מחקר: להתפיל קולחים לפני השבה לחקלאות

מהמחקר, שנערך ע"י מני בן-חור ממכון וולקני וישראלה רבינא מהפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, עולה שלקולחים השפעה מזיקה למבנה הקרקע, וכי מזהמים המגיעים לקרקע עלולים לפגוע ביבול, ואף לעבור באמצעות שרשרת המזון לחי ולאדם. מסקנת המחקר היא, ששימוש בקולחים להשקיה יכול להתקיים לאורך זמן רק בתנאי שלא יגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים.

עוד עולה מהמחקר, שפורסם בהנדסת מים נוזלים והשקיה, שהחשש מפני זיהום קיים בעיקר במישור החוף ובאגן ההיקוות של הכינרת. במישור החוף יש סבירות גבוהה לפגיעה במי תהום כתוצאה מתנועת מזהמים ומלחים בתוך הקרקע. באגן ההיקוות של הכינרת, החשש נובע בעיקר מתנועת המזהמים עם מי הנגר בחורף.

המחקר ממליץ להגביל את ההשקיה באזורים אלה לקולחים שעברו טיפול שלישוני, הכולל הרחקת מזהמים וחומרי הזנה עודפים. הכוונה היא לקולחים הראויים לשימוש לכל הצרכים, מלבד שתייה. באשר להמלחה, מומלץ להגביל את ההשקיה במישור החוף לקולחים בעלי רמת מליחות נמוכה יחסית.

עוד קובע המחקר, שהחשש מפני חדירת חומרים רעילים לשרשרת המזון אינו תלוי באזור המושקה, אלא בעיקר בסוג הגידול ובאיכות הקולחים, ולכן ההשקיה צריכה להיות בקולחים לאחר טיפול מתקדם ובאיכות של תהווה סכנה.

עורכי המחקר מודעים לכך שאין זה כלכלי לטהר מים בפתח כל בית גידול, במיוחד אם מדובר בגידולים שאינם רווחיים במיוחד, כמו גידולי שדה ומטעים. במקרה כזה הם ממליצים להשקות בקולחים שניוניים, אך לדאוג להרחקת המזהמים שמקורם בתעשייה מלחדור לקולחים.

עורכי המחקר מדגישים, שברוב הבעיות האגרונומיות ניתן לטפל בעזרת פיתוח ויישום של ממשקי השקיה ובעזרת פיתוח זנים רגישים פחות לזיהומים שיאפשרו להשקות גם בקולחים באיכות שניונית. הם ממליצים לחוקרים למקד מחקרים בנושאים אלה.