הסדרי ביניים למצבים שונים

אין הכרח לקבל רק סוג אחד של הוראות מעבר

מקור העמדה המוצגת ע"י עו"ד שבתאי הינו הבנתו את המושג הוראות מעבר והנחתו כי יכולות או אמורות להתקבל סוג אחד בלבד של הוראות מעבר, ולא היא.

קביעת הוראות מעבר משמעה קביעת הוראות "זמניות", הוראות אשר אינן ההחלטות החדשות אותן תקבע המועצה ביחס להקצאת קרקע במיגזר החקלאי תחת ההחלטות הבטלות (717,727,737). החלטות אלה טרם נקבעו.

כפועל יוצא מכך, ובהתאם להחלטת בית המשפט העליון, יש לקבוע הסדרי ביניים - הן הוראות מעבר - אשר יתנו מענה למצבים שונים: הראשון הינו קביעת כללים לפיהם יקצה המינהל קרקע במיגזר החקלאי למי שמבקש לבצע עתה עיסקה, ואשר בהיעדר הוראות תקפות אין למינהל הנחיה ובסיס לעשות זאת.

השני הינו קביעת הוראות מעבר, אשר במסגרתן ייקבע על אלו מהעיסקות, הנמצאות בהליכי ביצוע אך טרם הסתיימו, יש להמשיך ולהחיל את התנאים הקבועים בהחלטות הבטלות, למרות בטלותן, מאחר והתקיימו לגביהן נסיבות המצדיקות זאת, כגון יצירת הסתמכות או בשלות תכנונית במידה המצדיקה זאת.

החלטה 943 מסדירה את הסוג הראשון וקובעת כיצד יפעל המינהל וכיצד יקצה קרקע במיגזר החקלאי ממועד זה ועד לקבלת החלטות חדשות, והחלטה 944 מתייחסת לסוג השני וקובעת, כי ועדה שתוקם תשמע הערות והשגות על דו"ח הוועדה המקצועית שמונתה ע"י מנהל המינהל, ותגבש הצעה ביחס לעסקאות אלה, וכי ההצעה שתגבש תובא לאישור המועצה.

הכותבת היא היועצת המשפטית למינהל מקרקעי ישראל.