כולם מחכים לניסים

מחר (ב') היתה אמורה להתקיים ישיבת מועצת מקרקעי ישראל, אך היא נדחתה ל-21 לינואר, עוד יותר קרוב למועד הבחירות. חברים במועצה אומרים, שספק אם גם זו תתקיים, ואולי טוב שכך.

אם כך פני הדברים, אין להתפלא על כך, שהמועצה הנוכחית מעבירה לזו שתבוא אחריה ערימה גבוהה של נושאים בלתי פתורים, שמגבירים את המבוכה בענף ואת חוסר היציבות שבו. גורמים במועצה אומרים, שאין כמעט נושא שהמועצה מיצתה את הטיפול בו עד תום, וכי בהחלטותיה זרעה בעיקר בלבול, שהוא האויב הראשי של היזם ושל בעל הקרקע, שכל מה שהם צריכים הם בעיקר קצת שקט ויציבות.

על השרביט שתמסור המועצה הנוכחית לזו שתבוא אחריה חקוקים כמה נושאים בוערים: הסכסוך עם הסוכנות, חילוקי הדעות עם גופים עתירי קרקעות מדינה המצויים בהליכי הפרטה, הקרקע החקלאית כמובן, ואפילו נושא המחצבות, שבמקום להיות מטופל על ידי המועצה, עבר לטיפול היועץ המשפטי לממשלה.

שני הנושאים העקרוניים ביותר, הקרקע החקלאית וההסדר עם הסוכנות, נמצאים לפתע בידיו של שר המשפטים והאוצר לשעבר, משה ניסים, שבכובע אחד משמש כמגשר עם הסוכנות, ובכובע השני משמש כיו"ר הוועדה שהתבקשה לבדוק את הוראות המעבר של הפשרת קרקע חקלאית. הסידור הזה, לפיו כל הנושאים המהותיים מגיעים לבית משפט, מוחזרים למועצה, ומועברים לוועדה שמתקשה לטפל בהם - צריך להדליק נורה אדומה ומהבהבת.

הסכסוך - המועצה לא הצליחה להסדיר את הסכסוך בין המינהל לבין הסוכנות, שתובעת את חלקה בשינוי ייעוד הקרקע החקלאית, בשיעור של 4%. הנושא הזה התגלגל חודשים רבים עד שהגיע לבית המשפט, ובדרך הוא הצליח להעיק על הרבה עסקאות בקרקע חקלאית. לטענת הסוכנות, תורמיה השקיעו במהלך השנים כ-23 מיליארד שקל בהקמתם של מושבים וקיבוצים, ועתה, עם שינוי ייעוד הקרקע, תובעת הסוכנות את חלקה. בשלב הראשון היא דורשת כשני מיליארד שקל, ואחר כך את כל השאר.

המינהל לא הסכים לתביעה, והסוכנות פנתה לבית המשפט. משלא הצליחו הצדדים להגיע לפשרה, הוחלט על מינוי מגשר, משה ניסים, שלא הצליח בינתיים לגשר בין הצדדים הנצים. בג"ץ הציע להמשיך את המגעים בין הצדדים, וכך, בשבוע שעבר, הגיעו יו"ר הסוכנות סלי מרידור ונסים למשרד ראש הממשלה, אריאל שרון, בניסיון תיווך נוסף.

גורמים בסוכנות אומרים, שהמינהל מוכן להסדר, לפיו הסוכנות תקבל פיצוי כספי ופיצוי קרקעי, אך מי שמתנגד הוא כמובן משרד האוצר, שמחזיק בדעה שלסוכנות לא מגיע שום דבר. הסכסוך הזה מסבך לא מעט יישובים, שאינם יכולים להשלים עסקאות מקרקעין כל עוד הסוגיה אינה מגיעה לידי פתרון. כך היה עם מושב נחם, ליד בית שמש, שזקוק היה להתערבות בית המשפט כדי לאלץ את המינהל לחתום על עיסקה.

שר המשפטים מאיר שיטרית, כשהיה שר אוצר, חתם על התחייבות, לפיה חלק מכספי מכירת דירות הדיור הציבורי של עמיגור יועברו לסוכנות. הדבר עורר זעם רב בקרב חלק מחברי הממשלה, שטענו, לאחר חתימת ההסכם, שלראשונה השכבה הענייה ביותר במדינת ישראל מעבירה כספים לעשירי העולם. אין ספק שמוטב היה, שהפעם הנושא הזה לא ייסגר בחדרי חדרים.

הקרקעות החקלאיות - תפוח אדמה לוהט נוסף הוא נושא הקרקעות החקלאיות, שגם הוא מצוי כיום בידיו של ניסים. בג"ץ ביטל את כל החלטות מועצת מקרקעי ישראל העוסקות בשינוי יעוד קרקע חקלאית בשל חוסר סבירות. המינהל מינה את ועדת רחל זכאי-נוימן, היועצת המשפטית של המינהל, כדי שתתקין הוראות מעבר. מועצת מקרקעי ישראל לא אישרה את ההוראות ומינתה ועדה שתתקין אותן. יו"ר דירקטוריון קק"ל, יחיאל לקט, רצה להעמיד בראש הוועדה את מנכ"ל משרד השיכון אבי מעוז, אך זה סרב. ניסים קיבל את המינוי בשמחה.

על פי החלטת המועצה, מסקנות הוועדה היו אמורות להימסר בסוף דצמבר 2002. ניסים מונה רק באמצע דצמבר, מכאן שהמסקנות עדין רחוקות. השוק יכול להמשיך ולהמתין בעצבים מרוטים.

הספירה, נכון לסוף השבוע שעבר, גילתה 30 פניות בנושא החלטה 717, ועשרות רבות של פניות בנושאי 727 ו-737, שכולן אוגדו בשלושה קלסרים ענקיים. גורמים בוועדה אומרים, שעל פני השטח צפות כל העת בעיות עקרוניות, כאשר חלק מהפונים לוועדה פשוט מתעקשים שהיא תנסה לפתור בעיות רחבות הרבה מעבר למה שיועד לה, בהחלטות שהן בסמכות מועצת מקרקעי ישראל ולא בסמכותה של ועדה כה מצומצמת ומוגבלת.

חברי הוועדה, אבי גפן מהאוצר, יוסי ישי ממשרד החקלאות, וראובן שלום ומנחם ליבוביץ' מהקק"ל, המיואשים מהעומס, החליטו להקדיש 20 דקות לכל תיק פרטי ו-30 עד 45 דקות לכל תיק עקרוני. זו משימה קשה, בהתחשב בעובדה שעורכי הדין לא בדיוק התחשבו בחברי הוועדה, ו"הפציצו" אותה בערמות של מסמכים. כדי לעשות קצת סדר בבלגן הוחלט לדון בתיקים לפי נושאים, כאשר הנושא הראשון הוא תיקי 717, שנראים קלים יותר לעיכול. בוועדה אומרים, שחלק מחבריה לא בדיוק בקיאים בנושא הקרקע החקלאית, ולכן ספק אם הפתרונות שתציע יהיו בחזקת סוף פסוק.

בין הפונים לוועדה גם משרד עורך דין רם כספי, משרד ש. הורוביץ ועו"ד שרגא בירן, שבטענותיהם נמתחת ביקורת על כך, שמי שנענש על אוזלת ידו של המינהל הם היזמים והחוכרים, שפעלו על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. עורכי הדין מדגישים, שבשל העובדה שהחלטות המועצה שונו פעם אחר פעם במהלך השנים, הן גרמו לבלבול השוק. מסקנתם היא, שבשל עובדה זו יש לאשר גם פרויקטים שנמצאים בשלב "הצנרת", מאחר והמינהל הוא זה שיצר את ההסתמכות אצל היזמים והחוכרים באופנים שונים.

עורכי הדין מציעים, שלאחר גיבושן של הוראות המעבר, יוכר כל פרויקט שייכנס להוראותיו כמי שחלות עליו החלטות המועצה. אם תתעורר מחלוקת בין המינהל לבין היזם, יובא הדבר להכרעתו של שופט בדימוס, שידון ויחליט במחלוקת. הצעה נוספת היא, שיש להכריע בכל עיסקה ועיסקה בדרך של "ליבון והכרעה משפטית נקודתיים".

ועדת נסים רק התחילה בדיוניה, אך למרות זאת הוחלט להניח על שולחן מועצת מקרקעי ישראל, בישיבה הקרובה, שתי הצעות המתקנות את החלטות המועצה 717 ו-737. חברי המועצה מתקשים להבין את ההיגיון מאחורי המהלך הזה.

"זה לא תקין לקיים ישיבה על נושאים כל-כך מהותיים בישיבה האחרונה של המועצה, ושבוע לפני הבחירות", אומר חבר המועצה מטעם קק"ל, נחום איצקוביץ'. "לפני מספר שבועות קיבלה הממשלה החלטה לאמץ את דו"ח מילגרום, ופתאום מביאים לנו הצעה אחרת.

"במקום שהממשלה תטיל על גופים מקצועיים לגבש הצעת מדיניות שקולה בהתאם להחלטתה, היא מבלבלת אותנו ואת הציבור עם החלטות סותרות, שאינן משרתות את טובת המדיניות הקרקעית, ולא את טובת בעלי הזכויות השונים בקרקע.

"נושא הקרקעות החקלאיות הוא כבד משקל, וצריך לדון בו באחריות ולא כסעיף אחד מתוך 17 סעיפים על סדר היום, כשעל הפרק עוד כמה נושאים עקרוניים, ביניהם הסכם פינוי פי גלילות, ההסדר בין המינהל ובזק ועוד רשימה ארוכה נושאים, שכל אחד מהם מחייב דיון של מספר שעות. למדנו על בשרנו, שלהחלטות חפוזות אין כל ערך".

גם חברי מועצה נוספים מתלוננים על כך, ששתי ההחלטות יובאו לדיון ערב בחירות, מבלי שתינתן להם שהות לדון בהן. חברי המועצה מדגישים, שלמרות שסדר היום נשלח אליהם בשבוע שעבר, הצעות ההחלטה טרם הוגשו להם, ומכאן שלא יהיה להם מספיק זמן כדי לדון בהן. לדעתם, השיטה לפיה ההצעות מגיעות אליהם ברגע האחרון, אינה תקינה ואינה מאפשרת עיון ולימוד אמיתי של החומר, ולכן סופן של ההחלטות, שהן מגיעות לשולחן היועץ המשפטי לממשלה ולבג"ץ.

מחליטים ומתקנים - על הבלבול והסתירה שבהחלטות המועצה מתלוננים חברים נוספים. חבר מועצה אמר, שסדר יומה של המועצה מלא וגדוש בהחלטות ובתיקונן. כך למשל, בישיבה הקרובה ידונו בתיקון להחלטה 795, להעברת זכויות במהלך הסכם פיתוח, ותיקון להשמטות בהחלטה 933.

החלטה 933 נקבעה בנובמבר 2002, ולפיה בעל זכויות בקרקע עירונית ישלם דמי היתר בגובה 31% ואת מלוא היטל ההשבחה. החלטה זו התקבלה בניגוד להחלטה קודמת, שבה התבקש החוכר לשלם 51% ואילו המינהל יחזיר את מחצית דמי ההשבחה. לא עברו שבועות מספר מיום קבלתה, וההחלטה חוזרת לדיון נוסף.

"אני לא יודע מה עומד להיות השינוי הפעם", אומר חבר המועצה, "מה שבטוח הוא, שתיקונים בלתי פוסקים מעידים יותר מכל על ניסוח שלומיאלי של ההחלטות. בשום מדינה מתוקנת בעולם החלטות בנושא מקרקעין אינן משתנות במהירות מסחררת כפי שהדבר קורה בארץ. לדעתי, כל החלטת מועצה צריכה להיות ברמה של תקנה. בדיוק כפי שמעבירים תקנה בנושא מיסוי לעיון חברי לשכת רואי החשבון, שופטים, לשכת עורכי הדין ואחרים, מן הראוי היה להעביר גם את החלטות המועצה לדיון בקרב גורמים בענף. אפשר להעביר החלטות לעיון התאחדות הקבלנים, לשכת השמאים, לשכת עורכי הדין ועוד. בדרך זה יימנע הביזיון של החלטות המשתנות בכל שבועיים.

"אין לי טענה למי שמנסח החלטות. יש לי טענה לשיטה, שהיא חובבנית וחסרת אחריות, והגיע הזמן שמי שעומד בראש המערכת ישים לב לכך. זו עובדה שהחלטות המועצה שנוסחו לפי 20 שנה החזיקו מעמד שנים רבות, ואילו כיום הן לא מחזיקות מעמד אפילו חודש. השינוי הבלתי פוסק מביא לכך, שאין עורך דין שיכול לתת עצה אחראית ללקוחות שלו, מבלי להסתכן בתביעת רשלנות מקצועית. עובדה זו מביאה לפריחת של קבוצות לחץ, שכל הזמן מנסות להשפיע על שינוי החלטות".

ואסור לשכוח כמובן, את העומד בראש המועצה, ראש הממשלה אריאל שרון. ותיקי המועצה אומרים, ששרון אינו יו"ר המועצה גרוע יותר מראשי מועצה שקדמו לו, שגם הם לא הצטיינו בניהול המועצה, וההוכחה לכך היא המצב הקשה אליו התדרדר המינהל בשנים האחרונות.

שרון הוא ראש ממשלה עסוק, ולכן הוא דוחה כמעט בקביעות את ישיבות מועצת המינהל. פיגוע הוא סיבה טובה לדחייה, כך גם משבר ממשלתי, כינוס מפלגה ומה לא. חברי המועצה אמרו לא אחת, שהגיע הזמן שבראש המינהל יעמוד שר שיש לו קצת יותר זמן פנוי.

אך לא רק זאת, כבעל נחלה חקלאית ששרון מנוע מלעסוק בקרקע החקלאית, במצוות מבקר המדינה, ולכן כל הטיפול שלו במינהל, אומרים מבקריו, נגוע בליקוי בסיסי, ועל כן כל הנושא של טיפול בקרקע חקלאית הוא לא יותר מאשר בדיחה גרועה.

דוגמה לבעייתיות היא, שלמרות הוראה מפורשת של מבקר המדינה, שרון הנחה את מנהל המינהל יעקב אפרתי לשנות את החלטה 755 באופן המקל על חברי המושבים ומאפשר להם להשכיר וליצור שותפויות בקרקע חקלאית. רק בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הנושא הורד מסדר היום בישיבה הקודמת. חברי מועצה אומרים, שמצב שלא מוסיף בריאות הוא המצב בו יו"ר הדירקטוריון מנוע מלדון ב-70% מההחלטות.

עוד אומרים במועצה, שגם החלטות שהתקבלו סבלו לא אחת מניחוח פוליטי קשה. כך למשל הם מבקשים לדעת, מדוע דווקא ערב הבחירות כל כך חשוב להעביר החלטה על הנחות בקרקע בגליל ובנגב לחיילים משוחררים, ועל דמי היוון מופחתים בגליל ובנגב. לטענתם, אלה הן מסוג ההחלטות שראוי היה לקבל אחרי הבחירות.

מה צריך לעשות?

חברי המועצה תמימי דעים לפחות בדבר אחד: צריך ליצור נהלים חדשים של הבאת החלטות למועצת מקרקעי ישראל, ולגרום סוף סוף לקצת יותר תחושה של קביעות ואחריות בקרב הציבור. "לא יתכן שמי שמקבל החלטות בנושא המחצבות הוא היועץ המשפטי לממשלה ולא מועצת מקרקעי ישראל", אומר חבר מועצה, "וגם לא סביר שבית משפט, או מבקר המדינה, יתערבו כל הזמן בעבודת המינהל. הדבר גורם לזילות המערכת בעיני הציבור ולתחושה של חוסר אונים אצל היזמים. תפקיד השלטון ליצור כללי משחק ולא ליצור מצבי אי ודאות".

"צריך לחולל שינוי מהותי בעבודת המינהל", אומר נחום איצקוביץ'. "לא יתכן, שלישיבה אחת שאורכת שלוש שעות יבואו 17 נושאים, חלקם עקרוניים וחלקם מהסוג שניתן היה לסגור בישיבת הנהלה במינהל. הבעיה היא, שמינהל מקרקעי ישראל פועל ללא מדיניות קבועה מראש, ולכן כל החלטה מתקבלת בו כהחלטה נקודתית, מבלי שאף אחד יטריח את עצמו לקבל החלטות רוחב משמעותיות, שלאורן ניתן יהיה להחליט לגבי ההחלטות הקטנות יותר. כולם מפסידים מהדבר הזה, חוץ מכמה קבוצות לחץ, שלפעמים מרוויחות".