הותר לפרסום: ארה"ב הוציאה בעבר צו מעצר נגד ארנון מוזס

"מעריב" תיכנן לפרסם את הכתבה בעקבות כתבה מקיפה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" על המהלכים במשפטו השני של עופר נמרודי. ביהמ"ש המחוזי אסר את הפרסום, ועל כך הוגש הערעור לעליון.

בית המשפט העליון קבע, כי כל העובדות או הסברות של יצחק, אינן פרסום אודות דיון שהתקיים בבית משפט בדלתיים סגורות, אלא עניינים חיצוניים לדיונים שהתקיימו בבית המשפט לענייני משפחה. אין בפרסומם משום פגיעה בפרטיות חיי המשפחה של בני הזוג או פגיעה מיוחדת בילדיהם.

השופטים קובעים, כי הזכות לפרטיות נסוגה בחוק הישראלי מפני עקרון הפומביות. עיקרון זה, לצד חופש הביטוי, עומד בראש החירויות שעליהן מבוססת דמוקרטיה, והוא מהווה תנאי חיוני לתשתיתה של הדמוקרטיה.

לאחר שנודע לארנון מוזס על הכתבה שמכין יצחק, הוא פנה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, וביקש לאסור את הפרסום הנוגע באופן ישיר ועקיף לכל ההליכים בינו לבין אשתו, לרבות ההליכים בארה"ב והליכי הבוררות. סגן הנשיא, שמואל בוקובסקי, נענה לבקשה.

יצחק ו"מעריב" ביקשו לבטל את הצו, בטענה שהכתבה איננה עוסקת בענייני המשפחה, ואין בכתבה כל איזכור או התייחסות לילדים של הזוג. עוד נטען, כי הכתבה מתייחסת לאופן התנהגותו והתנהלותו הציבורית של מוזס, ובכלל זה יחסיו עם רשויות אכיפת החוק במדינה, והשימוש שהוא עושה במעמדו כמו"ל לקידום מטרותיו האישיות.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה, אך התיר לפרסם את עצם קיומם של הליכים משפטיים בין בני הזוג. על כך עירערו יצחק ו"מעריב" לבית המשפט המחוזי בת"א באמצעות עוה"ד ארדינסט, בר-נתן, אגטשטיין ואילו.

השופטת יהודית שטופמן דחתה את הערעור לאחר שקבעה, כי יש לקבל את הפרשנות לפיה ענייני המשפחה עליהם חל איסור פרסום, מוגדרים באופן רחב היקף וכוללים נושאים רבים. לדעתה, גם עניין הבוררות חוסה בצילו של בית המשפט לענייני משפחה, וגם עליו חל איסור הפרסום.

השופטת דליה דורנר קובעת בביהמ"ש העליון, בהסכמת השופטים יצחק אנגלרד ואשר גרוניס, כי איסור הפרסום של ההליכים בתי המשפט לענייני משפחה, נובע מכך שבתי המשפט לא הבחינו בין תכלית קיום דיון בדלתיים סגורות לבין מטרת איסור הפרסום.

לדברי דורנר, אין זהות בין קיום הליכים בדלתיים סגורות לבין איסור פרסום. האיסור עומד לכשעצמו, והוא איננו פועל יוצא מסגירת הדלתיים. לפיכך, דרושה הוראה מיוחדת כדי לאסור פרסום.

דורנר מציינת, כי לבית המשפט ניתן שיקול דעת להתיר פרסום הליך שמתנהל בדלתיים סגורות, וזאת בהתאם לאינטרס הציבורי של פומביות המשפט. על בית המשפט לבחון אם המטרה שלשמה נסגרו הדלתיים, עומדת בעינה. לאחר מכן עליו להפעיל את שיקול דעתו, כך שעיקרון פומביות הדיון ייפגע במידה מזערית האפשרית להשגת מטרה זו.

לדברי דורנר, פרסום תוכן ההליך לא ייאסר, אם אין בפרסום פגיעה בילדים או בעניינים משפחתיים אינטימיים. מאחר שהדברים שביקש יצחק לפרסם קשורים קשר רופף להליכים בארה"ב ולבוררות, התיר לו בית המשפט העליון לפרסם את הכתבה.

ארנון מוזס חויב בתשלום הוצאות בסך 40 אלף שקל. את ארנון מוזס ייצגו עוה"ד ליבאי ומנדלסון, ואת מיכל מוזס - עו"ד אפי פרי. (רע"א 02/ 3007).

יואב יצחק הוא בעל טור ב"גלובס".