרך לניהול נכון של מעבר מידע בין כל הגופים השותפים במאבק בהלבנת הון, באופן שיהפוך את יישום החוק לאפקטיבי ולא יפגע בחוק הגנת הפרטיות". ֲ

חובת רישום ותעודת יושר

התיקון לחוק איסור הלבנת הון הוליד מערכת בירוקרטית חדשה במשך שנים עמדו רשויות האכיפה כמעט חסרות-אונים מול התופעה של חלפני כספים המשמשים כחוליה מרכזית בשרשרת הלבנת ההון בארץ. המצב החריף מאז 1998, אז נכנסה לתוקפה הרפורמה במטבע חוץ והוסר עוד יותר הפיקוח על הסחר בו. כיום מנסות הרשויות להחזיר לידיהן את את הפיקוח על החלפנים, ולצורך זה נחקק ב-30 באפריל התיקון לחוק איסור הלבנת ההון, המסדיר בין היתר את הפיקוח על נותני שירותי מטבע.

"זה חמור שבמשך עשרות שנים נושא החלפנים לא הוסדר בחוק. כעת, משהוגדר רשם לנושא וצוות מפקחים יפעל תחתיו, תיסתם פרצה נוספת במאבק בהלבנת הון", מביע יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, ח"כ אופיר פינס, אופטימיות לקראת יישומו של התיקון לחוק.

עיקרי התיקון שאושר קובעים חובת רישום ודיווח של חלפני כספים, אשר מעתה יהיה הפיקוח עליהם באחריותו של רשם מיוחד לעניין, שימונה בידי שר האוצר. לחלפנים הוקצו שלושה חודשים להירשם, אשר יסתיימו ב-1 באוגוסט. עד כה, אגב, נרשמו אצל רשם החלפנים כ-20 חלפנים.

התיקון מטיל על החלפנים אותן חובות דיווח על עסקות חריגות שהוטלו בחוק על כל המוסדות הפיננסיים. הוא מחייב דיווח על המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת, וכן על מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע. כדי לחסום את הבנקאות המחתרתית, החוק מחייב דיווח על קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת, לרבות כסף מזומן, המחאות נוסעים, צ'קים, שטרי חליפין, שטרי חוב, ניירות-ערך וכיוצ"ב.

נותן שירות מטבע שלא עמד בקריטריונים, או שלא נרשם, יהיה צפוי לעונש של שנת מאסר, או קנס בסך 450 אלף שקל. החוק החדש קובע גם תנאי-סף לרישום החלפנים. אדם המעוניין לפתוח עסק להמרת מטבע נדרש להציג תעודת יושר, המעידה על היעדר עבר פלילי של עבירות רכוש, עבירות בתחום הלבנת הון, או עבירה אחרת שלדעת הרשם אינה מתיישבת עם רישומו כחלפן כספים.

במסגרת יישומו של התיקון מונה במשרד האוצר רשם חלפנים - אייל בן-שלוש. ממשרד האוצר נמסר כי בימים אלה מוקמת באגף שוק ההון מחלקה שתתעסק בנושא החלפנים.

בשלב זה מונה המחלקה שבעה תקנים של עובדים, הכפופים לרשם.

לדברי דובר משרד האוצר, רק לאחר ה-1 באוגוסט יתחיל הרשם לנקוט בסנקציות כנגד חלפנים שלא נרשמו, או שאינם עומדים בדרישות החוק החדש.

תגובת משטרת ישראל

דוברת המשטרה, נצ"מ ניצה פרידמן, מסרה בתגובה לנאמר בכתבה: "במסגרת פעילות המשטרה בנושא הלבנת הון, נלקח בחשבון גם נושא חנויות להמרת מטבע. אנו רואים ביישום חוק הלבנת הון מהלך אסטרטגי למיגור הפשיעה החמורה והבין-לאומית. נושא הלבנת הון מהווה יעד מרכזי להתמודדות וטיפול בתופעות פשיעה חמורות כגון: סמים, סחר בנשים ועוד".