חברה שקופה בבעלות תושב חוץ - כיצד?

חברת בית, שאף היא "חברה שקופה", נותרה בעינה עם תיקון 132. בהצעה המקורית חברת בית היתה אמורה להתבטל. היא נותרה בעינה בשל שכיחותה בין משקיעי חוץ, וביטול האפשרות למשקיעי חוץ להתאחד בחברה שקופה. כך נקבע בהוראות המעבר, כי חברת בית שביקשה זאת תוך 60 יום מיום כניסת סעיף 64א1 לתוקף, תיוותר כחברת בית. חברת בית שלא ביקשה לפי הוראות הסעיף הנ"ל, תהפוך לחברה שקופה, ואם היו בעלי מניותיה משקיעי חוץ, הרי שזו עילת פירוק (בפטור ממס) לפי הוראות סעיף 64א1.

כאמור, חברת בית חדשה (אחרי 1.1.03) שהינה אוטומטית תושבת ישראל, וחברת בית ישנה (לפני 1.1.03), שיכולה להיות תושב חוץ לפי עקרונות קודם לתחולת תיקון 132, שתיהן יוכלו להיחשב כחברות בית, שקופות, ובשתיהן יוכלו משקיעי חוץ להיות בעלי מניות. הרעיון הינו, כי חברת בית קיימת או חדשה, בבעלות משקיעי חוץ, תחזיק נכס בחו"ל, ללא חבות מס במדינת ישראל על משקיע החוץ.

סעיף 64 העוסק בחברות בית איננו מוגבל לבניינים במדינת ישראל, וחברת בית יכולה להיחשב ככזו גם אם הינה בעלת בניינים בחו"ל.

הדפוס מתאים במיוחד למשקיעי חוץ החפצים ליצור חזית או מצג "ישראלים" מול מדינת ההשקעה, או מדינת המושב. בישראל תוגש שומה של חברת הבית עם "0" הכנסה חייבת, מאחר ששכ"ד או רווח הון בחו"ל של תושב חוץ אינם הכנסה בישראל לפי סעיף 4א וסעיף 89(ב)(3) לתיקון 132. גם היחיד בעל המניות יגיש דו"ח במדינת ישראל עם "0" הכנסה חייבת מכוח סעיפים 4א ו-89(ב)(3) הנ"ל. חברת הבית, בין שהינה תושב ישראל (אחרי 1.1.03) ובין שהינה תושב חוץ, הינה שקופה לצרכי מס ואין לה רלבנטיות מיסויות בהגשת דו"חות כאן.

לדעתנו, מאחר שאין סעיף המונע זאת באמנות, כמקובל במדינות רבות, הרי שלאחר ה-1.1.03 חברה כזו תיהנה מאמנות המס של ישראל עם מדינות רבות. יתרה מזו, אם משקיע אירופי השקיע, דרך חברה כזו, בארה"ב וביקש להיחשב כחברה שקופה לפי כללי ה- Check the box , הרי שבארה"ב יהיה חייב ב-20% מס בלבד (כיחיד), בישראל "0%" כמוסבר, ובמדינתו באירופה בד"כ ב-"0%", מכוח אמנת המס עם ישראל.

למען השלמות יש לזכור, כי חשוב לבחון גם את תחולתם של כללי ה-C.F.C במדינת המושב של תושב החוץ, בעיקר במקרים בהם אין אמנת מס או שאמנת המס אינה חלה. כמו כן, מבחינת המדינה האירופית, יש להקפיד שהשליטה והניהול על החברה השקופה הם מחוץ למדינה האירופית.

ויכוח אפשרי, שיכול ויעלה בעיקר בכל הקשור ל"חלוקת הדיבידנד" לתושב הזר (שאינו מתקיים הלכה למעשה בחברת בית), יהיה בנוגע לתחולתן של אמנות מס על חברות בית. לעניין זה נראה לדוגמא את האמנה למניעת כפל מס בין ממשלת ישראל לממשלת הונגריה.

באמנה זו מוגדר אדם "לרבות יחיד, חברה וכל גוף אחר של בני אדם"; חברה מוגדרת באמנה זו - "ככל תאגיד או גוף הנחשב כתאגיד לעניין מס". האם אומנם תיחשב חברת בית לצורכי האמנה כתאגיד

או גוף הנחשב כתאגיד לעניין מס? האם חברת בית היא "גוף אחר של בני אדם" ואז כלל אינה חברה?

באמנה בין ארה"ב לישראל, לגבי מיסים על הכנסה, אף מחריפה בעיה זו, שעה שהגדרת חברה היא "כל גוף של בני אדם שמטילים עליו מס כגוף של בני אדם היושב במדינת ישראל, לפי פקודת מס הכנסה".

בחלק מאמנות המס אין תנאים דומים או מפורשים כל כך. התוצאה הינה, כי לגבי רוב אמנות המס חברה שקופה ישראלית, שנרשמה אחרי 1.1.03, תיחשב תושבת ישראל, כמו ש-LLC או LLP או חברה ש-.Sub chap S בארה"ב חל עליהן נחשבות תושבות ארה"ב לעניין אמנת מס עם ישראל, כפי שפורסם בחוזר נציבות מס הכנסה, לפחות במקרים מסוימים המוגדרים בחוזר.

אם אכן יתברר שדיני המס הפנימיים באותן מדינות זרות מאפשרים את ניצול ישראל כמדינת ביניים להשקעות בחו"ל, כי אז נפתח פתח רב חשיבות לייצוא שירותים בישראל, שירותים שיכולים להוות מקור הכנסה חשוב וגדול.