רש"ת: טענת ההתיישנות באה באיחור


ועדת הערר דחתה את טענתה של רשות שדות התעופה בדבר התיישנות תביעה של ירידת ערך

23.9.2001

אישורה של תכנית מתאר ארצית תמ"א /4/2, שעיסוקה בהגדלת שדה התעופה בן-גוריון, גרמה להגשת אלפי תביעות, שכולן הוגשו על בסיס הוראת סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, המזכה מי שמקרקעיו נפגעו כתוצאה מתוכנית, לתבוע פיצויים מהוועדה המקומית.

המחוקק קבע, כי יש להגיש את התביעה בתוך 3 שנים מיום תחילתה של התוכנית (זולת אם שר הפנים האריך את המועד). מעשה בשלושה (וליתר דיוק שני אנשים בשר ודם וחברה אחת), שאחרו קימעה בהגשת תביעתם לוועדה המקומית. העניין הגיע לברור בועדת הערר במחוז תל-אביב, בראשות עו"ד ענת בירן, (ערר אי/5293/01 טננבוים ואח' ע"י עו"ד אלי וילצ'יק נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה - אור יהודה ע"י עו"ד קרונפלד ורשות שדות התעופה ע"י עו"ד חנן מלצר).

רק בעת הדיון בועדת הערר הועלתה לראשונה הטענה, כי דין תביעת הפיצויים להדחות על הסף, מכיוון שהוגשה לאחר חלוף המועד הקבוע לכך בחוק. הטענה הועלתה ע"י רשות שדות התעופה, שמהווה צד להליכים מכח כתב שיפוי שמסרה לרשויות המקומיות ביחס לתביעות פיצויים בגין אישור תמ"א /4/2.

הועדה המקומית, שהיא הנתבעת הפורמלית על פי חוק, לא העלתה בשלב כל שהוא טענת התיישנות כנגד התביעה, ורק בעת הדיון בועדת הערר הצטרפה, בעל-פה, לטענותיה של רשות שדות התעופה.

החלטתה של ועדת הערר קובעת, כי הוועדה המקומית החמיצה את המועד להעלאת טענת ההתיישנות, אותה יש להעלות בהזדמנות הראשונה, והיא מנועה מלהעלותה כנגד התובעים בשלב הערעור.

אשר לרשות שדות התעופה, גם בידה לא נסתייע מכיוון שועדת הערר קבעה כך:

"אשר לרש"ת - רש"ת היא בעלת דברם של העוררים מכוח כתב השיפוי שמסרה לרשויות המקומיות ביחס לתביעות פיצויים בגין אישור תמ"א 2/4 (צ.ל. 4/2 הטעות במקור .ע.ט.). במקרה הנדון הגישה רש"ת תשובות לתביעות הפיצויים שהוגשו לוועדה המקומית, ופרטה בהן את טענותיה המקדמיות לדחיית התביעות על הסף.

"אומנם, רש"ת לא הגישה התייחסות פרטנית לכל אחת ואחת מהתביעות, מאחר וטענה כי נדרש לה פרק זמן ארוך יותר לשם הגשת חוות דעת מקצועיות מול אלפי התביעות שהוגשו.

"אולם, אין לפרש את הארכה שקיבלה רש"ת כאילו היא מאפשרת העלאת טענת התיישנות במועד מאוחר יותר. המשיבה אינה מוסמכת לוותר בשם התובעים על זכותם כי לא תועלה נגדם טענת התיישנות לאחר שחלפה ההזדמנות הראשונה לכך, ואינה יכולה להתנות על הוראות חוק ההתיישנות בענין זה. גם מבחינה מהותית, טענת התיישנות היא טענת סף שיש להעלותה ביחד עם כל הטענות המקדמיות, ואין כלולה בגדר אותן טענות המצריכות בדיקות ממושכות וקבלת חוות דעת של מומחים. טענת ההתיישנות נובעת מתוך כתב התביעה עצמו ולא היתה כל מניעה להעלותה בהזדמנות הראשונה - דהיינו בכתב התשובה לועדה המקומית או לפחות בעת הדיון שהתקיים בועדה המקומית.

על כן החמיצה רש"ת את המועד להעלאת טענת ההתיישנות והיא מנועה מלהעלותה בשלב זה".

טענה נוספת של רש"ת שנדחתה היתה, כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שבעת הגשת התביעה לא צורפה אליה חוות דעת של שמאי מקרקעין, כנדרש, אלא מספר חודשים לאחר מכן.

ועדת הערר קבעה, כי אי הגשת חוות הדעת ביחד עם התביעה, אינו מהווה עילה לדחייתה על הסף, וכי ניתן להגיש את חוות הדעת גם לאחר תקופת ההתיישנות, באנאלוגיה לעקרונות המתירים תיקון כתב תביעה.

סיכומם של דברים - טענותיה המקדמיות של רש"ת נדחו, והתביעה תתברר לגופו של ענין.

משרד יגנס-טויסטר ושות' מתמחים בתכנון-ובנייה ונדל"ן.