זרמון-גולדמן עתר לבג"ץ, בעקבות הפסילה החוזרת של סרטון טרה

על פי התסריט של הפרסומת שנפסלה, בחור מתעורר בבוקר, קם מהמיטה ורואה דמות ניצבת כשגבה אליו. הדמות מניעה את ידה מעלה ומטה באופן שדמיון הצופה מפרש כאקט מיני. הבחור בורח מהבית, ואז הדמות מסתובבת ומתברר כי זו בחורה חיננית המשקשקת בבקבוק של משקה אקסטרה מוד.

לפי העתירה, ב-8 ליולי שודר התשדיר במסגרת שידורי ערוץ 2, אולם יום לאחר מכן קיבל המשרד הודעה לפיה התשדיר נפסל לשידור. לטענת המשרד, ביטון הסבירה בהודעה כי תנועות הגוף של הבחורה מעידות על כך שהיא מבצעת אקט מיני, וכי ההבהרה המאוחרת, לפיה מדובר בבחורה המשקשקת בבקבוק, אינה מבטלת את ההצגה המוקדמת.

גרסה נוספת של התשדיר נפסלה גם היא. זרמון-גולדמן, המיוצג על-ידי משרד הדין רמי בן-נתן ותמר פז-תאני, טוען כי הפסילה באה לאחר שכבר התקשר עם הזכייניות בערוץ 2 בדבר שידור התשדיר במשך 14 ימים נוספים, בעלות של 3 מיליון שקל.

זרמון-גולדמן טוען עוד, כי פסילת התשדיר גורמת לטרה נזקים כבדים. לטענתו, החלטות הפסילה התקבלו במסגרת הליך פגום, שראשיתו בהחלטה חד-צדדית ושרירותית שאינה חוקית ואשר מהווה חריגה מסמכות, וסופו במראית עין של ערעור, שנערך לאחר שיועצה המשפטי של הרשות הביע את עמדתו הנחרצת לגבי הצורך בפסילת התשדיר מעל גבי העיתונות (המאמר התפרסם ב"גלובס" בתחילת השבוע - ש.ד).

זרמון-גולדמן טוען עוד כי החלטות הפסילה אינן מידתיות והן נגועות באפליה אסורה. לדבריו, ההחלטות קובעות בטעות כי רימוז מיני עולה עד כדי "הצגת אקט מיני ומתעלמות מפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, שעל-פיה רימוז מיני בתשדיר פרסומת איננו מהווה כשלעצמו פגיעה ברגשות הציבור בעוצמה המספיקה לפסילתו".

עוד טוען המשרד כי ההחלטות על הפסילה התעלמו מאופיים של התכנים המשודרים כיום במסגרת שידורי הטלוויזיה בכלל, ובשעות הלילה בפרט, ומהמשקל הראוי שיש לתת לתכנים אלה בעת דיון בניסיון להגדיר מהו "הטעם הטוב". לטענת המשרד, טרה מופלית לרעה לעומת מפרסמים אחרים, שכן השתמשו לגביהם באמות מידה שונות ביחס ליישום כללי רשות השידור.