האם ישראל בשלה למפלגת ירוקים בבית הנבחרים?

התנאים הסביבתיים מצביעים שכן, המציאות כנראה תכתיב אחרת

כמו כל דבר טוב, מדינת ישראל נוטה להטמיע מגמות עולמיות באיחור מה, כך גם בפוליטיקה, מסתבר. במדינת ישראל על סף 2003, אין מפלגת ירוקים בבית הנבחרים. מובן שיהיו מי שיאמרו, איך ניתן בכלל לחשוב על נושאים ירוקים כשענייני היום הבוערים הם הביטחון והכלכלה, אך מסתבר שגם בעניינים בוערים במדינות אחרות יש מקום גם לירוקים.

מבדיקת המפה הפוליטית, במדינות המאפשרות מבחינת שיטת הבחירות שלהן ריבוי מפלגות, עולה תמונה מעניינת מאוד. עיקר המדינות שבהן ישנה פעילות של מפלגות ירוקות היא באירופה. כך למשל גרמניה, שבה מפלגת הירוקים שותפה חשובה בקואליציה עם 8% מקולות הבוחרים, ויו"ר המפלגה הכריזמטי שלה, יושקה פישר, משמש כשר חוץ בממשלת גרהרד שרדר.

גם במדינות סקנדינביה קיימת נציגות בולטת למפלגות הללו, אך לא רק שם. באיטליה, הולנד, צרפת, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד יש נציגים בבתי הנבחרים, בשיעורים של בין 3% ל-10% מחברי הבית.

עם ההתקדמות הטכנולוגית לקראת הפיכה לכפר גלובלי, סוגיות כמו זיהום אוויר ומים הופכות להיות יותר ויותר אקוטיות. "כל ראשי הממשלה, ללא קשר למשנתם הפוליטית, עסקו בעיקר בענייני צבא, כדי שנוכל לחיות כאן בביטחון. זה היה תמיד בראש סדר העדיפויות - הסביבה תמיד יכלה לחכות", כך אומר יו"ר מפלגת היורקים, פאר ויסנר, שהודיעה בשבוע שעבר על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת ה-16.

ויסנר, המכהן גם כחבר מועצת עיריית ת"א, מאמין, כי בעבר הביטחון היה כורח, אבל היה לו מחיר כבד. "נחלים מזוהמים, אוויר שהורג מאות בשנה, מים שאינם ראויים לשתיה, קרינה שמסכנת לא רק את מחזיקי הטלפון הסלולרי, ים שכמעט ואין בו דגים, מי תהום מורעלים.

"הדאגה לאיכות הסביבה שלנו אינה עוד נושא ליפי נפש, זהו עניין קיומי, שחייב להיות אינטרס לאומי שחוצה מפלגות",אמר ויסנר.

מנתונים שנאספו בארץ עולה, כי מדי שנה מתים בישראל 1,500 איש מסיבוכים הנובעים מזיהום אוויר. בתחנות הניטור המופעלות בארץ נמדדות בשנים האחרונות, בקביעות, מאות חריגות מתקני איכות האוויר, בעיקר במרכזי הערים.

ישראל מייצרת 100 אלף טון פסולת רעילה בשנה, שמחציתה מוזרמת אל הים והנחלים דרך מערכת הביוב. במדינה 12 נחלים הזורמים לים התיכון, ו-15 נחלים עיקריים הזורמים לירדן ולכנרת.

אין זה סוד, שבישראל רמת מי השתייה באיכות נמוכה, ובעוד מספר שנים לא ניתן יהיה לשאוב עוד מהכנרת, וכתוצאה משאיבת יתר של מי תהום - גם המאגרים הללו יזדהמו. בשנים האחרונות זוהמו ונפסלו לשתייה עשרות אחוזים ממי השתיה שנשאבו מאקוויפר החוף.

בישראל מאות קילומטרים של קווי דלק תת-קרקעיים, כ-800 תחנות דלק ציבוריות ועוד אלפי תחנות דלק "פנימיות", במפעלים ויישובים. על פי הערכות, כ-35% ממכלי הדלק התת-קרקעיים דולפים ומזהמים את הקרקע.

נתון מעורר דאגה הוא מיקומה של ישראל בצמרת הרשימה של מספר מקרי סרטן העור ביחס לגודל האוכלוסיה. ממיפוי איזורי התחלואה עולה, כי בעיקר בערי החוף - אילת, ת"א וחיפה, מספר מקרי הסרטן הולך וגדל.

נשאלת השאלה: האם בשלו התנאים למפלגה ירוקה בישראל? אין ספק כי הסביבה בשלה, וזאת אנו רואים מדי יום בפרסומים שונים על המצב הקשה, אך בקונסטלציה הפוליטית-כלכלית שאנו חיים בה, אשר ההשקפה הביטחונית היא זו שקובעת בסופו של דבר את האותיות על הפתק בקלפי - האתגר בפניו עומדים ויסנר וחבריו גדול, אולי אפילו גדול מדי.