197: חושו אחים, חושו

סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה מאפשר לבעל זכות במקרקעין הנמצא בתחום תוכנית חדשה שהוכנה לפי החוק, או למי שגובל באותה תוכנית, לתבוע מהועדה המקומית את הנזקים שנגרמו למקרקעיו אם אותה תוכנית הזיקה להם. על פי הדין, תביעות אלו מוגשות (תוך 3 שנים מתוקפה של התוכנית) לוועדה המקומית, אשר בדרך כלל דוחה אותן, ואזי מוגש ערר לוועדת הערר המחוזית, וזו, אם התרשמה שהתביעה ראויה לבירור, ממנה, בדרך כלל, שמאי מכריע שיקבע את הנזק ושיעורו.

כעת חיה, אין כל אגרה על הגשת תביעות אלו.

ממשלת ישראל יזמה, במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנת 2003, תיקון שיורה, כי הגשת ערר לוועדת הערר יהא חייב תשלום אגרה ששיעורה 2.5% מסכום הערר (אך לא פחות מסך של 728 ש"ח).

בדברי ההסבר מסבירה הממשלה, כי העדרה של אגרה מתמרץ הגשת תביעות מופרזות הנעדרות לעיתים כל בסיס, וכי לעיתים מוסדות תכנון נרתעים מלאשר תוכניות מחשש לתביעות הצפויות.

לדעת המציע, הטלת אגרה תביא להפחתה בהיקף העררים ובגובה סכומי הערר. להצעה זו יימצאו ודאי תומכים ומתנגדים.

התומכים יצטרפו, בוודאי, לדברי ההסבר. המתנגדים, מנגד, יטענו, כי אין מקום להכביד כלכלית על מי שכבר חש כי נפגע ולהציב מחסום כספי בינו ובין בירור תביעתו בועדת הערר. זאת ועוד, יש להניח, כי כאשר תימצא תביעה כמוצדקת, הרי שוועדת הערר תחייב את הוועדה המקומית לשאת גם באגרה זו (ע"י השבתם לעורר), ואזי יהיו אלו כספים שיעברו, בסופו של דבר, מכיס הוועדה המקומית לכיסו של האוצר.

עוד יוסיפו המתנגדים, כי יש חשיבות ציבורית באימת התביעות האפשריות כתוצאה מאישור תוכנית, שהרי כתוצאה מכך ישקלו ועדות תכנון את התכנון המוצע שקול היטב טרם שיגרמו לפגיעה במאן דהוא, ותוכניות פוגעות יוכנו רק בלית כל פתרון תכנוני אחר.

מכל מקום, כל שנוכל לייעץ לקוראינו שבאמתחתם תביעה צפויה הוא - להקדים ולהגישה לפני ה-1.1.2003.

יגנס, טויסטר ושות' מתמחים בתכנון, בנייה ונדל"ן.