בג"ץ: ההחלטות למתן פיצוי לחקלאים בהפשרת קרקע - בלתי סבירות, מפלות ובלתי חוקתיות

פסק הדין נכתב על-ידי השופט תאודור אור בהסכמת השופטים אהרון ברק, אליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן, דליה דורנר, דורית בייניש ואיילה פרוקצ'יה.

מדובר בהחלטה 717, העוסקת בקרקע שהוחכרה לצורכי מפעל של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים. ההחלטה מאפשרת ליישובים אלו לפתח איזורי תעשייה בחלק מהקרקעות שחכרו מהמינהל, תמורת דמי היוון של 51%-16% מערך הקרקע.

החלטה זו באה לענות על צורכי תעסוקה ביישובים חקלאיים, על-ידי שינוי הייעוד של קרקע חקלאית להקמת מפעלים.

בג"ץ קובע, כי לא ברור מהי ההצדקה לכך שהקרקע בייעודה השונה, תינתן לחוכרים ביישובים החקלאיים בהנחה ניכרת בדמי החכירה. "מדובר בהנחה של 49% מדמי החכירה ומעלה, בהתאם לאיזור בו נמצאת הקרקע. זאת, ללא הקבלה במגזר העירוני, ומכאן עולה תמונה קשה של העדר שוויון בהזדמנויות בין שני המגזרים".

מתן הטבות כאלה, קובע בג"ץ, פוגע לא רק בשוויון, אלא גם בשוויון ההזדמנויות ויש עימו פגיעה בחופש העיסוק. זוהי גם פוגעת בחופש התחרות על-ידי הענקת יתרון למתמחה אחד על רעהו, והיא איננה עומדת בפיסקת ההגבלה שבחוק יסוד חופש העיסוק.

עוד קבע בג"ץ, כי לצורכי תעסוקה ביישובים החקלאיים די בשטחים קטנים יותר. לכן המליץ בג"ץ לאמץ את המלצות ועדת מילגרום, אשר הקטינה משמעותית את השטחים שיוקצו ליישובים: 150-75 דונם במקום 350-250 דונם בהחלטה 717.

החלטה 737, שעל-פיה ניתן להפשיר קרקעות חקלאיות לצורכי מגורים של המתיישבים ביישובים חקלאיים, הוגדרה על-ידי בג"ץ במילים "איננה עולה בקנה אחד עם מדיניות התכנון הקיימת". החלטה זו מושכת אוכלוסייה חזקה אל מחוץ לערים, ומנוגדת למגמות התכנון.

גם שיעור ההטבות הגלומות בהחלטה 737 איננו עומד בפני הביקורת. ההחלטה מפחיתה את דמי החכירה ליישובים החקלאיים במרכז הארץ ל-67% מערך הקרקע, ביישובי עדיפות לאומית ב' ל-36% מערך הקרקע, וביישובי עדיפות לאומית א' - ל-22% מערך הקרקע.

בג"ץ מצטט מדו"ח ועדת מילגרום, ולפיו ההחלטה בעייתית מבחינת הצדק החלוקתי, משום שלמגזר העירוני אין הסדר מקביל, אשר מאפשר מציאת דיור לבני היישוב העירוני כפי שניתן למגזר החקלאי. עוד מציין בג"ץ, כי ועדת מילגרום הדגישה את בזבוז השטח על-ידי הקצבת חצי דונם קרקע לכל יחידה, בעוד שלדעת הוועדה, די ב-350 מ"ר על מנת להקים יחידת דיור.

את הקשת המזרחית ייצג עו"ד אביגדור פלדמן, ואת החברה להגנת הטבע - עו"ד בנימין הימן. את המדינה ייצגה עו"ד אסנת מנדל מפרקליטות המדינה. (בג"ץ 244/00, בג"ץ 8350/00).