החקלאים: השופטים שלחו את ההתיישבות לתוהו ובוהו משפטי

לדעת בר-גיל, מצב זה מסכן את יכולת הקיום של ההתיישבות. "מה שנדרש כרגע הוא, שהממשלה והכנסת יקבלו החלטה לעגן את הזכויות בחקיקה מסודרת, כדי להבטיח את סיום הדיון. אם הדבר לא ייעשה במהרה, תהיה זו בכייה לדורות. הסיכוי היחיד הוא בפשרה בנוסח הצעת שמחון".

מזכיר התנועה הקיבוצית, נתן טל, טוען שביהמ"ש השליך את תנועת ההתיישבות לתוהו ובוהו שקשה יהיה לצאת ממנו - כל מושב וקיבוץ ייאלצו עתה להגיע לביהמ"ש בעקבות כל עיסקה.

בניגוד לחבריו במיגזר החקלאי, יו"ר הלובי החקלאי, ח"כ אבשלום וילן, אמר שהוא דווקא מרוצה מההחלטה, מאחר ולדעתו תוכל עתה הממשלה להחליט בסוגיית הקרקעות. "הפרדוקס הוא, שהחלטת בג"ץ, שמהווה כביכול ניצחון לקשת, תאפשר לעשות צדק עם החקלאים". וילן ממליץ למנות ועדה ציבורית בראשות שופט עליון, שתקבע את שיעור הפיצוי. "הבעיה היא לא באחוזים, אלא בעיגון הזכויות", אומר וילן.

עו"ד מאיר פורגס ממשרד שרגא בירן, המייצג את ארגון גרנות ומושבי ההר, ומי שנחשב לתובע המרכזי לזכויות החקלאים בקרקע, אומר בתגובה: "גם אנחנו היינו נגד החלטות המינהל, שהמוטו שלהן הוא תשלום פיצוי וכן הלאמה ולא הפרטה של הקרקע. אנו סברנו תמיד, שלחוכרים יש זכות קדימה בייזום, ולכן הוויכוח לא צריך להיות על אחוזים.

"אנו מקווים שעתה, בעקבות העברת זירת המאבק לכנסת, נגיע סוף סוף להכרעה לאומית שתשים קץ לשיטה לפיה כל מדיניות המקרקעין בארץ מתנהלת בהתאם ל-900 החלטות מפוזרות שמתקבלות על ידי גוף שאין לו שום זכות קיום", אמר פורגס.

שר השיכון, נתן שרנסקי, מקווה שבשבועות הקרובים הממשלה תקבל הכרעות נכונות ומאוזנות, שלדבריו יאפשרו היצע גדול של קרקעות. לדבריו, ממשלות ישראל התבזו עד כה בהעדר יכולתן לקבל הכרעה בסוגיה זו.