הדמויות שמאחורי הפרשה

בני גאון

משמש כמנכ"ל קונצרן כור מתחילת שנת 1989. לפני כן היה מנכ"ל רשת הקו-אופ. לזכותו נזקפת הבראתו של הקונצרן ממצב של כמעט קריסה, כאשר במסגרת התהליך גאון מכר חברות רבות, ואת השאר העביר תהליך של התייעלות. הניתוח הכואב ביותר נעשה בתדיראן, שהפכה מקונצרן עם חטיבות לחברת אחזקות, בדומה לתהליך שעברה כור עצמה.

גאון הצליח להכניס לכור את קבוצת שמרוק, בראשות סטנלי גולד, בתור משקיע אסטרטגי. השנה, לאחר שנתגלו בקיעים בהרמוניה שבין גאון ליו"ר קבוצת שמרוק, גולד, ודומה היה כי גאון יושב על פיו של מדרון תלול מאוד, הצליח - במהלך מבריק - להכניס את קבוצת קלארידג' במקום שמרוק; והוא נשאר בכיסאו, יציב יותר מאי פעם.

לפי תחקיר "גלובס", למרות שגאון נכנס לתפקידו יותר משנה לאחר שנחתם מסמך שיתוף הפעולה בין תדיראן תקשורת לטלרד (שנחשף ב"גלובס"), הרי שיתוף הפעולה בין שתי החברות התקיים בידיעתו, והוא אף שימש כבורר וכפוסק במקרים של מחלוקות. גאון מכחיש את הדברים מכל וכל.

ישראל זמיר

כל שוק התקשורת בארץ לא האמין כאשר ישראל זמיר עבר באופן חלק, ב-1994, מניהול טלרד תעשיות לניהול תדיראן, חברת האם של תדיראן תקשורת. זאת כאשר שתי החברות הפגינו כל השנים, ועושות זאת עד עתה, מין יריבות תהומית שכאילו לא ניתנת לפישור.

אבל בכור זה היה טבעי. היום גם יודעים למה. זמיר צמח בטלרד, החל לנהל אותה ב-1985, והיה מאדריכלי שיתוף הפעולה בינה לבין נורת'רן טלקום הקנדית (נורתל), שעליו מתבסס כמעט כל מערך הייצור של החברה.

בתדיראן, שאותה החל לנהל ב-1994, הוא עשה טלטלה. הוא הפך אותה, בשיתוף פעולה עם בני גאון, לחברת אחזקות. על פי תחקיר "גלובס", בעת שהיה מנכ"ל טלרד, התנהלו הפגישות בינו לבין מנכ"ל תדיראן תקשורת, בביתו ביהוד. לאחר שהוא עבר לתדיראן נמצא מקום אחר לפגישות.

גוריון מלצר

מלצר היה מנכ"ל טלרד לפני ישראל זמיר, ואחרי כן בין השנים 1990-1985 הוא שימש ראש ענף אלקטרוניקה בקונצרן כור. במסגרת תפקידו זה, היה השושבין של הסכם שיתוף הפעולה מ-1987 בין תדיראן תקשורת לטלרד, שנחשף השבוע ב"גלובס".

מלצר היה זה שהוציא את תדיראן מהבוץ העמוק, שהיא נכנסה אליו בימי יגאל נאמן ויוסף מעיין. העוגן שלו היה תדיראן תקשורת, שגם בימי המשבר הגדולים לא הפסיקה להרוויח, בעיקר בגלל חוזי המיתוג הגדולים שלה עם בזק.

בתחילת 1995 מונה מלצר לתפקיד יו"ר בזק, ולמכתחילה נקט עמדה של תמיכה מסיבית בכל פעולות ההנהלה, בראשות יצחק קאול. לעתים המצב הגיע לידי כך, שמלצר הסתיר מידע מדירקטוריון החברה, ומנע דיונים בצעדים שונים שלה, כדי לתת לקאול את הגיבוי המבוקש.

במאי 1997, לאחר פרישת יצחק קאול, הודיע מלצר על התפטרותו - כחצי שנה לפני סיום הכהונה - בעיקר בגלל האופוזיציה החזקה שהיתה לו בדירקטוריון, שלחצה אותו בנושאים רבים אל הקיר.

חיים רוזן

חיים רוזן הוא השחקן הוותיק ביותר הקשור בפרשה, לפחות בתפקיד אחד, היותו עומד בראש תדיראן תקשורת כ-17 שנה, לאחר שהחליף בתפקיד את יצחק איש הורוביץ. ההישג הגדול שלו בכל השנים היה בתחילתן, כאשר הוא הצליח לשלב את תדיראן תקשורת בין ספקיות המיתוג של בזק, ולשם כך חתם על הסכם עם אלקטל בלגיה.

בזכות היותה ספקית המיתוג השנייה של בזק, הצליחה תדיראן תקשורת לשרוד, ועוד ברווח, גם בימי תדיראן הקשים.

בשנה שעברה מימש רוזן חלום של שנים - תדיראן תקשורת הפכה לחברה עצמאית והיא הונפקה בהצלחה בבורסה האמריקנית. רוזן הפך להיות נשיא אחת החברות הגדולות בארץ, בעלת מחזור של מאות מיליוני דולרים.

לפי תחקיר "גלובס", רוזן היה אחד ממנסחי הסכם שיתוף הפעולה עם טלרד, ושמו מוזכר במסמך. הוא, כמובן, מכחיש כל קשר.

יצחק קאול

שאלת המספר הזוכה היום בשוק התקשורת היא: האם יצחק קאול ידע על שיתוף הפעולה בין טלרד לתדיראן תקשורת, ועל תיאום המחירים מול המכרזים של בזק. התשובה האינטואיטיבית, אם יורים אותה מהמותן, היא: כמובן. אדם בתפקידו כמנכ"ל בזק במשך 6 שנים, פשוט לא יכול היה שלא לדעת. מה עוד, שתמיד היו מחירי שתי החברות קרובים ביותר, וכנ"ל גם ההנחות.

אולם זו רק תיאוריה. קאול לא מוזכר במסמך ולמעשה, ניתן להסתכל עליו בתור קורבן למעשי הונאה. היום, בסיטואציה זו, הוא אינו מוכן לדבר ונתלה באיסור שהטיל על עצמו, לא לעסוק בנושאי תקשורת במשך שנה לאחר פרישתו.

עובדה אחת לא ניתן לסתור: קאול היה עדיין מנכ"ל, בתחילת שנה זו, כאשר בזק הודיעה לבורסה על חתימת הסכמי רכישת מיתוג עם תדיראן תקשורת ועם טלרד, תוך קבלת הנחות של %27, בלא להזכיר את הפרט הכאילו שולי, שאלה הן הנחות לגודל ושהן מותנות בכמות רכישות מסוימת. « אפי לנדאו « הדמויות שמאחורי הפרשה «