שר החקלאות, שלום שמחון, שוקל להשמיט מהצעת הפשרה שלו בעניין הקרקעות החקלאיות
את הסעיף הנוגע לפיצוי החקלאים בעד עסקאות בבנייה רוויה (החלטה 727). כך נודע
ל"גלובס". שמחון התכוון להעלות לדיון את הצעתו בישיבת הממשלה היום (א'), אך
החליט לבקש את דחיית הדיון בעקבות פסיקת בג"ץ בשבוע שעבר (ה'). בג"ץ ביטל את
כל החלטות מועצת מקרקעי ישראל הנוגעות לפיצוי החקלאים בעת שינוי הייעוד.
הצעת שמחון היתה להעניק לחקלאים פיצוי של 20% בעת שינוי הייעוד. על-פי החלטה
727, קיבלו החקלאים פיצוי של 27%.
עוד בהצעת שמחון, תשלום דמי היוון בגובה של 66% בעסקאות של הרחבת מושבים (737)
ותשלום של 66% דמי היוון בעת שינוי ייעוד למטרות תעסוקה. לדעת שמחון, יש סיכוי
שהצעות אלה יתקבלו, מאחר שהן אינן סותרות את פסיקת בג"ץ.
לדברי שמחון, פסיקת בג"ץ עלולה ליצור מצב, בו חלק מהחקלאים, שהם בעלי אדמה
מבוקשת,יקבלו מוועדת הפיצויים של המינהל סכום גבוה יותר ממה שהיו מקבלים על-פי
החלטות מועצת מקרקעי ישראל, וזאת על-פי השווי החקלאי של הקרקע. לטענתו, אין
בכך שום פסול, וכי עתה יישובי פריפרייה יוכלו גם לזכות בפיצוי גדול יותר.
עוד אמר שמחון, שאין ספק שעל תנועות ההתיישבות לעשות חשבון נפש ולבחון את מעשיהם.
לדבריו, רבים במגזר החקלאי מכים כיום על חטא על שלא הסכימו לקבל את דו"ח ועדת
רונן, שהציעה לחקלאים פיצוי של 20%. לדבריו, החקלאים משלמים כיום את מחיר ההתעקשות
לנהל מאבק משותף, שהביא לאימוץ עמדות קיצוניות.
לדעת שמחון, מעתה חקלאים רבים יחזרו לעבד את אדמתם, בעיקר בעקבות הרפורמה במחיר
המים. "ההישג הגדול ביותר של בג"ץ הוא בכך שהוא השיב את ערכה של עבודת האדמה",
אמר שמחון. יצוין, כי שמחון היה מיוזמי חוק עיגון זכויות חקלאים בקרקע חקלאית,
יחד עם ישראל כץ מהליכוד.
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, עדי צביקל, מותח ביקורת קשה על החלטת בג"ץ. לדבריו,
פסק הדין מבוסס על נתונים שנגזרו מדו"ח ועדת מילגרום, שרובם שגויים, ויוצרים
תמונה מעוותת על גובה הפיצוי שיקבלו החקלאים בעת שינוי הייעוד. לדעת צביקל,
הבג"ץ החיל עקרונות קומוניסטיים על שוק שצריך להתנהל על-פי עקרונות של כלכלה
חופשית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.