משמעות אימוץ מילגרום: יימשכו הרחבות היישובים ופרויקטים מסחריים

באשר לשינוי ייעוד קרקע חקלאית למטרת בנייה רוויה למגורים (727), קובעת החלטת הממשלה כללים על פי החלטה מספר 1 של מועצת מקרקעי ישראל, הקובעת השבת הקרקע למינהל עם מתן פיצוי חקלאי בלבד.

ההחלטה לגבי נדל"ן מניב (717) קובעת, שהחקלאים יוכלו לקבל היתרי בנייה על קרקעות חקלאיות שלא למטרת מגורים אלא למטרת הקמת מחסנים, בתי אבות, מרכזים מסחריים ועוד.

במרכז הארץ התשלום למינהל יהיה על פי 91% משווי הקרקע לאחר הערכת שמאי על מגרש ששטחו לא יעלה על 350 דונם, ובתשלום שינוע בין 31% משווי הקרקע ועד 51% משווי הקרקע בפריפריה, כל זאת על מלוא הזכויות בתב"ע.

עד להחלטת הבג"ץ התבקשו חקלאי המרכז לשלם למינהל 51% מהשווי לאחר שינוי הייעוד, על שטח מותר של 250 דונם. באיזורי עדיפות נע התשלום בין 26% עבור 300 דונם באיזור עדיפות ב', ועד 16% בעבור 350 דונם באיזור עדיפות א'.

משמעות החלטת הממשלה היא הרעה בתנאי התשלום, אך יחד זאת היא מאפשרת את המשך הקמת הפרויקטים.

באשר להחלטה הנוגעת להרחבות מושבים (737), קיבלה הממשלה את ההצעה לפיה היישובים החקלאיים יוכלו לשווק מגרשים למטרות הרחבה וקליטת חברים חדשים, על פי תוכנית המתאר, תוך תשלום של 91% מהשווי בשומה פרטנית, לגודל מגרש מקסימלי של 350 מ"ר. באיזור עדיפות לאומית ב' גובה השומה יהיה 36%, ואילו באיזור עדיפות א' גובה השומה 22%. עוד קובעות ההמלצות, שלצורך קביעת התשלום למינהל יופחתו ההשקעות בעבור תשתיות פיתוח, כולל ביישוב הוותיק.

על פי המצב ששרר בשוק מינואר 1996 ועד להחלטת הבג"ץ, התבקשו החוכרים לשלם 66% ממחיר הטבלה באיזור המרכז, ובין 22% ועד 36% בפריפריה.

למסקנות מילגרום יש גם היבט אישי חשוב לחברי מושבים וקיבוצים. הדו"ח ממליץ על חתימה על חוזים דו-צדדיים לדורות, תוך הוצאת הסוכנות מהחוזים.

במושב מומלץ להפריד את חלקת המגורים בשטח 2.5 דונם מחוזה החכירה, תוך אפשרות לפצל את המגרש תמורת 66% מהשווי. היטל ההשבחה יהיה באחריות המינהל, וההנחות על פי המקובל באיזורי העדיפות השונים. משמעות ההחלטה היא מצב זכויות זהה לחוזים העירוניים בבתים צמודי קרקע.

בקיבוצים או במושבים שיתופיים שטח המחנה יוגדר כמכפלת הנחלות המאוישות ב-2.5 דונם, וישמרו הזכויות האישיות בעת שינוי מבני אפשרי של הקיבוץ.

על פי המצב ששרר עד החלטת בג"ץ, הותרה בניית שלושה בתים בכל נחלה - שניים בשטח 160 מ"ר, לבעל הנחלה ולבן ממשיך, ובית נוסף בשטח 55 מ"ר להורים - כל זאת בלי אפשרות לפצל את הנחלה. החוזה בין החקלאי לבין המינהל היה במסגרת החוזים התלת-שנתיים המתחדשים.