הקופון של אפי איתם

הסדר הקרקעות שהושג בין מינהל מקרקעי ישראל לבין חברת פי גלילות מביא לסיומו סכסוך קשה בין חברת פי גלילות לבין המינהל, שהגיע עד לבתי המשפט. הסדר זה מאפשר את הוצאתו לפועל של אחד מפרויקטי הבנייה הגדולים ביותר בארץ, וחשיבותו נעוצה קודם כל בכך שהוא מפשיר למעשה תוכניות בנייה שהיו תקועות שנים רבות.

כמובן, להסכם חשיבות גדולה גם בהיבט הבטיחותי והבטחוני, היות שהוא עוסק בפינוי הקרקעות ממיכלי הדלק המצויים באתר. עם זאת, פינוי זה היה מתרחש בכל מקרה בתוך שנה וחצי לכל המאוחר, בעקבות החלטת הממשלה השבוע, לפיה מיכלי הגז והדלק יפונו עד יוני 2004. יש להדגיש, כי בשלב זה הסדר הקרקעות שהושג מתייחס אך ורק למתקני הדלק, ולא למתקני הגז. מינהל מקרקעי ישראל מגלגל זה מספר שנים (באמצעות לא פחות מארבעה מנהלי מינהל שכיהנו בתקופה זו) תוכנית שתיכנן האדריכל אדם מזור לגבי בינוי על שטח של 1,850 דונם. שטח זה אמור לכלול אלפי יחידות דיור וכן מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה.

הקרקע בצומת גלילות, הגובלת בין רמת-השרון לתל-אביב, נחשבת לאחת מעתודות הקרקע היוקרתיות בארץ. לגבי השליטה המוניציפלית בקרקע המיועדת לבנייה, עדיין צפויים כמה מאבקים קשים. משרד הפנים כבר מינה ועדת גבולות שתכריע בנושא.

נכון להיום, 1,200 דונם נמצאים בשטח השיפוט של רמת-השרון ו-300 דונם בשטח השיפוט של תל-אביב. מתוך השטח הכולל חברת פי גלילות היא הבעלים של 167 דונם, כלומר כ-10%. 630 דונם מוחזקים על-ידי בעלים פרטיים שונים. היתרה מוחזקת על-ידי המדינה, ואפילו לחברה קדישא יש שם שטח של כמה עשרות דונם.

לפני חודש דחה סופית בית המשפט העליון בקשה של פי גלילות להוציא צו זמני האוסר על הפקדת תוכנית המינהל להפשיר את הקרקעות בשטח מתקני פי גלילות. החברה מצידה גם הכינה תוכנית חלופית באמצעות האדריכל משה ספדי והחלה להריץ אותה במקביל, ובניגוד לעמדת המינהל, מול ועדות התכנון.

במקביל, נמשכו כל הזמן מגעים בין המינהל לבין חברת פי גלילות, באמצעות עו"ד משה שחל, בניסיון להגיע להסדר בהסכמה. אחרי שנים של דיונים החל השבוע לצאת עשן לבן מחדרי הדיונים. ביום שני הקרוב, רגע לפני שמינהל מקרקעי ישראל עובר סופית ורשמית לאחריות משרד ראש הממשלה, יגיע שר התשתיות החדש, אפי איתם, למתקני פי גלילות ויגזור קופון על הבשורה החדשה.

מבחינה סטטוטורית, תוכנית המינהל נמצאת בשלב מתקדם. היא נדונה על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל-אביב, שכבר הודיעה כי היא רואה בחיוב את התוכנית.

לגבי חוות מיכלי הגז הסמוכה, והנמצאת בבעלות חברות פזגז ואמישראגז (ורק באחריות בטיחותית ובטחונית של חברת פי גלילות), הדרך קצת יותר ארוכה, אם כי הרבה פחות מסובכת. לחברות הגז אין זכויות בקרקע, ועל כן המדינה צריכה לפצות אותן רק לגבי עלות העתקת המתקנים לאיזור אחר. יצוין, כי חוות מיכלי הגז ממוקמת בתוך השטח האמור של 1,850 דונם, ונמצאת בבעלות המדינה. לפי הערכות, ייקח יותר זמן לפנות את מיכלי הגז מאשר את מיכלי הדלק, עקב סיבות תפעוליות, והפינוי ייעשה תוך כשנה.

בכל מקרה, הדבר לא צפוי לעכב את תוכניות הבנייה בשטח, משום שעדיין נדרשים הליכים סטטוטוריים שיימשכו יותר משנה עד תאושר כל תוכנית הבנייה הגרנדיוזית, האמורה ליצור תפנית דרמטית בשוקי התעסוקה והמגורים באיזור תל-אביב.

אחרי שיאושרו התוכניות, יחל המינהל לשווק את זכויות הבנייה במכרזים ליזמים, ובהחלט רצוי מבחינתו, ששוק הנדל"ן בארץ יתאושש עד אז, כדי להפיק את התמורה הגבוהה ביותר, ובמקביל גם למצוא מספיק יזמים לשטחי בנייה כה רבים.