התגובות: אף אחד לא מרוצה

מספר שרים בממשלה כינו את ההחלטה כמחטף, וזאת בעקבות העובדה שההצעה היתה מונחת על שולחן הממשלה מזה מספר ישיבות, והיא הועלתה לדיון באופן מפתיע למרות שמספר שרים יצאו להלוויות בעקבות הפיגוע בחברון. בסופו של דבר, התקבלה ההחלטה כשסביב שולחן הממשלה היו שמונה שרים בלבד, עובדה שגרמה להתמרמרות קשה אצל חלק מהשרים.

גורם בכיר בענף הנדל"ן אומר, שמההחלטה נובע ניחוח ברור של בחירות, וכי הממשלה שקיבלה את ההחלטה ידעה מראש שזו לא תוכל לעבור במועצת מקרקעי ישראל, וגם לא תעמוד במבחן הבג"ץ, שכן בית המשפט פסל את שתי ההחלטות עליהן מבוסס הדו"ח, ודרש מהמועצה להביא לאישור החלטות חדשות.

בניגוד לעמדה זו טוענים גורמים במינהל מקרקעי ישראל, שכלל לא בטוח שבג"ץ אכן יתערב בהחלטת הממשלה.

המשפטן ד"ר סנדי קדר, ממגישי בג"ץ הקשת המזרחית, אומר כי החלטת הממשלה, המאמצת את דו"ח מילגרום, סותרת לחלוטין את פסיקת הבג"ץ המבטלת את החלטות מועצת מקרקעי ישראל בנושא הפיצוי המגיע לחקלאים בעקבות שינוי הייעוד. קדר מדגיש, שהעובדה שהממשלה החליטה לאמץ את החלטה 343, המאפשרת למושבים ולקיבוצים לקבל פיצוי בעבור שינוי ייעוד כאילו היו בעלי קרקע פרטית, מנוגדת אף היא להחלטת הבג"ץ.

להערכת קדר, אם החלטות אלה יתקבלו, לא תעמוד בפני הקשת כל ברירה אחרת אלא לפנות שוב לבג"ץ. לדבריו, במקום שהממשלה תתמוך בהסדרה כוללת ושוויונית של נושא הקרקעות, היא מבצעת מחטפים פעם אחר פעם, ומבזה בכך את שלטון החוק.

יו"ר מטה עיגון זכויות החקלאים בקרקע, גברי ברגיל, אומר שאמנם החלטת הממשלה התקבלה בניגוד לדעת המושבים והקיבוצים, אך יחד עם זאת הוא מברך על אימוץ מסקנות מילגרום הנוגעות להרחבת מושבים וקיבוצים. לדעתו, מדובר בהחלטה שתסייע מאוד לפריפריה, שצריכה לעמוד כעת במוקד תשומת הלב.

יחד עם זאת טוען ברגיל, שאין לעסוק בנושא חשוב כל כך בתקופת בחירות, וכי יש לקיים דיון נרחב בכל נושא הקרקעות, בו יהיו שותפים כל מרכיבי החברה הישראלית.

החברה להגנת הטבע, השותפה לבג"ץ הקרקעות, הודיעה אף היא שבאם החלטת הממשלה נוגדת את פסיקת הבג"ץ, היא תפנה לבית המשפט כדי שיפעל לביטולה. בחברה להגנת הטבע מדגישים, שהם אינם מתנגדים לכל נושא הרחבת המושבים והקיבוצים, כל עוד הדבר נעשה במסגרת הקריטריונים המוסכמים, לפיהם הבנייה תהיה צמודת דופן, ותמנע הקמת יישובים חדשים.

לדברי מנכ"ל גרנות, איציק בדר, שארגונו מייצג את הקו המיליטנטי של המושבים והקיבוצים, מדובר בהחלטה אומללה, שהתקבלה בעיתוי בעייתי, שאינה פותרת את הבעיה היסודית של היישובים החקלאיים. לדבריו, רק עיגון זכויות החקלאים בקרקע החקלאית יאפשר למושבים ולקיבוצים להמשיך ולהתקיים.