באביב 2000 התהדרו פרנסי מחוז אוטאוה בקנדה בתפוסת שיא של 99.5% בבנייני משרדים
Class A, ובתעריף חסר תקדים של 12 דולר לחודש לרגל רבועה. חלק הארי של הדיירים
היו כ-1,000 חברות היי טק ותקשורת, ביניהן נורטל נטוורקס ו-JDS Uniphase, שמיקדו
את פעילות הייצור (סיבים אופטיים) שלהן בעיר.
שנתיים וחצי לאחר מכן כשקריסת ענף התקשורת היתה לעובדה ברורה, צנחה התפוסה
בבנייני המשרדים המשובחים ל-57% (או 1.3 מיליון רגל רבועה נטושים), ודמי השכירות
נעים בין 1.9 ל-4.5 דולר לרגל רבועה. התפוסה בשטחי המשרדים בכל העיר ירדה מ-98%
ב-2000 ל-91% כיום. JDS, למשל, התפרסה באוטאוה בשעתו על פני 1.7 מיליון רגל
רבועה ב-20 בניינים, שבהם עבדו 10 אלפים עובדים. במקביל נבנה גם קמפוס בן 911
אלף רגל רבועה. כיום נותרו רק 1,500 עובדים בעיר, המאכלסים חלק מזערי מהקמפוס,
כשלשאר הבניינים נמצאו שוכרי מישנה. בנורטל העסיקו ב-2000 כ-14 אלף עובדים
שהתמקמו על פני 4.7 מיליון רגל רבועה ב-47 בניינים. כיום הצטמקו השטחים ומצבת
העובדים ביותר מ-50%, והחברה עושה מאמצים ניכרים למכור או להשכיר את השטחים.
רבים תולים תקוותיהם דווקא בממשלה הקנדית שנטלה בשנה שעברה כמיליון רגל רבועה
כשוכרת משנה, וממשיכה במגמה זו גם השנה. בעלי הנכסים המשודרגים אך הנטושים
באוטאוה, מאמינים שאם צרכי הממשלה לא יחלצו אותם מהמשבר אולי יעשה זאת ענף
הביו-טק, הזקוק לשטחי משרד וייצור, המצוידים במיטב החידושים והשירותים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
