הלב הרקוב של אירופה

רוחות העבר חזרו להסעיר בשבוע שעבר את בריסל. לאורך המסדרונות הריקים מאדם בבניין בריידל מהדהדים עכשיו הדי הנציבות האירופית הכושלת בהנהגת ז'אק סאנטר הצרפתי, שהודחה בבושת פנים על רקע האשמות של הונאה וניהול כושל. זיכרונות העבר הבעייתי נחפרו בשבוע שעבר והוצאו מקברם על ידי מרתה אנדרסן, המבקרת הראשית לשעבר של הנציבות, הטוענת כי לקחי השנים שבהנהגת סאנטר לא הוסקו.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה בשבוע שעבר בלונדון, היא תיארה את "הכישלון המסוכן בליבה של המערכת", שהותיר את תקציב האיחוד האירופי בהיקף של 98 מיליארד אירו פרוץ להונאות.

כאשר נשאלה האם ניל קינוק הבריטי (מנהיג הלייבור לשעבר בבריטניה - המערכת), סגן נשיא הנציבות (בתפקיד נשיא הנציבות משמש רומנו פרודי, ראש ממשלת איטליה לשעבר - המערכת) שנשבע ב-1999 לנקות את הביורוקרטיה החוגגת בבריסל, נכשל במשימה שלקח על עצמו, היא ענתה בפשטות: "כן".

האם היא צודקת? האם שוב חזרה הנציבות לסורה, או כפי שמתעקש קינוק לתאר את הדברים, האם אנדרסן פשוט מגזימה בתיאור בעיות שכבר זוהו ואשר נמצאות בעיצומו של תהליך הטיפול בהן?

הנציבות נאבקת זה זמן כדי לנער מעל גבה את הדעה הציבורית השלילית עליה, שנבנתה ביזע במשך שנים של שליטה פיננסית גמישה מדי ונעדרת פיקוח מספק, שהובילה להכרה הרווחת כי האיחוד האירופי חשוף להונאות ובזבוזים.

אלא שאי אפשר לטעון כנגד התפיסות הללו שהן בלתי מבוססות, במיוחד אחרי שבית המשפט האירופי לענייני ביקורת, כלב השמירה החשבונאי של אירופה, חשף במספר דו"חות שנתיים רצופים מקרים של אי סדרים בתהליכי התשלום בהיקפים של 5% מהתקציב - כלומר, 4.5 מיליארד דולר.

מדיניות החקלאות האירופית המשותפת היא, למשל, מקור לא אכזב למעשיות על הוצאות אבסורדיות. העיתונות האירופית חשפה לא מכבר את הסיפור על חוואי בריטי שבמשך שנים דרש וקיבל סובסידיות על אדמות, שעל פי שרטוטים שהוא עצמו סיפק, שכנו בעומק הים לאורך החוף של איסלנד.

מוכר לא פחות הוא הסיפור של הסובסידיות בהיקף של 22 מיליון אירו שנועדו לחקלאים יוונים, אבל משום מה סייעו להקמת קרנות ביטוח ולשיפוץ משרדי קו-אופרטיב חקלאי מקומי.

אולם הדוגמאות המעוותות האלו אינן משקפות את הסיפור האמיתי. מרבית מקרי ההונאה מעולם לא נחשפים, וזאת מהסיבה הפשוטה שאולאף, הגוף למיגור ההונאה שהוקם על ידי קינוק ב-1999, הצליח לפענח בהצלחה רק קומץ מקרים.

אחת הסיבות לכך שהכספים האירופים מסתובבים ללא כל פיקוח ובקרה נובעת מכך שאף גורם או גוף לא קיבל מעולם תמריץ כדי לסייע להם להגיע ליעדם המקורי, או לוודא שייעשה בהם שימוש הולם.

האחריות לכספים ניתנה בידי הדירקטוריון לבקרה פיננסית בבריסל, שאמור היה לפקח על כל אחד ואחד מ-620,000 התשלומים שמעביר האיחוד מדי שנה. "אבל זה פשוט בלתי אפשרי", מודה נציג בכיר בנציבות. "הם מבצעים הערכות סיכונים ובודקים אולי תשלום אחד מדגמי מתוך כ-100 תשלומים, אבל גם הבדיקות הללו הן מוגבלות, ובודקות בעיקר האם מולאו הטפסים כהלכה", הוא מספר.

הבעיה הבסיסית השנייה היא מערכת החשבונאות סינקום 2, הנמצאת בשימוש בריסל. לטענת המבקרת אנדרסן זוהי מערכת פגומה במידה כזו שניתן לבצע דרכה שינויים בנתוני מפתח, מבלי שהשינוי יותיר אחריו סימנים לצורך מעקב ביקורת או חתימה אלקטרונית כלשהי.

"לא היה לי מושג על מה אני חותמת", אמרה אנדרסן, שסירבה לאשר את דו"ח האיחוד לשנת 2001 והודחה מתפקידה מיד לאחר מכן בשל סירובה. "המערכת פרוצה להונאות, אולם אין שום דרך שיכולתי לדעת האם בוצעו באמצעותה מעשי מרמה או לא".

סינקום 2 הוצגה ב-1999 ומעולם לא עבדה כראוי. "בתהליך ההיריון והלידה של מערכת סינקום 2, בחרה הנציבות שלא לכלול כמה תיפקודים חשבונאיים בסיסיים, שיכלו לשמש כבסיס לתהליך פיקוח יעיל", כתב בית המשפט לביקורת כבר בדו"ח שביקר את דו"חות האיחוד לשנת 1999.

שלוש שנים מאוחר יותר פסק בית המשפט בחוות דעת כי דבר לא השתנה מאז. בחוות הדעת, שנכתבה בפברואר 2002, נטען כי "יש סיכונים ברורים באשר לאמינות המערכת", הנובעים במיוחד מהיעדר כל איפיוני אבטחה למערכת.

חוות הדעת תומכת במרבית טענותיה של אנדרסן; אלא שמעבר לציון עובדת היותה חושפת מחדלים, צפויה עתה אנדרסן לעמוד בפני שימוע משמעתי. היא לא לבד שם. פול ואן ביוטנן, הנציב ההולנדי שחשף מקרים של היעדר פיקוח פיננסי תחת הנהגת הנציב הקודם סאנטר, נדרש להתייצב לשימוע דומה.

מקרה אנדרסן מסייע לחדד את הפוקוס בתוכנית המודרניזציה שהבטיח קינוק ב-1999, שאמורה היתה לבצע רפורמות במבני הניהול ובפיקוח הפיננסי של מנגנוני האיחוד, ולהגביר את השקיפות בעזרת אמנה מיוחדת.

הרוב מסכים כי קינוק עשה עבודה טובה בצד הניהולי, התמודד בהצלחה עם איגודי העובדים והצליח להעביר החלטה על רוטציה בתפקידים בכירים, כחלק מהניסיון למנוע יצירת אחוזות פיאודליות אישיות. ספר חוקי העובדים, שמטפל בכל סוגיה וסוגיה, החל בגיוסו של העובד ועד פרישתו לגימלאות, נכתב מחדש והליכי קידום בעבודה תוקנו, כדי לאפשר לעובדים הטובים להגיע לצמרת במהירות.

ארק מאמר, דוברו של קינוק, אומר כי הרפורמות הפיננסיות הן "מנדט חשוב של הנציבות", והוא משוכנע כי יש התקדמות רבה בעבודה עליהן.

בכפוף לתקנות הפיננסיות החדשות, שיוצגו ב-2003, יקבלו לידיהם הדירקטורים הכלליים בכל מחלקה אחריות מורחבת לתקציביהם, תוך כדי ביטולה המוחלט של מערכת הפיקוח הפיננסי המרכזית. הנציבות פועלת גם לשינוי השיטה החשבונאית, מחשבונאות מזומנים לשיטה של חשבונאות מצטברת, הנחשבת לסטנדרד הקובע בסקטור הפרטי.

הבשורות הרעות הן ששיטות הפיקוח הפיננסיות החדשות ימשיכו להסתמך על מערכת סינקום 2 הבעייתית. הנציבות הודתה בסוף השבוע שעבר כי היא שוקלת, בין היתר, גם את אופציית 'המפץ הגדול', כלומר להיפטר מהמערכת לחלוטין, אולם אמרה עוד כי זוהי אופציה יקרה שתכניס אותה לקשיים.

התוכנית הנוכחית היא לשדרג את המערכת הקיימת, זאת למרות שבית המשפט לביקורת קבע בהחלטה מ-2000 כי "מערכת הסינקום 2 אינה ערוכה להסתגל בקלות לשינויים הנדרשים מהתיקונים במנה הפיקוח הפיננסי".

ומה באשר לאנדרסן? למרות התמיכה שהביע גם קינוק עצמו באמנה שתגן על עובדים המדווחים על שחיתות וניהול כושל במערכת, הרושם הוא שאנדרסן לא נופלת בקטגוריות הצרות של האמנה, משום שכביכול העבירה פרטים של בעיות ידועות בלבד.

היא צפויה להיות מודחת מתפקידה משום שהוציאה את הכביסה המלוכלכת החוצה, מחוץ למסדרונות הנציבות, אל הפרלמנט האירופי, שבמסגרתו נתנה את עדותה, ומשום שהוציאה לשון הרע על בכירים בנציבות, כאשר טענה כי רפורמות הפיקוח החדשות יהיו חשופות יותר להונאות.

כל זה נשמע מוכר עד להכעיס לברנרד קונולי, בכיר לשעבר בשורות הנציבות, שפוטר מתפקידו ב-1996, אחרי שכתב ספר על בכירי בריסל בשם 'הלב הרקוב של אירופה'. "בדומה למרתה אנדרסן, כוניתי אז אקסנטרי, לא מחובר למציאות, עושה צרות", הוא אומר.

אירועי השבוע שעבר גורמים לרבים לשאול את עצמם האם העידן החדש של שקיפות פיננסית ופתיחות חדשה, שהבטיח קינוק, אכן הגיע לבריסל.