רובינשטיין: אין להשיב לתושבי י-ם מיליוני שקלים שנגבו מהם שלא כדין

כך עולה מחוות-דעת שהוכנה על-ידי היועץ המשפטי, בעניין ערעור שהגישה העירייה על פסק דין ביהמ"ש המחוזי שחייב אותה להחזיר סכומי ארנונה אשר נגבו ביתר מכ-300 תושבים. פסק הדין התקבל בתביעה שהגישו התושבים באמצעות עו"ד יעקב פינק.

מפסק הדין שניתן בביהמ"ש המחוזי התברר, כי העירייה שינתה את הסיווג של נכסים בניגוד לחוקי ההקפאה ששררו באותה העת, וזאת אפילו מבלי להודיע לתושבים על המעשה.

כך, למשל, בבניינים בשכונת רמות שילמו התושבים הוותיקים ארנונה בסכום אחד ואילו התושבים החדשים חויבו בסכומי ארנונה גבוהים יותר.

בעקבות קבלת התביעה, הגישו מאות תושבים נוספים תביעות אישיות נגד העירייה להשבת סכומים שנגבו ביתר. בחוות הדעת של היועץ המשפטי צוין, כי במידה שתזכינה כל התביעות התלויות ועומדות נגד העירייה, תצטרך זו להחזיר לתושבים כ-440 מיליון שקלים, סכום השווה לחמישית מתקציבה השנתי. היועץ המשפטי אומר, כי פגם שנפל בגביית הכספים ע"י רשות ציבורית אינו מביא לתוצאה אוטומטית של חיוב בהשבת הכספים.

חוות הדעת מציינת, כי עניין זה מתייחס לסידרה של מקרים דומים בעיריות ורשויות מקומיות אחרות בארץ וכי עניין השבת הכספים הוא שאלה שבשיקול דעת, המחייב בירור עובדתי מקיף בכל מקרה ומקרה.

היועץ המשפטי מציע את הקריטריונים הבאים שעל-פי הם יופעל שיקול הדעת:

* טיב הפגם שנפל ומידת הפגיעה המהותית במשלם אם יוטל עליו התשלום ולא יושב לו.

* באיזו מידה מדובר בטעות אשר סביר להניח כי הרשות היתה מביאה לתיקונה אילו היתה ערה לה.

* מידת החומרה של התנהגותה של הרשות בגביית התשלום.

* מידת ההכבדה על התקציב.

* המועד בו הוגשה התביעה.

* המועד בו הודיע התובע לרשות על הפגם.

* עוד מציע היועמ"ש, כי כעיקרון כללי ניתן יהיה לקבוע השבה או פטור חלקיים לפי תוצאת השקלול האמור.

עוד סבור היועץ שביהמ"ש המחוזי החמיר מדי במסקנות שהסיק לגבי חומרת מעשיה של העירייה וכוונותיה. עוד הוא סבור, כי בניגוד לדעת ביהמ"ש המחוזי - פעולותיה של העירייה בעניין שינוי הסיווג בהדרגה לתושבים הגרים באותו אזור איננה נעדרת היגיון ולכן יש לשקול בכובד ראש במקרה זה מתן פטור מלא או חלקי מהשבת הכספים.

עם זאת, הוא מציין, כי התנהגותה של העירייה במקרה זה היא חסרת עקביות ומעשיה נראים כבלבול. את תגובת היועמ"ש הכינה עו"ד יעל מימון. (ע"א 01/ 3255).