לא נוגעים בשורשים

את פרשת הפשרת הקרקע החקלאית אפשר היום לסכם במילים: "עשר שנים, מערב בחירות לערב בחירות". לפני עשר שנים העביר שר השיכון דאז, אריאל שרון, את החלטה 533 ובכך פתח את עשור הטירוף של הפשרת קרקע חקלאית, וערב הבחירות הקרובות ממשלתו מובילה מהלך חדש: לוותר על הפיצוי השערורייתי לקרקע לבנייה רוויה, ולאמץ את דו"ח מילגרום בעניין המשך ההרחבות והעסקים המניבים (אותו דו"ח שנדחה בבוז עם הגשתו).

מהבחינה המעשית, ספק אם משהו משרשרת האירועים החדשה יכול להגיע ליישום עד הבחירות, משתי סיבות דומות. ראשית, יש גופים שכבר משחיזים את העתירות לבג"ץ. שנית, אצל חברי מועצת מקרקעי ישראל - שהוא הגוף המנסח בסופו של דבר את המדיניות הקרקעית - יש כבר מודעות חדשה לגמרי לגבי החובה שבג"ץ הטיל: לקבל החלטות תקינות, שהן פרי דיון נטול ניגודי עניינים ותוך שיקול דעת רחב.

לכן, למרות שבדו"ח מילגרום יש כמה כיוונים נכונים, אין שום סיבה לבהילות לסגור עניינים תוך שבועיים-שלושה, משום שאלה במהותם אינם עניינים טכניים או שמאיים, אלא הם יורדים לשורשי הבעיה.

המשך ההרחבות (737), בתשלום מלא עבור הקרקע ובהנחות המקובלות, הוא הגיוני, ומבחינה דמוגרפית-חברתית הוא גם חיוני להמשך קיומם של מאות יישובים, חלקם הגדול בפריפריה. אבל, תוצאה בלתי נמנעת של מדיניות כזו תהיה, שעיירות הפיתוח, בהעדר כלים להתגוננות מפני תחרות כזו, יהיו יעד עוד פחות אטרקטיבי. האם מועצת מקרקעי ישראל צריכה לקיים דיון יסודי על כך או לא?

לגבי איזורי תעשייה ותעסוקה, יש ברוב החוזים החקלאיים הסטנדרטיים גם אופציה של תעשייה (ראה כל התעשייה הקיבוצית הוותיקה). בחוזה הסטנדרטי אין אפשרות לעשות שותפויות, והחלטה 717 היא שאיפשרה לחקלאים לרדת ל-26% בשליטה, כלומר, למכור את הקרקע.

מילגרום רק מציע להמשיך את 717, אבל תמורת 91% ולא 51%, ובהיקפים קטנים יותר מבחינת משאבי קרקע. למעשה, יש כאן הכרה במעמדם של החקלאים לא כזכאים לגזור קופון על הקרקע, אלא רק כזכאים ליזמות עם פטור ממכרז. ייתכן שיש צדק בהסתכלות הזו על החקלאים, אבל זהו סטטוס שמועצת מקרקעי ישראל צריכה להחליט עליו.

לגבי זכויות החקלאי ב-2.5 דונמים סביב הבית - כרגע מותר לו לבנות שלוש יחידות דיור (160 מ"ר באחת, ועוד שתיים צמודות 160 ועוד 55 מ"ר), ומילגרום מציע לאפשר לו לפצל מגרש ב-66% ואחר כך עוד מגרשים ב-91%. ועדת מילגרום ממליצה לאפשר להוון את השטח, אבל לא מתנה את מתן הזכויות בהיוון.

האם מועצת מקרקעי ישראל יכולה שלא לדון בשאלה הבאה: בסקטור העירוני דרשנו היוון מלא רק כנגד הארכת החכירה, ומהחקלאים לא נדרוש היוון מלא תמורת חבילת הזכויות הזו?