ברשימתנו הקודמת פרשנו את הצורך בהתארגנות לרפורמה במס לחברות המשקיעות בנדל"ן
בחו"ל. אמנם אין תחולה לתיקון ביחס להכנסה עסקית בחו"ל, אך חברות רבות מחזיקות
נכסי תשואה בחו"ל הנחשבת כהכנסה פאסיבית, ולגביהן החוק יחול. יותר מכך, גם
חברה עסקית, ברגע שתחלק דיוידנד לחברת החזקות בחו"ל, תהפוך לחשופה לחוק החדש
בישראל.
כך לדוגמא, אם המס הממוצע של חברה עסקית פלונית הינו עד 20% (גם אם שיעור המס
השולי גבוה מ-20%), הרי עם חלוקת הדיוידנד בחו"ל לחברת החזקות תתחייב החברה
במס של 25% על הדיוידנד, אף אם חולק לחברה נינה בחו"ל, למרות שמקורו בחברה
עסקית. מס ממוצע זה, על פי החוק, יימדד כסכום המס בחו"ל לחלק בהכנסה החשבונאית
ולאו דווקא ההכנסה לצרכי מס. התוצאה הינה הקטנת שיעור מס ממוצע, במקרים רבים
מתחת ל-20%, למרות שיעור מס גבוה מ-20% על פי חוקי המס באותה מדינה.
נציין עוד, כי דיוידנד מהכנסה שהמס עליה מעל 20% לא יחויב במס רעיוני, אלא
יתחייב במס רק עם החלוקה בפועל.
"העוקץ בלוכסמבורג": שיטת "שומר המסך" שהוזכרה לעיל, יישומה העיקרי והמקובל
הוא בלוכסמבורג. התכנון המקובל מתבסס על הקמת חברות שפטורות ממס בלוקסמבורג,
המחזיקות חברות בנות בעלות נדל"ן בעולם. פטור זה נובע מכוח חוק החברות 1929
בלוכסמבורג, פטור מלא, או חברות וחברות "סופרפי", שהן חברות החזקה בינ"ל, שרווחי
דיוידנד ורווחי הון שלהן פטורים ממס בלוכסמבורג - מעין פטור השתתפות.
הוצאת כספים מלוכסמבורג אפשרית אח"כ במגוון דרכים, שיפורטו בסדרת מאמרים נפרדת.
למרות הפטור, הרי שבעת חלוקת ריווחיהן יחוייבו חברות אלו בלוקסנבורג ב-23%-20%
מס כניכוי במקור.
התוצאה: ריווחי נדל"ן פאסיבים בחו"ל, חייבי מס בישראל רק ב-3%-2%. עם זאת,
רווחי ריבית של חברות "סופרפי" חייבות, וייתכן כי קיימת גם חבות C.F.C (חברה
נשלטת זרה) בגין עליית ערך חברות בנות בעלות החזקה פאסיבית.
חבות מס זו לא ברורה, לכן ספק מה הדין לגבי רווחי אקוויטי של חברות בנות שלהן.
במצב זה דומה, כי גם בלוקסמבורג לא ניתן לשבת על זרי דפנה, ואין שם הגנה מושלמת
ובטוחה ללא אישור מראש של רשויות המס. בהעדר אישור כזה, היינו מהססים לחוות
דעה בטוחה כמו בסינגפור.
"קופי שופ הולנדי": הולנד הנה מדינת מעבר אטרקטיבית בשל פטור ההשתתפות (P.E)
שחל בה, המקנה פטור ממס על רווחי הון ודיוידנד המתקבלים בחברה הולנדית (B.V).
חלוקת דיבידנדים מ-B.V. פטורה ממס אם נעשתה לחברה ישראלית, למעט ניכוי במקור
של כ-5% בהולנד. הרפורמה משנה את התמונה בשני היבטים. ראשית, ס' 126 (ג) ברפורמה
מחייב במס דיוידנדים מחברה הולנדית לישראלית ב-25% בישראל.
שנית, חברת אחזקות בהולנד, לה רווח הון הפטור ממס, תהיה חייבת על רווחים פסיביים
שלה (על פי ס' 75ב) במס על דיוידנד רעיוני של 25%.
הפעלת "שומר המסך" שתפטור ממס בישראל תתאפשר רק אל מול חובת ניכוי מס במקור
שתתקיים בהולנד. לחברות שפועלות מהולנד כמה אפשרויות. האחת: לתכנן את הכנסותיהן
כך, שלא תכללנה בהגדרת חנ"ז (חברה נשלטת זרה, C.F.C, כהגדרתה בס' 75ב), וכך
תמנענה מתשלום מס על דיוידנד רעיוני (ראו רשימתנו הראשונה). השנייה: בעת מכירת
נכס בהולנד או רווח הון פטור, היוצר דיוידנד רעיוני בישראל, לפי סעיף 75ב,
אצל בעלי המניות תושבי ישראל ניתן לקבל זיכוי רעיוני בגין מס שהיה מנוכה במקור
בחו"ל לו הדיוידנד היה משולם בפועל (ראה להלן: שיטת "שומר מסך"). שלישית: למשוך
את הדיבידנד בפועל מחו"ל לישראל, ולשלם סה"כ 36% מס, לפי 126 (ג) סיפא.
להלן תאור שיטת "שומר המסך" בחברה הולנדית. בעלי מניות ישראליים יחזיקו בחברת
BVI (איי הבתולה הבריטיים שבקריבים), שתחזיק בחברה הולנדית המחזיקה בחברה פולנית
בעלת נדל"ן לדוגמא.
לחברה ההולנדית ייווצר רווח הון ממכירת מניות החברה הפולנית, שמהווה השפעה
פסיבית ודיוידנד רעיוני לפי סעיף 75 ב. רווחי ההון של החברה יחייבו אפוא את
בעלי המניות בישראל של חברת BVI בתשלום מס רעיוני על הדיוידנד הרעיוני. עם
זאת, מ-B.V ל-B.V.I קיימת חובת ניכוי מס במקור של 25%.
בשל חובת ניכוי במקור זו, המכונה כזכור שיטת "שומר המסך" בחברה ההולנדית, יקבלו
זיכוי רעיוני של 25% מהמס הישראלי, בגין ניכוי במקור שהיה משתלם אם היתה חברת
ה-B.V משלמת דיוידנד לחברת B.V.I. המס בהולנד יידחה לתשלום בעת חלוקת הדיבידנד
בפועל מהולנד ל-B.V.I, ולא מיידית על בסיס רעיוני עם יצירת הרווח בחברה ההולנדית.
הבדל זה יוצר מסה קריטית בתזרים מזומנים, שיכריח כל חברה שלא רוצה להיקלע לקשיי
מזומנים לאמץ את שיטת שומר המסך. כך היא תשלם מס לא על בסיס רעיוני, אלא בשיטת
מזומן. החסרון: המס ישתלם למדינה זרה, וחבל. ראשי הנציבות מודעים לענישה עצמית
זו של אוצר המדינה. ניתן לפיכך להגיע להסדרים דומים עם ישראל, המאבדת בשיטה
זו מס רב. אין ספק שתוצאת אובדן מס זו, שלא נלמדה דיה ע"י ועדת רבינוביץ',
אשר הח"מ בין חבריה, מהווה נקודת תורפה בכל החלת שיטת ה-C.F.C, הראויה לבדיקה
מחדש.
* עורך המדור: ד"ר אבי אלתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
