אין חדש, ואין הפתעה בהחלטת הבג"ץ בעתירתה של "הקשת הדמוקרטית המזרחית". נקודה. ועל כן לא נותר אלא לתהות על העיכוב בפרסום ההחלטה, ולסמיכות הקרובה לדיון המתוכנן בממשלה ביום ראשון הקרוב. לב החלטת בג"ץ, ראוי להדגיש, היא פתיחה מחודשת של הדיון הציבורי בתנאים להפשרת אדמות המושבים והקיבוצים.
אין חדש, ואין הפתעה גם משום שהמפסידים הגדולים מהחלטתו הם מושבי הפריפרייה, ובעיקר הקיבוצים העניים שמפרפרים בשולי המדינה. ההחלטה מקפיאה את יכולתם לממש את אחזקותיהם בקרקעות שייבשו עם גסיסת החקלאות במדינה. לרבים מהם, חשוב לומר, מדובר בשאלה של חיים או מוות. קיום או פירוק. להם אין את הזמן להמתין להחלטות עתידיות בעניינם, הם זקוקים לתשובה עכשיו. ובעצם, אתמול. הם זקוקים למימושים הללו כדי לשלם עבור הלחם והמים שלהם. לחם ומים, ולא לחם וחמאה.
עבורם, החלטת בג"ץ אינה אלא אישרור אמיתות נוסח: הכי טוב להיות עשיר, שרירי ובעל נחלה ברשפון/שפיים. טוב מאשר להיות עני שיש לו כותנה באדמות עמק בית שאן, סמוך לסחנה. זהו הסיפור האמיתי, האנושי, של ההחלטה.
השופטים נענו לפניית "הקשת המזרחית" שטענה לייצוגן של שכבות שקופחו במהלך עשרות השנים הראשונות למדינה. על פי שמה, "הקשת המזרחית" פועלת למען האינטרסים של יוצאי עדות המזרח. להם, כרה בג"ץ את אוזנו בהחלטה המדוברת כאן. לכבודם הרחיב, למעשה, את מעורבותו בשאלות חברתיות פרוגרסיביות.
אלא שמאז שהוקמה התנועה עברו מים רבים. "הסוציולוגיה
הישראלית" השתנתה. ב"ישראל החדשה" תופסים הקיבוצניקים מניר-עם (הנגב הצפוני), למשל,
תפקיד חשוב ב"נישות העוני". קיבוצניקים כמותם, מתבוססים ב"תרבות-עוני" שכרסמה
ביכולתם להילחם על משאבי החברה שסביבם. התנועה החברתית שלהם, זו שהיתה צריכה
להתכנות "הקשת הקיבוצית", טרם קמה. וגם לא תקום כל כך מהר. אחרי הכל, מדובר בעניים
חדשים ועקורי-שיניים. עניים שלא חונכו לחיים התחרותיים שסביבם. שלא מסוגלים להוביל
אסטרטגיה אפקטיבית בקרבות על משאבי המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
