כמו עוף החול, עומד תיקון 53 לחוק התכנון והבנייה לקום לתחייה ב-1 לינואר, זאת
לאחר שהוקפא בחוקי ההסדרים של 2001 ו-2002. עיון בהצעת חוק ההסדרים של שנת
2003 מעלה, כי הקפאת התיקון נעדרת ממנו.
עניינו של תיקון 53, שעבר ביוזמתו של ח"כ מאיר פרוש, בהיטל ההשבחה. חלקו הראשון,
העוסק במתן פטור להקדשים ומוסדות דת יושם. התיקון שעשוי לצאת מההקפאה, רלוונטי
במיוחד לרוכשי ולמוכרי צמודי קרקע הנהנים מזכויות בנייה נוספות. עיקריו שניים:
מכר של דירת מגורים אינו מימוש לצורך היטל השבחה, ובמימוש בדרך של היתר השטח
הפטור הינו 160 מ"ר (לעומת 120 מ"ר לפני התיקון).
אי אפשר להפריז במשמעות הכלכלית של התיקון. רוכשי נכסים נדרשים למשנה זהירות
- ההיטל בעבור זכויות ההרחבה הנרכשות (עליית גג, מרתף וכד', היטל היכול להגיע
לעשרות אלפי דולרים), לא יידרש כלל מהמוכר אלא מהרוכש, בבואו לממש את הזכויות
בהיתר בנייה עתידי, אפילו המוכר התחייב חוזית לתשלום ההיטל שחל עד ליום המכירה,
שכן המכירה מפסיקה להוות אירוע מס לעניין היטל ההשבחה, ולא מתקיימת חבות במועד
המכירה.
באשר למוכרים, מומלץ לעכב את המכירה עד לאחר ה-1 בינואר, ולהימנע מתשלום היטל
בעבור זכויות, שבמקרים רבים אינן ישימות, אינן כדאיות כלכלית או שאינן זוכות
לתמורה כספית מהרוכש. כן מומלץ לבעלי נכסים השוקלים להרחיבם להמתין עד לכניסתו
של התיקון לתוקף, והעלאת השטח הפטור ל-160 מ"ר.
תיקון 53 נושא בחובו גם משמעויות לתקציבי הרשויות המקומיות, הנהנות הבלעדיות
מהיטל ההשבחה. דחיית תשלום ההיטל עד למימוש בדרך של היתר לא רק שמצמצמת ככלל
את שיעורו למימוש המבוקש (בניגוד למימוש בדרך של מכירה, בו נגבה ההיטל בעבור
הזכויות המלאות), אלא גם מקטינה דרסטית את מספרם של המימושים והנישומים.
הכותב הוא שמאי מקרקעין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
