ברדוגו זוכה בפיס

יעקב ברדוגו, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, ייבחר כנראה לתפקיד מנכ"ל מפעל הפיס, בישיבת הדירקטוריון ביום שני הקרוב. לכאורה, בחירה זו תאשר את תחזיתה של אחת המועמדות לתפקיד, גליה אלבין, שטענה לאחר הסרת מועמדותה, כי לתפקיד ייבחר מי שיעמדו לזכותו קשרים פוליטיים, ולאו דווקא כישורים ניהוליים. ח"כ רן כהן, העלה אתמול (ג') טענה דומה, בפנייתו למבקרת המדינה, בבקשה לחקור את העסקה-כביכול בין נתניהו לשר החוץ לוי, למינוי ברדוגו תמורת מינוי שגרירים על ידי נתניהו.

אלא שלגבי מועמדותו של ברדוגו, בניגוד לשאר המועמדים, היתה תמימות דעים כמעט אחידה בקרב חברי הדירקטוריון. אלה בטוחים בכישוריו לנהל מוסד ציבורי, עם תקציב שנתי של 2.5 מיליארד שקל, שהשפעתו על השלטון המקומי בישראל, כמו גם לגבי כל אחד מתושבי המדינה, היא לא מועטה.

עם זאת, כישוריו של ברדוגו לנהל את מפעל הפיס שיחקו תפקיד משני, לעומת מאבק האיתנים שניהל פטרונו הפוליטי, שר החוץ דוד לוי. ראש הממשלה בנימין נתניהו, העדיף מועמד איש ליכוד, תושב ירושלים, משה קלצ'ין, מהחבורה הפוליטית הוותיקה והנאמנה המקיפה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איווט ליברמן.

בפוליטיקה כמו בפוליטיקה. למרות הכחשות משרד ראש הממשלה, כל מי שהיתה לו נגיעה לנושא, יודע לספר כי בחירתו של ברדוגו לתפקיד היתה עניין פשוט של "תן וקח" בין נתניהו ללוי. השניים באו על סיפוקם, וכל אחד קיבל מה שרצה.

בחודש פברואר השנה, לאחר שהמנכ"ל הקודם של מפעל הפיס, שמואל סלבין, מונה למנכ"ל משרד האוצר, החל הקרב על התפקיד. המאבק החל בטון מינורי, שהלך וגבר ככל שהתרבו המועמדים, מי מטעם עצמם ומי מטעם נתניהו-ליברמן.

בתחילה היו שני מועמדים, פעילי ליכוד, ישראל גולדשטיין, לשעבר מזכיר מועצת מעלה אדומים, ומשה קלצ'ין, תושב גבעת זאב. בהמשך הגיש את מועמדותו גם שאול סוטניק, סמנכ"ל השיווק של מפעל הפיס. השלושה נפגשו עם מרבית חברי דירקטוריון הפיס, כדי לקדם את מועמדותם לתפקיד, כאשר קלצ'ין וגולדשטיין מציגים את עצמם כמועמדים מטעם ראש הממשלה.

הדירקטורים לא אהבו ולא רצו לשמוע על מועמד פוליטי לתפקיד, והביעו את דעתם זו בפני יו"ר הדירקטוריון, אברהם כץ עוז, שהוא בעצמו מינוי פוליטי של שלהי שלטונו של ראש הממשלה דאז, שמעון פרס. הדירקטורים דרשו להוציא מכרז חיצוני.

מנגד, ארב להם איווט ליברמן, שהכין את הקרקע למינוי איש ליכוד לתפקיד. במקביל, נפגש כץ עוז עם ליברמן, והביע בפניו את התנגדות הדירקטוריון למועמד שהינו פעיל פוליטי, מינוי שקרוב לוודאי לא יאושר, והודיע לו על הכוונה להוציא מכרז לאיוש המשרה.

ליברמן דרש מכץ עוז להביא לדיון בדירקטוריון את רשימת המועמדים, ולאפשר לדירקטוריון להחליט על כך בישיבה, אך כץ עוז סירב. על רקע זה הוחלט למנות את סוטניק למנכ"ל בפועל למשך מספר חודשים, עד אשר ייבחר מנכ"ל קבוע.

כל אחד מהמועמדים יכול היה לחשוב כי הוא המועמד המועדף, עד אשר החליט ברדוגו כי הוא חושק בתפקיד, שהוא אחד מבעלי העוצמה הגדולים ביותר מקרב החברות-גופים הציבוריים בארץ. במקביל למאמץ של ברדוגו בקרב חברי הדירקטוריון, הגישה גליה אלבין את מועמדותה לתפקיד. כך גם עו"ד שפיר שילנסקי.

אלא שאלבין הבינה מהר מאוד, כי לתפקיד זה, משחקים בכללים שונים, פוליטיים במהותם. "נתניהו וליברמן מפעילים כוחניות פוליטית, שלא היתה מביישת רפובליקת בננות", אמרה אלבין "זו שיאה של הבינוניות והדגמת עוצמתה של הכוחניות הפוליטית. נתניהו וליברמן מבקשים באמצעות מינוי מנכ"ל מטעמם להפוך את הפיס למנוף למניפולציות ומוקד כוח שישרת את מטרותיהם הפוליטיות. נתניהו וליברמן לא ירצו אשה בתפקיד, ועוד אחת שלא מהמחנה שלהם. נתניהו, באמצעות הכוחן הפוליטי ליברמן, פועל בשיטות של הפחדה של הגורמים הישירים האחראים למינוי המנכ"ל, כדי להביא למינוי איש מטעמם".

על רקע המחלוקת הרבה ואי ההסכמה לגבי המועמד, החליט הדירקטוריון להקים ועדת חיפוש למציאת מנכ"ל בעל כישורים. חברי וועדה זו הפכו לכתובת להפעלת לחצים בלתי פוסקים מצד בכירים בליכוד, בעיקר מלשכת ראש הממשלה, להמליץ בעיקר על מועמדותו של קלצ'ין, מתוך ידיעה כי מרבית חבריה שהם אנשי ליכוד, יתמכו בו.

לשכת ראש הממשלה חששה בעיקר מיעקב ברדוגו. האחרון הוא בן 32, מנהל מזה מספר שנים את החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, בוגר מדעי המדינה, משפטן, ניהל מספר רב של חברות ומוסדות במסגרת מרכז השלטון המקומי, עם תקציבים בהיקף של מיליארדי שקלים. ברדוגו הוא הפייבוריט של שר החוץ לוי, בכל הקשור לקידום ולניהול גופים ציבוריים שיש בהם ריח של פוליטיקה.

על רקע זה, נפגשו בכירים בליכוד עם ברדוגו, והציעו לו שלא להתמודד על התפקיד, ובתמורה יתמכו בו לתפקיד בכיר במוסד ממשלתי אחר. ברדוגו דחה את ההצעה, והיה מנוי וגמור לזכות בג'וב הבכיר. הלובי שעשה לעצמו, כמו גם כישוריו, עשו לו תומכים לא מעטים בקרב חברי וועדת החיפוש, חברי הדירקטוריון.

לשכת ראש הממשלה ובמיוחד ליברמן, ניהלו בעניין מועמדם מאבק לא קטן. מפעל הפיס חולש על תקציב שנתי של 2.5 מיליארד שקל, הוא מקור לחלוקת תקציבים בהיקף של כמיליארד שקל לשנה לרשויות מקומיות. דרך מפעל הפיס ניתן "להעניש" רשויות מקומיות במניעת תקציבי פיתוח, ולחילופין, ראשי רשויות שהם מקרב המפלגה השלטת, יכולים ליהנות מתקציבים גדולים ומועדפים. וכבר היו דברים מעולם.

ליברמן ונתניהו לא רצו לוותר על החלקה השלטונית-כספית הזאת. לצידם עמדו בכירים בליכוד שדרשו להעניק את התפקיד לאיש שלומם, רק לא לאיש תנועת גשר, ברדוגו. הם דרשו מליברמן ונתניהו לא לוותר בעניין התפקיד בשום מחיר, וטענו כי הליכוד מפסיד את עמדות הכוח שלו במוסדות ציבור. הבחירות הקרבות לרשויות המקומיות דרבנו את מתנגדי ברדוגו לפעול.

בנקודה זו התערבו הפטרונים הפוליטיים של המועמדים. שר החוץ לוי היה דומיננטי יותר, פנה ודרש מנתניהו לתמוך בברדוגו לתפקיד. התערבותו של לוי באה לאחר שבדירקטוריון הפיס התפתח מאבק פנימי. חלק מהחברים, אנשי ליכוד, תמך בקלצ'ין, הנחשב למינוי פוליטי, ואחרים, בראשות כץ-עוז, תמכו בברדוגו, וראו בו מינוי מקצועי.

במהלך השבועות האחרונים, מאז מונתה וועדת החיפוש, הגישו 22 עורכי דין, מנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, את מועמדותם לתפקיד. בסוף השבוע שעבר הגיעו לוי ונתניהו להסכמה על תמיכתו של האחרון במינוי ברדוגו, שסללה את הדרך, גם בדירקטוריון, לבחירתו לתפקיד. תוך זמן קצר, מרגע ששני הפוליטיקאים הבכירים הגיעו להסכמה, תוך ויתורים הדדיים, זימן היו"ר כץ עוז ישיבה שלא מן המניין של דירקטוריון הפיס, שתתקיים ביום שני הקרוב. בחירתו של ברדוגו נראית מובטחת.

החלטת הדירקטוריון תהווה רק חותמת כשרות של החלטת הפוליטיקאים: נתניהו סלל את הדרך בפני לוי לקדם את מקורבו ברדוגו, ולוי יסלול, ככל הנראה, את הדרך בפני נתניהו למנות את מקורביו לתפקידי מפתח מדיניים בשירות החוץ.

יעקב ברדוגו עצמו, בתגובה קצרה, אומר כך: "הרזומה הניהולי שלי מרשים, לכל הדעות. אני ראוי ויש לי הבשלות להיות מנכ"ל הפיס. אם נתניהו תומך במינוי שלי, כנראה שאני המתאים ביותר, כי אני צמחתי בשלטון המקומי. ניהלתי FIGHT FAIR וזכיתי, ואני בטוח שאוכל להצליח בתפקיד".  *« גדי גולן « ברדוגו זוכה בפיס *« למרות המאבק הפוליטי המורכב שהתפתח סביב הנושא, צריך לזכור כי יעקב ברדוגו, העומד להתמנות למנכ"ל מפעל הפיס, זוכה לשבחים כמעט מקיר לקיר על כישוריו לניהול המוסד.