תור הרזרבד יין

הופעת הבכורה של יקבי רקנאטי על המדפים, לפני כשנה, לא היתה מהסוג שמוכר את כל הכרטיסים. היקב שחרר אז שלושה יינות זניים, בני הסדרה הפשוטה, אשר נעלמו עד מהרה בסבך היינות המקבילים שהיה קיים אז, וקיים גם היום, בשוק.

בזמנו, נדמה היה לי שאני שומע בקהל רחשים של אי-נחת מהעובדה שבעלי ההון המתוקשרים מבקשים להלך בכרמים ולהחליט מתי בוצרים. התגנב ללבי אז החשש שאותו אי-נחת עלול לחלחל גם לכוס ולהכתים את ההתרשמות מהיין בדעה קדומה.

אצלנו בענף, יצרנים בנעלי עבודה וחולצה פתוחה הם שעושים את הרושם הנכון על הצרכן ולא אף אחד אחר. אצל חובבים מתוחכמים התחום נתפס יותר של אדמה ופחות של יוקרה. זה לא שאני מבקש להביט על הזרם הזה מהצד, אבל כן לציין עובדה, אשר לאורה צריכות לדעתי להיקבע הפרופורציות: שלא כמו חומוס, יין טוב עושים גם מאהבה. לא רק. כאן נדרש גם כסף, והרבה.

ענף היין אינו נמנה עם ענפי הייצור שעלות הכניסה אליהם נמוכה. נוכח הסטנדרטים המקובלים כיום בעולם היין בכלל, ובזה החדש בפרט, הקמת יקב מסחרי רציני, אשר יהנה מהזדמנות אמיתית לשחק בליגות הבכירות בעולם, מחייבת הון עתק ראשוני והרבה מאד אוויר לנשימה, במובן הכלכלי של הקלישאה.

ומה לעשות שהכסף לא צומח על הגפנים?

זה לא כבר השיקו יקבי רקנאטי את סדרת הרזרבד שלהם. יחד איתה שוחרר לשוק גם שרדונה חדש מהסדרה הפשוטה.

יקבי רקנאטי, רזרבד, מרלו 2000 - באף דובדבן כהה בשל, קופסת סיגרים, אקליפטוס, ופלפול קל במזיגה מרשימה ומושכת. על החיך הופעה מוחצנת-משהו, אך נאה, של עושר, וסגנון הטעמים מהאף עם פרי טוב, טאנינים בשלים, מרירות מהנה ותיבול מחמיא בגוני אדמה. הגוף של היין בינוני עד מלא והסיומת מתמשכת ורבת-תוכן. מורכב ורב-אופי. כדאי (כ-80 שקל).

יקבי רקנאטי, רזרבד, קברנה סוביניון 2000 - באף ליקר דובדבנים, אקליפטוס, ירקרקות, עשן ועץ, והם עושים רושם טוב. עקבי עם הסגנון שעליו רמז האף, מציע החיך פרי דחוס, שפע טאנינים שאמונים בין היתר על המרירות החיונית, וחמיצות נאה. הגוף של היין בינוני עד מלא והסיומת מורכבת ומתמשכת. אפשר בהחלט ליהנות מהקברנה הזה היום, אך לפי הספר הוא עוד לא מוכן לשתייה. נתוני הפתיחה שלו טובים, וסביר כי בעוד שנתיים-שלוש אפשר יהיה ליהנות ממנו יותר (כ-85 שקל).

יקבי רקנאטי, שרדונה 2001 - אף עשיר עם פרי בעל גוונים טרופיים ורמיזות קלות לאפרסק, עץ וחמאתיות במזיגה נאה. עקבי עם האף מציע החיך פרי מהנה, עקבות בולטות של יישון על שמרים בחבית-עץ וחמיצות חיונית, באיזון נעים. הגוף של היין בינוני והסיומת גם. שתייה מהנה (כ-50 שקל).

לה דולצ'ה ויטה גלרייה נוספת של יינות איכות הובאה ארצה זה לא כבר על-ידי חברת אוסף יין פרטי, המשווקת את מרכולתה או באינטרנט (www.ladolcevita.co.il) או מבית לבית. והפעם מאחוזת זנאטו שבאזור סן-בנדטו די לוגאנה, דרומית-מזרחית לאגם גארדה האיטלקי. השניים הראשונים לבנים על טהרת זן בשם טריביאנו די לוגאנה, ואחר-כך אמרונה.

2001 Zenato, Lugana - ליין אף נקי, המשלב יפה פרי לימוני עם מינרליות, אשר ככלל מציע פחות מורכבות ויותר חן. על החיך המשך יפה מאוד של הרושם מהאף עם פרי עסיסי במידה, חמיצות טובה, פריכות מושכת ואיזון מדויק. הגוף של היין בינוני, הסיומת רעננה ופירותית, מהסוג שקורא לחזור. מומלץ (כ-80 שקל).

2000 Zenato, Lugana Riserva - באף תפוח-עץ, לא מהזן החמצמץ, לצד עקבות ברורים אלגנטיים ויפים של חבית-עץ, בהרמוניה רבת-רושם. על החיך פרי טוב, הדרי-משהו, טעמים של יישון על שמרים ומידה נאה של רעננות, במבנה מלא ונינוח. הגוף של היין בינוני. הסיומת, כמו השתייה כולה, מורכבת ומתמשכת. חומר איכותי בהחלט (כ-100 שקל).

1999 Zenato, Ripassa - האף מפתה עם גרגרי-יער שחורים בריכוז גבוה, שוקולד מריר ותבלינים חמים. על החיך ריכוז טוב של פרי איכותי, בשל במידה ועסיסי, המאוזן היטב על-ידי חמיצות גבוהה. קשת הטעמים עקבית עם זו שעליה רמז האף, ולרוחבה מרירות מהנה. הגוף בינוני עד מלא, הסיומת רבת תוכן ואופי ומתמשכת. עוד חומר איכותי בהחלט (כ-100 שקל).

1998 Zenato, Amarone Classico della Valpolicella - באף שילוב אופייני ומושך של עור, עשן, חמצון וצימוקים. על החיך שילוב אופייני ומושך גם הוא, בין מתיקות, מרירות וחריפות עם הרבה תוכן וגיבוי טוב מטעמה של החמיצות. הגוף מלא, הסיומת מלאת תוכן ואינה ממהרת לשום מקום. יופי של אמרונה (כ-180 שקל).

1995 Zenato, Amarone Riserva - נדיב ומפתה מציע האף של היין דובדבנים שחורים בשלים, צימוקים, שוקולד חלב וזר תבלינים חמים במזיגה קסומה. על החיך קשת הטעמים שעליהם רמז האף בהופעה מרשימה, עסיסית, צפופה, הרמונית, מאוזנת, עוטפת ומלטפת. הגוף של היין מלא. הסיומת, כמו השתייה כולה, מורכבת ומלאת תוכן. אמרונה משובח, ללעוס, לא לבלוע. ואם אפשר, אז לא ליד אוכל (כ-350 שקל).