לא להטמין את הראש בחו"ל (ג')

חברות נדל"ן הפועלות בחו"ל נדרשות כמובן למימון בנקאי כבד. רוב רווחיהן מופנים בתחילה להחזר מינוף הליווי לבנקים בחו"ל ובישראל. שיטת המיסוי בחו"ל, על בסיס יחוס דיבידנד רעיוני לתושבי ישראל C.F.C(חברה נשלטת זרה), מחייבת חברות רבות בכל העולם, כמו פולין או הונגריה, או באיזורים פטורי מס כמו אנגליה, לחסום מיסוי בישראל בעת חלוקת רווחי דיבידנד, על מנת ליצור מקור להחזרת חוב בחברת-אם לבנקים שנתנו את הליווי לפרוייקטים בחו"ל.

חיוב במס בישראל בעת חלוקת דיבידנד קיים, כאשר המס בחברה המחלקת נמוך או שווה ל-20%, גם אם מדובר בהכנסה עסקית. בארה"ב (20%) או בהונגריה (18%), יקום חיוב במס בישראל כבר בעת הפקת הרווח בחברה קבלנית (אם היא בעלת הכנסה פסיבית כדוגמת חברה בעלת בניין להשכרה, כדוגמת קניון במזרח אירופה המושכר לחברת ניהול, אפילו חברת הניהול שייכת לאותה קבוצה), או בעת חלוקת הדיבידנד, אם מדובר בהכנסה עסקית. קניון בהונגריה, שהמס בגין הכנסתו הינו רק 18%, יחויב במס בישראל בעת היווצרות הרווח בהונגריה.

כידוע, החל מדו"חות 2003 יש להגיש מאזני חברות זרות שבהן יש מניות לתושב ישראל, כאשר די בכך כי לתושב ישראל זכות והשפעה במישרין או בעקיפין על קבלת החלטת מהותית בתאגיד הזר.

הרחבה דרמטית של כללי הדיווח, הרבה מעבר לפעילויות הפורמליות, וללא כל קשר לשאלה אם יימצא בסוף כי התאגיד חייב במס או לא, הינה כה דרקונית, שאיננו רואים פורמלית כיצד פלוני ייצא מגדר "בעל השפעה" על קבלת החלטה מהותית בתאגיד הזר.

אותה חברת קניונים בהונגריה חשופה למס בישראל לפי 75ב בשיעור נוסף של 25.25% (25% X ‏81%), וזאת בנוסף למס בהונגריה. סה"כ המס יוצא 39.25%. מהמס הנוסף בישראל ניתן לבקש כזיכוי 4.05% (מס שנוכה במקור בהונגריה) ועוד 3.85% (מס ששולם בהולנד ובסך הכל 7.9%. בישראל ישתלם איפוא סכום של 12.45%. על מנת להימנע ממס זה, במקום להחזיק בחברה ההונגרית דרך הולנד, יבחרו בעלי החברה ההונגרית בישראל להחזיק בה דרך איי הבתולה הבריטיים, או אז לא ישתלם מס רעיוני נוסף בישראל.

דפוסי ההתנהגות של הנישום המתוחכם יהיו להפחית מיסוי בהונגריה ובישראל. לדעתנו, על מנת שלא לאבד מס בישראל, שר האוצר צריך לתקן את החוק בהתאם, כך שנישומים יוכלו לשלם את המס על בסיס מזומן בעת משיכת הרווחים לישראל. פרידה ישראלי, סגנית נציב מס הכנסה, מציינת בצדק, כי ועדת רבינוביץ' נתנה זיכוי על מס רעיוני שלא שולם במדינה זרה. הוועדה דנה בנושא והחליטה, שייגרם עיוות גדול מדי אם הנישום יצטרך לשלם 25% על דיבידנד רעיוני, מבלי לקחת בחשבון את הזיכוי הרעיוני על חלוקת הדיבידנד. לדעת הח"מ, יש לשנות את השיטה לשיטה הצרפתית, לפיה קיימת הרמת מסך בחברה בחו"ל, והשלמת המס בישראל ל-36% מס, לא דיבידנד רעיוני ולא זיכוי רעיוני.

שיטה זו, אם תאומץ בחקיקה עוד לפני סוף שנה זו, תביא לעשיית צדק כפול גדול יותר, גם עם הנישום, שלא ישלם מעל 36%, גם הגנה מפני C.F.C במדינות אמנה (ראה השיטה הצרפתית והתקדימים שנפסקו לגביה בבתי דין אירופאיים), וגם אי מתן זיכוי רעיוני. התוצאה: מיסוי צודק ללא אפשרויות לתכנוני מס עם זיכוי רעיוני. ידוע לנו, כי בימים אלה מוכן תזכיר הצעת חוק בנציבות וייתכן כי יאומצו בו העקרונות הללו, כפי שאנו כותבים כאן.

הצעת החוק האמורה תתבסס על השיטה הצרפתית, לפיה מיסוי חברות נשלטות בחו"ל של תושבי צרפת חייבות במס בצרפת, כאילו היו חברות צרפתיות, והמס שמשתלם עליהן הינו המס הרגיל בצרפת לגבי תאגידים, בניכוי המס הזר המשתלם על-ידי החברה. לא ניתנים זיכויים רעיוניים על מס בגין דיבידנד. גישה זו צודקת יותר, מאחר והיא לוקחת בחשבון את מס החברות הזר המשתלם במדינת המקור כזיכוי, ולא כניכוי. בשיטה הנוכחית מס החברות נלקח כהוצאה ולא כזיכוי.

כך לדוגמא, אם חברה זרה משלמת 40% מס ומחלקת 60% כדיבידנד, הרי על ה-60% ישולם מס נוסף של 25%, סה"כ 55%. בשיטה הצרפתית - החברה הזרה תהיה חייבת בישראל במס של 36% בלבד, מאחר ששילמה בחו"ל 40% לא תשלם בישראל מס נוסף. הזיכויים הרעיוניים לא קיימים בשיטה הצרפתית, כי על הנישום להביא בחשבון את העובדה, שהתארגנותו מראש תקבע את המס שיחול על הדיבידנד בעת המשיכה. במקרה כזה, גם ישראל לא תטיל מס נוסף על משיכת הרווחים מישראל. כך יוצא שרק חברות ב-Off Shore ישלמו מס בישראל, ולא חברות המשלמות מס מלא בחו"ל. בשיטה זו תקבל ישראל מס משלים של חברות Off Shore של תושבי ישראל ולא תגבה מס עונשי על פעילות כלכלית חבת מס בחו"ל.

* עורך המדור: ד"ר אבי אלתר. יו"ר ועדת מיסים-לשכת התאום של הארגונים הכלכליים; נציד לשכת עו"ד לועדת הכספים בכנסת; לשעבר: יועמ"ש וסגן ניצב מס-הכנסה; יו"ר איפ"א ישראל; מרצה למיסים באוניברסיטת ת"א, יו"ר ועדת מיסים לשכת עו"ד.