העליון החליט: מופז ופייגלין נפסלו; טיבי, בשארה ומרזל הוכשרו

בית המשפט העליון פסל היום (ה') את מועמדותם לכנסת של משה פייגלין ושאול מופז ואישר את מועמדותם של ברוך מרזל, הח"כים עזמי בשארה ואחמד טיבי ותנועת בל"ד.

ההרכב המיוחד של 11 השופטים, אשר קיבל את ההחלטות, לא פירסם את נימוקיו והם יינתנו במועד מאוחר יותר.

בעניינו של משה פייגלין התקבלה ההחלטה כנגד דעתו של השופט אדמונד לוי. בעניין שאול מופז ואחמד טיבי התקבלה ההחלטה פה אחד, ואילו בעניינו של ברוך מרזל התקבלה ההחלטה כנגד דעת שלמה לוין, טובה שטרסברג-כהן, דורית בייניש ואיילה פרוקצ'יה.

בעניין ח"כ עזמי בשארה ותנועת בל"ד התנגדו השופטים שלמה לוין, טובה שטרסברג-כהן, יעקב טירקל ואדמונד לוי לאישור מועמדותם לבחירות לכנסת.

בכך קיבל הרכב שופטי בית משפט העליון (למעט מישאל חשין, יו"ר ועדת הבחירות, והשופט תאודור אור) את העתירות שהגישו הח"כים הערביים, בשארה וטיבי, ותנועת בל"ד על פסילתם מלשמש מועמדים לכנסת, על-ידי ועדת הבחירות.

עתירה כנגד אישורו של מרזל נדחתה, וכן נדחו ערעורים שהגישו שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, שאול מופז, ומשה פייגלין.

פסק הדין של בית המשפט העליון, שניתן היום, דחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אשר ביקש לפסול את מרזל ואת בשארה. לעומת זאת, התקבלה עמדתו של רובינשטיין ביחס לפסילתם של מופז ופייגלין וביחס לאישור מועמדותו של טיבי. פסק הדין גם מאשר את המלצותיו של השופט, מישאל חשין, לבד מהמלצה אחת, לפסול את מרזל, אשר בית משפט העליון אישר את מועמדותו.

פסיקת בית המשפט העליון התקבלה לאחר יום דיונים מרתוני, אשר התקיים ביום ג', במהלכו העלו כל המתדיינים את השגותיהם בעניין.

שאול מופז, אשר נפסל על-ידי ועדת הבחירות, טען, באמצעות עוה"ד אביגדור קלגסבלד, כנגד החוק שמתוקפו יצאה הוראת הצינון. לדבריו, היה על החוק לעבור ברוב מיוחד של ח"כים, דהיינו 61 חברים, ולכן בשל העובדה שהתקבל ברוב רגיל, הוא בטל. עוד טען מופז, כי תקופת הצינון מתחילה מאז יצא לחופשת פרישה מהצבא, דהיינו יוני 2002, ולכן הוא ממלא אחר דרישות הצינון שבחוק. נראה כי השופטים קיבלו את עמדת המדינה אשר הובאה לבית המשפט על-ידי עוה"ד ענר הלמן. הלמן טען, בין השאר, לשיהוי בהגשת העתירה, שכן החוק נחקק לפני שנה וחצי ומאז לא העלה מופז כל השגות כנגדו.

ברוך מרזל הוא מספר 2 ברשימת חירות של מיכאל קליינר. בית המשפט דן בעתירה לביטול מועמדותו לאחר שוועדת הבחירות אישרה אותה. את מרזל ייצג עוה"ד יהודה רזלר, אשר טען כי מרזל איננו פעיל בתנועת "כך", וכי הצהיר בעבר כי שינה את דעותיו והוא מתנגד לפעילות אלימה. יצוין, כי בשנת 88' פסל בית המשפט העליון את "כך" מלהתמודד בכנסת, מאחר שקבע כי התנועה מסיתה לגזענות ושוללת את הדמוקרטיה.

עו"ד טליה ששון, שייצגה את המדינה, טענה, כי מרזל עדיין דבק בדעותיו והוא ממשיכו של מאיר כהנא. בית המשפט העליון לא השתכנע מדבריה ואישר את מועמדותו.

מועמדותו של משה פייגלין נפסלה על-ידי יו"ר ועדת הבחירות, השופט מישאל חשין, לאחר שקבע, כי הורשע בהמרדה - עבירה שיש עימה קלון. עוד קבע חשין כי פייגלין, בניגוד לחוק, לא דיווח לוועדה על הרשעתו. את פייגלין ייצגו עוה"ד משגב וחגי יקותיאלי.

פייגלין טען, כי יציאתו כנגד הסכמי אוסלו איננה יוצרת קלון אלא זו מחאה לגיטימית. המדינה, באמצעות עוה"ד דינה זילבר, עמדה על הטענה כי הרשעתו בהמרדה היא עבירה שיש עימה קלון, ולכן הוא מנוע מלהתמודד בבחירות. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה.

לעניין תנועת בל"ד וח"כ בשארה, תמכה המדינה בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. רובינשטיין טען, כי תמיכתם ב"מדינת כל אזרחיה" מנוגדת להצהרת הקמת המדינה "כמדינת היהודים", ולמעשה היעד של התנועה ובשארה הוא שלילת המדינה באמצעות הגדרה זו. עוד נטען, כי בשארה תומך בחיזבאללה והדגיש את הצלחת החיזבאללה בגרימת אבידות למדינה. בא-כוח בשארה, עוה"ד חסן ג'אברין, טען כי הגדרת המדינה כ"מדינת כל אזרחיה" היא הגדרה מותרת, שוויונית ואיננה מפלה בין ערבים ליהודים. בית המשפט לא קיבל את עמדת המדינה ואישר את מועמדותם.

המדינה תמכה במועמדותו של אחמד טיבי כמועמד לבחירות לכנסת. זאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות אשר פסלה אותו. בא כוחו של טיבי, עוה"ד דוב חנין, טען, כי פעולותיו והתייחסויותיו של טיבי הן לגיטימיות והוא איננו קורא לאלימות בהשגת מטרותיו. עו"ד ששון אמרה, כי טיבי מטייל על התחום האסור, הדברים לא חד-משמעיים ולא הוכח שהתמיכה ביעד המזוין היא היעד המרכזי בדבריו של טיבי.

לדברי המדינה, ועדת הבחירות טעתה בכך שפסלה את מועמדותו של טיבי לכנסת. כאן קיבלו השופטים את עמדת המדינה ואישרו את מועמדותו לכנסת.

ליברמן: ביהמ"ש העליון מתנשא ומזלזל בציבור; פינס: מרזל זכה מן ההפקר

בימין הגיבו בביקורת חריפה על החלטת בית המשפט העליון לאשר את מועמדותם של עזמי בשארה ואחמד בטיבי, בעוד שבשמאל מתחו ביקורת על אישור מועמדותו של ברוך מרזל.

ח"כ אביגדור ליברמן תקף ישירות את בית המשפט העליון: "פעם נוספת הוכח, כי מדובר בגוף מתנשא המזלזל ומתעלם מרחשי הציבור. יש לפעול דחוף להקמת בית משפט לחוקה. האיחוד הלאומי יפעל בכנסת ה-16 לקידום המהיר של הקמת בית משפט שכזה".

ח"כ בני אלון: "פסילת פייגלין היא אות קלון לדמוקרטיה. הכשרת טיבי ובשארה היא בוז למחוקקים על-ידי בית משפט עליון פוליטי היורק בפרצופו של רוב הציבור. המדינה היהודית הדמוקרטית בסכנה".

ח"כ צבי הנדל: "בית המשפט ירה לעצמו שוב ברגל והוכיח שוב שמדובר בסניף של מרצ. טיבי, בשארה וחבריהם יוכלו עכשיו באין מפריע לעודד את הטרור ולהסית נגד המדינה, והכל בהכשר של שופטי בג"ץ. האיחוד הלאומי תדאג להגביל את סמכויות בית המשפט העליון, כדי שהבזיונות האלה ייעצרו".

ח"כ זבולון אורלב: "יש להצטער על החלטת בג"ץ. ידוע מראש שבג"ץ נתן הכשר לבשארה וטיבי לנצל את הכנסת ואת הדמוקרטיה כדי לפגוע בביטחונה של המדינה בהיותה מדינה יהודית. החלטת בג"ץ מעוררת שאלה ומחשבה מי באמת הריבון במדינה - בית המשפט או הכנסת, שופטים ממונים או נבחרי העם. הכנסת לא תוכל יותר להתעלם מבג"ץ, הפוגע בסמכותה. החלטת בג"ץ מחזקת את הצורך בהקמת בית משפט לחוקה שיחליף את הבג"ץ".

מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ אופיר פינס, תקף את החלטת בית המשפט העליון לאשר את התמודדותו של ברוך מרזל בבחירות: "בית המשפט השאיר בכך את ההכרעה על עתיד הדמוקרטיה הישראלית ואת השאלה הגורלית האם תינתן דריסת רגל לגזענות בבית המחוקקים הישראלי - בידי ציבור הבוחרים. מרזל זכה מן ההפקר והמדינה עלולה לשלם ביוקר שכן מדובר באדם מסוכן, ממשיך דרכו של כהנא".

פרופ' יולי תמיר ציינה את חשיבות האישור להתמודד עבור הח"כים הערבים. "בית המשפט קיבל היום החלטה עקרונית וחשובה השומרת על זכות היסוד לבחור ולהיבחר וכן עכל חופש הביטוי".

סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ח"כ אפי אושעיה מהעבודה, התייחס לפסילת מופז ופייגלין: "אני מביע צער שהליכוד עשה כל שביכולתו כדי לעבור על החוק ביודעין כדי להכניס לרשימתו שני אנשים שמבחינה חוקית לא היו רשאים להתמודד. הליכוד ממשיך בדרכו הנלוזה לכופף את החוק במדינה לצרכיו".

יו"ר שינוי, טומי לפיד, אמר, כי הוא שמח שפסיקת בית המשפט "שמה קץ לקרנבל המביש סביב הבקשות לפסילת מועמדים לכנסת".

לדעתו, בעתיד יהיה צורך להוציא את ההחלטות בעניין זה מוועדת הבחירות, ולהפקידן בידי שופטים בלבד.

ח"כ רן כהן: למרות אישור מועמדותו של מרזל, החלטת בג"ץ היא טובה וראויה. "בין הכללת קיצונים לכנסת לבין מניעת ייצוג, עדיפה הברירה הראשונה", אמר ח"כ כהן. "עדיף שבשארה ומרזל יתווכחו ויתקוטטו בכנסת, מאשר יעודדו זרמים תת-קרקעיים אנטי-דמוקרטיים מחוצה לה".