מכון טיהור של מקורות ואשקלון הוכר כ"עוסק" ויקבל החזר 40 מיליון שקל

נדחתה טענת מע"מ שמדובר באפליה לעומת מכונים שסווגו כ"מלכ"ר"

מאבק משפטי בין מנהל מכס ומע"מ לבין חברת מקורות ועיריית אשקלון, על תביעה להחזר מס תשומות, בהיקף 40 מיליון שקל, הסתיים בזכייתן של מקורות ושל העירייה. שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יוסף אלון, חייב את מע"מ להכיר בשותפות של העירייה ומקורות בהקמת מכון שפכים, כעוסק מורשה.

אלון דחה את דרישת מע"מ, להכריז על מכון השפכים כעל "מלכ"ר", והוא חייב את מע"מ לשלם לשותפות, 20 אלף שקל הוצאות משפט, פלוס מע"מ.

בשנת 1997 נחתם הסכם בין מקורות לעיריית אשקלון להקמת שותפות עסקית, בחלקים שווים, במטרה להקים ולהפעיל לעירייה מכון לטיפול בשפכי אשקלון. העירייה מסווגת לעניין מע"מ כ"מלכ"ר", ואילו מקורות מסווגת למע"מ כ"עוסק". סיווג "עוסק" למכון איפשרה לו לקבל החזרי מס תשומות, בסך 40 מיליון שקל בשלב הקמתו, כנגד תשלום מס עסקאות על עסקאות עתידיות.

מנהל מכס ומע"מ סיווג את השותפות, עם הקמת המכון, כ"עוסק", שזכאי להחזר תשומות ההקמה. אולם בשלב מסוים שינה את סיווגו, רטרואקטיבית ליום הקמתו ל"מלכ"ר". משמעות החלטה זו - השותפות אינה זכאית להחזר מס התשומות, בסך 40 מיליון שקל.

השותפות בין עיריית אשקלון למקורות ורישומה כ"עוסק" נועדו לאפשר לעירייה לקזז תשומות על הפרויקט, ובהסכם ביניהן צוין, כי ההסכם יהיה בתוקף רק אם השותפות תוכר ברשויות מע"מ כ"עוסק מורשה". בפועל, את הקמת המכון ביצעה העירייה, כאשר השקעותיה של מקורות בהקמה יוחזרו לה מהעירייה בפריסה ל-15 שנה.

הפעלת המכון נמסרה למקורות תמורת תשלום.

השותפות עירערה, באמצעות עוה"ד יעקב פוטשבוצקי ומיכל זילברשטיין, על הסיווג החדש, בטענה, כי פעילותה היא עסקית ומטרתה השגת רווחים, ולכן על סיווגה לעניין מע"מ להיות "עוסק".

מע"מ טען, כי מכון טיהור שפכים הוא חלק יסודי במערכות תשתית עירוניות, שמבצעת עירייה למען תושביה, וכי הקמתו לא נעשית משיקולים כלכליים, שכן החוק מחייב רשות מקומית לטהר שפכים. מע"מ טען גם, כי סיווג השותפות כ"עוסק" מפלה אותה לטובה לעומת גופים אחרים בתחום, שמסווגים כ"מלכ"ר".

לטענת מע"מ, התוצאה מהכרתה כ"עוסק" תהיה קבלת הלוואה נוספת, לא מוצדקת, מהמדינה, בסכום מע"מ התשומות.

ביהמ"ש קיבל את עמדת השותפות, וקבע, כי בשותפות אמנם נותרו סממנים של מלכ"ריות מעצם היות העירייה שותפה בה, אולם קביעת סיווגה תיעשה בסוף לפי מידת קרבתה למהות של מלכ"ר או למהות של עוסק. לדבריו, בבחינת מאפיינים אלה, השותפות הפכה לאישיות נפרדת, שניכרים בה סימני ה"עוסק" יותר מסממני ה"מלכ"ר", ומהותה קרובה יותר למהותו של עוסק. (ע.ש 2738/98).