במועצה אין שום חדש: עוד ישיבה בוטלה

לא עברו 24 שעות מהרגע בו קיבלו לידיהם חברי מועצת מקרקעי ישראל את סדר יומה הגדוש של המועצה, לישיבה שנועדה למחרתיים (ג') עד להודעת הביטול שהגיעה ממשרד ראש הממשלה אריק שרון, שהוא יו"ר המועצה. חברי המועצה הגיבו בזעם. נחום איצקוביץ' אמר, שאם לשרון אין פנאי כדי לקיים את הישיבות, שימנה תחתיו שר אחר, או שיפזר את המועצה ויסיר מעל חבריה את האחריות לכאוס שמתרחש כבר עתה בעל נושא הקרקעות החקלאיות. מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר ונציג קק"ל, גדעון ויתקון, מצטרף אף הוא לדעה זו, אך מוסיף שממילא להוראות המעבר להפשרת קרקע חקלאית, שעל סדר יומה של המועצה, אין שום ערך, וגם כל יתר הנושאים הם עניינים טכניים משניים, שאין להם חשיבות אמיתית. לדבריו, אולי הגיעה העת להפנים את העובדה, שהמינהל, במתכונתו הנוכחית, אינו מסוגל לנהל את קרקעות המדינה.

עורך דין חיים עדיני, שהגיש לבג"ץ עתירה בשמם של מושבים וקיבוצים המבקשים להכלילם בהוראות המעבר, הגיב ביאוש. לדבריו, חוסר היכולת וחוסר הרצון לקבל החלטות בנושא הוא שערוריתי, ויגרום לעצירת מעט היזמות שעוד נותרה בארץ.

יו"ר דירקטוריון קק"ל, יחיאל לקט, אמר שהדחייה אינה בריאה, וכי העובדה שמועצה אינה מתכנסת מעמידה באור שלילי את חברי המועצה שאינם ממלאים אחר הוראות החוק. לדברי לקט, בכוונתו לדרוש משרון לכנס את המועצה כנדרש.

זו הפעם השלישית ברציפות ששרון מבטל את ישיבת המועצה. אי כינוס המועצה לא רק שגורם לדחייה בלתי נסבלת של הטיפול בנושאים הבוערים, אלא שהוא עתיד ליצור גודש עוד פחותנסבל לעתיד על סדר יומה של המועצה. בשל הדחיות החוזרות ונשנות כבר כיום, מונחים על סדר יומה של המועצה 16 נושאים המחייבים דיון.

בראש התור ניצב אישור תקציב המינהל ל-2003. מייד אחר כך הקצאת קרקע לשימושים סחירים וביטול הנחות על פי החלטת הממשלה. דו"ח מבקר המדינה החמור, שספג המינהל עוד במאי 2002 על בזבוז כספים אדיר שהוצאו לריק על תכנון שלא הניב ולו יחידת דיור אחת, גם הוא על סדר היום, וכך גם הארכת מכרזי קרקע בלתי מתוכננת (מקב"ת).

עוד על סדר היום מכרזי ייזום; הצעה למינוי ועדת פיצויים וכללים להפעלתה; בג"ץ שהגיש נכה צה"ל להקצאת מגרשים ללא מכרז; דמי הסכמה, היוון וחידוש בקרקע עירונית; הוסטל לילדים חריגים בכפר ורדים; הסדרת קרקע בכפרי מיעוטים ועוד ועוד.

הקטע החקלאי שעל סדר יומה של המועצה כולל את הוראות המעבר, הודעת מנהל המינהל, יעקב אפרתי, בדבר אפשרות לביצוע עסקות שלא ע"פי החלטות הבואינגים, עד לקבלת החלטות חדשות. דיון בתנאים לפיהם יאושר שימוש שאינו חקלאי בחלקה א' של נחלה, וגם זכותו של מי שהפסיק להיות חבר באגודה שיתופית להיות בעל זכויות (בג"צ אמיר דרורי).

הוכחה לכך שהחלטה בעניין הוראות המעבר היא נושא בוער, ניתן למצוא לא רק בתלונות חברי המועצה ובבג"ץ של עדיני, אלא גם בדברי דודי רוסו, סגן מנהל אגף התכנון לשעבר במינהל, וכיום יועץ פרטי. רוסו פנה במכתב לחברי מועצת מקרקעי ישראל, בבקשה שלא לאשר את הוראות המעבר כפי שנקבעו על ידי ועדת רחל זכאי-נוימן.

לדבריו, אם ההוראות יאושרו, צפוי המינהל לגל של תביעות מצד ישובים שלא נכללו בהוראות המעבר. לחליפין מציע רוסו, לקבוע הוראות מעבר כלליות, כפי שדרש בג"ץ, שיאפשרו לוועדה שיקים המינהל לבחון באופן ענייני כל תוכניות וכל עיסקה בנפרד.

לדעת רוסו, בג"ץ נמנע בעצמו מלקבוע הוראות מעבר, בנימוק שלשם כך נדרשת עבודת איסוף תשתיתית ועובדתית רבה. הוועדה, לעומת זאת, ביססה את הוראותיה על בדיקה מדגמית של חוזים, הרשאות תכנון והתחייבויות. רוסו טוען, שהוועדה לא פרשה נכון את עקרון ההסתכמות, וקבעה אותו על פי לוח זמנים בלבד, מבלי לקחת בחשבון את משך התכנון המקובל בארץ, שהביא לכך שפג תוקפן של רוב הרשאות התכנון. רוסו מדגיש, שבחלק מהמקרים כלל לא ניתנו הרשאות, כדי שלא לעכב תהליכי תכנון, ואין זה אומר שתוכניות לא תוכננו ולא נעשו השקעות כלכליות.

עוד טוען רוסו, שבג"ץ קבע שורה של נושאים עליהם יש לבסס את עקרון ההסתמכות, בין השאר ההוצאות שהושקעו בפרוייקט, האינטרסים וההשלכות החברתיות וכלכליות. בפועל שקלה הוועדה רק נזקים כלכליים, ואילו הנזקים החברתיים לא נשקלו כלל. רוסו מביא דוגמאות לישובים שאינם נכללים בהוראות המעבר, בשל עקרון ההסתמכות, וזאת למרות שעשו פעולות רבות, שלדעתו מזכות אותם להיכלל בהן.

בין הישובים: כפר ידידיה, נטעים ובית יצחק, שהשקיע למעלה ממיליון שקל בתכנון; בבני עטרות הושקע בפיתוח, מתוך הבנה שכל המגרשים ישווקו; כפר דניאל השקיע למעלה ממיליון דולר בפיתוח, ובפועל שיווק ארבעה מגרשים בלבד; כך גם גבעת עדה, ומשמר השבעה.

בניצנים ובנגבה נערכו הסכמים עם יזמים, אך התוכניות קיבלו תוקף לאחר התאריך שנקבע בהוראות המעבר. בנווה אילן נאלצו התושבים להכין תוכנית חדשה לאחר התוכנית הראשונה נדחתה. מושב נחלים איפשר להעביר בתחומו את כביש 471, מתוך ציפייה שהוא מהווה חלק מאזור מגורים מתוכנן. גם מושב בני דרור הגיע להסכמה להעברת מחלף בשטחיו, בתמורה להסכמת מע"ץ לשינוי ייעוד שטח המובלעת שבמחלף.