רפיק חלבי: דרעי חשד שליברמן או הנגבי היו המקור לפרשת בר-און-חברון

בשבוע שעבר התחדש הדיון בתביעת הדיבה בסך 5 מיליון שקל שהגיש דוד אפל נגד הכתבת איילה חסון, רפיק חלבי, מנהל הערוץ דאז, מוטי קירשנבאום, ורשות השידור.

לדברי אפל, יוחסה לו בידיעה של חסון התערבות במינויו של בר-און, בקשר למזימה פוליטית, לפיה דרעי היתנה את תמיכתו בהסכם חברון במינוי של בר-און לתפקיד היועץ המשפטי.

בתצהירו של חלבי נאמר, כי על הדברים ששודרו בכתבה הוא למד בראשונה ממקור עיתונאי חסוי, שסיפר לו, כי דרעי מגלה עניין רב במינוי היועץ המשפטי לממשלה. חלבי פנה לחסון וביקש ממנה לחקור את הנושא.

לדבריו, הוא וחסון ניסחו יחד את הידיעה. חסון מסרה לו, כי לפני השידור היא שוחחה עם דרעי, והלה הכחיש את מעורבותו במינוי בר-און, אולם לא היו לו הערות בכל הנוגע לפתיח הכתבה המתייחס לאפל.

לדברי חלבי, חסון פירטה בפניו את מקורותיה ואלה השביעו את רצונו. הוא עצמו גם שוחח עם המקור המרכזי לפני שידור הכתבה, והלה אישר את נכונותו הדברים. חלבי טוען, כי בפגישתו עם דרעי לאחר שידור הכתבה, הדגיש דרעי את מעורבותו של אפל בעניין. כל מבוקשו של דרעי היה לגלות מיהו מקור הידיעה, אולם חלבי סירב.

חסון טענה בתצהירה, כי הדברים שפורסמו בכתבה נמסרו לה מפי מקור חסוי. לפני שידור הכתבה היא שוחחה טלפונית עם דרעי מספר פעמים. דרעי ביקש ממנה להיפגש עימו ולא לפרסם את הדברים. לדברי חסון, דרעי לא הכחיש את מעורבותו של אפל, כפי שבאה לידי ביטוי בפתיח לכתבה.

אפל טען בתצהירו, כי עד היום שמו מוזכר לגנאי בתקשורת כמעורב בפרשת בר-און- חברון. לדבריו, הנזק שנגרם לו בתחום הפוליטי היה חמור במיוחד, חבריו התייחסו אליו כאל בוגד, וכמו כן נגרמו לו נזקים עיסקיים.

בחקירה נגדית של עו"ד מיבי מוזר טען אפל, כי בר-און מעולם לא נתן לו כל ייעוץ משפטי ולא עשה עימו עסק אישי. בר-און הוא יועץ משפטי לאחת החברות שאפל קשור אליה, חברת בנייה בשם "דבר פשוט". אפל הוא היועץ האדמיניסטרטיבי של פרויקט הבנייה של אותה חברה בירושלים על קרקע שבבעלות ממשלת רוסיה.

לדברי אפל, עו"ד דרור חוטר-ישי, המייצג את הבעלים, הזמין אותו לשמש כיועץ לחברה זו. יצוין, כי אפל וחוטר-ישי היו קשורים גם בחברת הבנייה מגדלי הזוהר.

אפל טען, כי מעולם לא דיבר עם דרעי על מינוי בר-און ליועץ המשפטי לממשלה לפני המינוי. אפל נשאל, מדוע אם כך טוען דרעי שהוא (אפל) אשר יזם את המינוי. אפל השיב, כי יש להפנות שאלה זו לדרעי.

ביהמ"ש העליון קבע, כי בדברים שפורסמו על-ידי הנתבעים יש משום הוצאת לשון הרע. הדיון המחוזי מתקיים לגבי קיומן או קיומן של ההגנות העומדות לנתבעים, כגון אמת דיברתי. (ת.א 134/97).