"ההשקעה הדרושה לביוב בעשור - 5 מיליארד שקל"

מהדברים שנאמרו במושב השני של הכנס עלתה תמונה מדאיגה, שעיקרה המשך התפשטות זיהום מקורות המים, תוצאה של טיהור לא מספיק של הקולחים ושל המשך זיהום הנובע מתעשייה, תחנות דלק ועוד.

ויז'ניצר הוסיף, שאחזקה ותפעול נכונים של מכוני הטיהור הם הגורמים המכריעים בכל תהליך השבת הקולחים, וללא טיפול ואחזקה ברמה נאותה לא תהיה אפשרות אמיתית לנצלם ביעילות.

מהנתונים שהוצגו במהלך הכנס עולה, שכמות הביוב המיוצרת על-ידי אזרחי המדינה היא כ-500 מיליון מ"ק בשנה. 94% מהביוב זורמים במערכות המוניציפליות ו-6% מגיעים לבורות הספיגה. 80% מטופלים במתקני טיהור וכ-15% מהשפכים מוזרמים עדיין לים, בעיקר על-ידי עיריית עכו ועיריית נהריה.

מתוך כלל הקולחים רק 65%, שהם כ-300 מיליון מ"ק, מושבים לחקלאות, 120 מיליון מ"ק מהם על-ידי השפד"ן. ההשבה המעטה היא תוצאה של רמת טיהור שאינה מספיקה והמגבילה את אפשרויות הניצול. יחד עם זאת, השבת קולחים שאינם מטוהרים ברמה טובה מספיק, עלולה להוות סכנה קשה למי התהום בעקבות החדרת מזהמים לקרקע והגברת מליחות מי התהום.

לדברי ויז'ניצר, בעקבות הגשת דו"ח ענבר, הקובע ערכי טיהור חדשים, ניתן יהיה לעשות שימוש נרחב יותר בקולחים. להערכתו, עלות שדרוג מי הקולחים כ-25 סנט למ"ק, כמחצית עלות התפלת מי ים.

עוד אומר ויז'ניצר, שהרפורמה בחקלאות, שאחד מסעיפיה החשובים הוא העלאת מחיר המים לחקלאות והשוואתו למחיר מים העירוניים, תביא לכך שהחקלאים ידרשו יותר ויותר מים מושבים, שמחירם נמוך יותר, ועל כן יש להיערך לכך בהקדם. להערכת נציבות המים, עד סוף העשור יוקצו לחקלאות 1.1 מיליארד מ"ק מים, מתוכם 500 מיליון מ"ק מים שפירים והשאר מים מושבים.

סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה, יוסי ענבר, הציג הצעת החלטה בנושא תקני איכות קולחים במטרה לאפשר את השבתם לחקלאות. לדברי ענבר, ועדת התקן בראשותו ערכה עבודה מקיפה לבחינת הכדאיות הכלכלית למשק הלאומי של יישום תקני איכות הקולחים, ומצאה שיש בכך תועלת כלכלית רבה למשק הלאומי. משמעות הדבר היא שיש להתחיל ביישום המסקנות באופן מיידי. בין המלצות הוועדה, קביעה לפיה ערכי הכלורידים שמכון טיהור יידרש לעמוד בהם לא יעלו על תוספת של 80 מ"ג לליטר. במקביל, קובע התקן ערכים נפרדים להשקיה ללא מגבלות ותקן מחמיר יותר להרחקת מים לנחלים.

מדען המים של אגודת אדם טבע ודין, שמעון צוק, מנה את גורמי הזיהום העיקריים של משק המים ואת הנזק הכלכלי הרב הנגרם למשק בשל אי הטיפול במי השתייה. לדבריו, איכות המים הגרועה גורמת לעלייה בתחלואה, לעלייה בהוצאות הרפואיות, לאובדן ימי עבודה ולעיתים גם לאובדן חיים. מים מזוהמים נפסלים ואובדים למשק המים, ונדידתם גורמת לזיהום חלקים נקיים באקוויפר.

להערכת צוק, עלות טיהור מ"ק מים מזוהמים כ-1.15 שקל למ"ק, פחות ממחצית עלות התפלת מ"ק מי ים. לדעתו, לציבור שמשלם כארבעה שקלים בממוצע למ"ק מים, מגיע לקבל מים טובים יותר. להערכת צוק, הגורמים העיקריים לזיהום הם שפכים הנוצרים במפעלי תעשייה, ביניהם מלחים, חנקות, זרחן ופלואור ומתכות כבדות כגון כספית, כרום, ארסן, קדמיום ועופרת.