תפצה או לא תפצה, זו השאלה

הוועדה, בראשות שופטת בימ"ש השלום בת"א, דניה מאיר-קרת, נדרשה להכריע בסוגיה במסגרת תביעת פיצויים בסך 23.7 מיליון דולר שהגיש קיבוץ גבעת השלושה. הקיבוץ, באמצעות עוה"ד אהוד גוט ואייל בראליעזר ממשרד בלטר-גוט-אלוני, ביקש מהוועדה לפסוק לו פיצוים גם בשל ההפקעה, וגם בגין נזקים מעצם סלילת הכביש שנגרמו לקרקעות הסמוכות.

אם תאמץ הוועדה את עמדת חוצה ישראל ותקבע שאין לה הסמכות, משמעות הדבר שבעל קרקע שנפגע מההפקעה ייאלץ לפנות לפחות לשני גורמים שונים לקבל את הפיצויים על קרקע שהופקעה ממנו: גם לוועדת הפיצויים וגם לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברשות המקומית הרלוונטית. המשמעות לבעלי קרקע היא טרטור בין ועדות שונות, אובדן זמן וחשש לקבלת עמדות שונות ואלי אף סותרות. מאידך, אם תאמץ הוועדה את עמדת הקיבוץ ותחליט שיש בסמכותה לדון בפיצויים בשל נזקים, משמע שחוצה ישראל תהיה אחראית לתשלום 100% מגובה הפיצוי, ולא 70% בהתאם לחוק התכנון והבנייה.

מתביעת גבעת השלושה עולה, כי חוצה ישראל הפקיעה מתחם ששטחו 1,077 דונם. המתחם נמצא בסמוך לכביש 444, בסמוך לפתח תקווה מדרום-מזרח ולצומת קסם בכביש 5 (חוצה שומרון). הקרקע המופקעת נמצאת בטבעת החיצונית של מטרופולין תל-אביב בין הערים פתח תקווה וראש העין, ומיועד לשמש כאיזור מגורים ותעסוקה. השמאית נחמה בוגין קבעה, כי שווי הפיצויים הנובעים מההפקעה והנזקים הם 23.7 מיליון דולר.

חוצה ישראל, באמצעות עוה"ד תמר מגדל ממשרד דנקנר-לוסקי (בו שותף נוחי דנקנר), ביקשה לדחות את התביעה לפיצוי בשל הנזקים בטענה לחוסר סמכות. לדבריה, לוועדה אין סמכות לדון בתביעות פיצויים החורגות מדיני ההפקעה, וכי פיצוי בגין נזקים נעשה בדרך של חוק התכנון והבנייה.

עוד טענה חוצה ישראל, כי קבלת עמדת הקיבוץ תקפח את זכויותיה, שכן היא תחויב בתשלום מלוא הפיצוי, בעוד שבפיצוים מכוח חוק התכנון חובה עליה לשלם רק 70% מגובה הפיצוי שייפסק.

למעשה מדובר בפרשנות משפטית לחוק חוצה ישראל. החוק קובע, כי רכישת הקרקעות תבוצע מכוח פקודת הקרקעות. סעיף 12 לפקודת הקרקעות קובע, כי יש להביא בחשבון אם יש נזק שנגרם לבעל הקרקע מחמת ניתוקה של הקרקע הנרכשת לצורכי ציבור או מחמת כל השפעה מזיקה אחרת.

עו"ד גוט טען בשם הקיבוץ, כי פקודת הקרקעות קובעת באופן ברור, שעל הוועדה לקחת בחשבון את הנזק שנגרם לקרקע. הוא הוסיף, כי לא בכדי הורד מטיוטת הצעת החוק הסעיף העוסק הפיצויים שישולמו מכוח חוק התכנון והבנייה ולעומת זאת הוכנס הסעיף המחזק את מעמדו של פקודת הקרקעות.

חוצה ישראל טוענת, כי יש לקחת בחשבון את פקודת הקרקעות בעת עריכת שומת הקרקע בשל ההפקעה, אך הפקודה אינה מקנה זכות מהותית לפיצוי נוסף. לטענתה, הפיצוי מכוח פקודת ההפקעות מתייחס אך ורק לפיצויי בגין ההפקעה ולא בשל נזקים הנגרמים כתוצאה מקידום התוכנית שלשמה הופקע הקרקע.

מנגד טוען עו"ד גוט, כי מטרת חוק חוצה ישראלי היתה לקדם את סלילת הכביש תוך זירוז הליכי תפיסת הקרקעות. מדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרת החוק היא לקצר ולפשט את הליכי ההפקעה הבלתי נמנעים, מבלי לפגוע בזכות המהותית לפיצויים ואף תוך הרחבה מסוימת של השיקולים בקביעת סכומי הפיצויים לטובת בעל הזכות בקרקע".

ההכרעה בסוגיה תתקבל אומנם בשבועות הקרובים, אך נדמה, כי היא תגיע לבסוף להכרעת בית המשפט העליון, על-ידי מי מהצדדים שיפסיד. במקרה כזה, נראה שעד שכל 86 הקילומטרים של כביש חוצה ישראל ייסללו, בעלי הקרקעות ימשיכו את מאבקם בבתי המשפט, על אף הלשון הברורה של החוק לקיצור תהליכים ולהפעלת שיקול דעת לטובת בעלי הקרקע.