מתנתק מהאינטרנט

פרישתו של קייס, שתיכנס לתוקפה במאי, מהווה את אקורד הסיום לשילטונה הקצר והלא ממש מוצלח של אמריקה און-ליין על טיים וורנר. מיזוג הענקים, שהוכתר עם הבשורות הראשונות כסמל לעידן החדש של האינטרנט, הפך במהירות לכישלון שנבע בחלקו מהקשיים העסקיים שפקדו את פעילות אמריקה און-ליין ובחלקו בשל התנגשות התרבויות בין שתי החברות, שהובילה אותן לסיכסוכים פנימיים קשים. מחיר מניית החברה הממוזגת צנח, כשהוא מוחק עימו בתוך שנתיים שווי שוק של כמעט 200 מיליארד דולר.

התפטרותו של קייס עשויה להקל על החברה לשקול נקיטת צעדים רדיקליים כמו פיצולה של אמריקה און-ליין או הסרת AOL משם החברה. בכל מקרה, היא תעלה בוודאי את המורל בקרב העובדים והמנהלים, שרבים מהם מאשימים את קייס בתוצאות המיזוג. המשמעות המיידית של פרישת קייס, 44, מהנהגת החברה - הוא ימשיך לשמש כדירקטור - היא שמנכ"ל AOL, ריצ'ארד פרסונס, 53, נדרש עתה לשאת לבדו באחריות - באשמה או בקרדיט - למצבה של החברה.

בפרישתו, מעניק קייס לגורדון קרופורד, מנהל בכיר בקפיטל גרופ, המשקיע המוסדי הגדול ביותר ב-AOL, ניצחון משמעותי. מנהל הכספים דרש בכל תוקף את הדחת היו"ר וניהל קמפיין בניסיון לקדם את ההדחה. קרופורד נחשב זה שנים רבות משקיע המדיה המשפיע ביותר בארה"ב, זאת בזכות גודל הנתחים שמחזיקה קפיטל במרבית חברות המדיה. קרופורד גם דאג לטפח קשרים הדוקים עם מנהלים בכירים בסקטור והוא נחשב קרוב במיוחד לסגן יו"ר AOL, טד טרנר, וליו"ר ליברטי מדיה, ג'ון מאלון. טרנר הוא אחד מבעלי המניות הגדולים ביותר ב-AOL והיה הכוח המניע מאחורי הדחת קייס, אומרים גורמים המקורבים למועצת המנהלים. מאלון היווה ככל הנראה חלק מקבוצה שהתנגדה לקייס, למרות שלמניית ליברטי יש זכויות הצבעה מוגבלות.

קרופורד היה תומך נלהב של המיזוג ב-2000, אולם הוא שינה את דעתו אחרי שיישום המיזוג החל להיקלע לבעיות. הוא היה גם מאוכזב מהדיווחים על חשבונאות אגרסיבית באמריקה און-ליין, אשר העלו שאלות באשר לאמינותה של הנהלת חברת האון-ליין; קייס היה מנכ"ל אמריקה און-ליין טרם המיזוג.

בקיץ שעבר התריע קרופורד בפני קייס כי עליו לפרוש, והוא גם ניסה לגייס לעמדתו חברי דירקטוריון אחרים, אומרים גורמים יודעי דבר. קייס השתדל אמנם לשנות את דעתו של קרופורד, ואף נפגש עימו לארוחת צהריים לפני מספר חודשים בניסיון להסביר לו מדוע עליו להישאר, אולם קרופורד לא השתכנע ולא ויתר. הוא חזר והזהיר את AOL כי קפיטל תשתמש בנתח של 6.7% בחברה כדי להצביע נגד קייס באסיפה השנתית שלה, ולאחרונה הזכיר את כוונתו לבכירי החברה בשבוע שעבר, כאשר נפגשו בכינוס השקעות בקליפורניה. עמדתה הנחרצת של קפיטל תמשוך בוודאי כמה בעלי מניות נוספים, ובמיוחד את טרנר, המחזיק בנתח של 3.6% מהמניות. אמנם כלל לא ברור האם הקבוצה היתה צוברת מספיק כוח כדי להביא להדחתו הפיזית של קייס, אולם סיטואציה כזו היתה יכולה להיות מביכה מאוד לחברה. בשלב זה לא ברור האם קפיטל מתכוונת להתנגד להישארותו של קייס בדירקטוריון.

הסיכוי למאבק מכוער של בעלי המניות תרם את חלקו לזירוז פרישתו של קייס, הוא הודה אמש (א'). הוא אמר כי בעוד הוויכוח הציבורי על תפקידו שכך בחודשים האחרונים, "היתה כל הזמן האפשרות שהדברים יתחממו שוב לקראת מאי, וכי החברה אינה יכולה להרשות לעצמה עכשיו כל הסחת דעת". אחרי שחשב על מצבו במשך תקופת החגים, הוא החליט ביום ו' כי הגיע העת לפנות את כיסאו, כך אמר.

הוא התעקש שאף אחד לא ביקש את התפטרותו. "נהניתי מתמיכה סוחפת להמשיך בתפקיד היו"ר", אמר, בציינו כי היו "קול אחד או שני קולות שעלו" בדירקטוריון בהתייחס אליו.

פרנקלין ריינס, חבר מועצת המנהלים של AOL ויו"ר ומנכ"ל פאני מיי, אמר אמש כי לפני מספר חודשים התקיימו דיונים לא רשמיים "מהצד", אשר התייחסו לדרישת המשקיעים הגדולים להדיח את קייס מתפקידו. הוא אמר כי הדיונים נבעו יותר "מהרצון להבין" את דרישת המשקיעים מאשר כל דבר אחר. "לא היתה כל סיבה להדיח את קייס", אמר. "סטיב היה חבר מועיל במועצת המנהלים, ואני שמח מאוד לשמוע כי הוא מתכוון להישאר במועצת המנהלים". פרסונס הוא אחד מהמועמדים "האפשריים החזקים" לרשת את מקומו של קייס כיו"ר, אמר ריינס, למרות שהבהיר שלא מדובר במהלך בטוח. אמנם במשך שנים נהגה אמריקה התאגידית למנות אדם אחד לתפקיד הכפול של יו"ר ומנכ"ל, אולם שורת הסקנדלים התאגידיים של השנה האחרונה העלתה שאלות לא מעטות ביחס לנוהג הזה.

בהצהרה שנמסרה דרך AOL, מסר טרנר כי הוא שמח לשמוע שקייס נשאר במועצת המנהלים. "אני מעריץ את החלטתו של סטיב קייס לשים את החברה ואת עובדיה במקום הראשון", ציין עוד טרנר בהודעתו.

במשך שנים, הטיף קייס על חזונו לקהילה מקוונת, ואז עשה צעד מפתיע וטווה את המיזוג עוצר הנשימה עם טיים וורנר. בעזרת מניות אמריקה און-ליין המנופחות, הוא הצליח לרכוש את מה שנחשב לשורת נכסי הבידור האמינים והחזקים ביותר שאפשר היה להניח עליהם את היד.

כאשר הוכרז המיזוג, ב-10 בינואר 2000, הוא הוערך ב-156.14 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים. כאשר אושר המיזוג בדיוק שנה אחר כך, הוערכה כבר החברה הממוזגת ב-103.5 מיליארד דולר. במאי 2001 המריא שווי החברה לשיא של 260 מיליארד דולר; היום היא נאמדת ב-66.5 מיליארד דולר.

המיזוג היתה מתנה משמיים לבעלי המניות של אמריקה און-ליין - שמניותיהם היו בוודאי מתרסקות לצד כל שאר מניות האינטרנט - אולם הוא זיכה את קייס בביקורת אינטנסיבית מצד מנהלי ובעלי המניות של טיים וורנר, שראו את מניותיהם והאופציות שלהם מתרסקות.

גורם המקורב לחברה אומר כי לא ניתן היה עוד להגן על מעמדו של קייס בשל העוינות שהפגינו כלפיו מנהלים בכירים. גורמים מחטיבת טיים וורנר לשעבר התלוננו במשך חודשים כי קייס לא תרם דבר לחברה, משום שהתמקד בפיתוח תיאוריות לא יציבות על התכנסות טכנולוגיה ובידור. כמה בכירים התלוננו כי נוכחותו של קייס דיכאה דיונים פנימיים על הכיוון העתידי של החברה. בכיר אחר ציין אמש כי פרסונס ירש אוסף נכסים, אולם כל מחשבה האם לשנות את האוסף הזה היתה מושפעת מנוכחותו של קייס, בשל היותו אדריכל המיזוג. גורמים פנימיים אמרו במשך חודשים, כי שינוי שמה של החברה בחזרה לטיים וורנר לא יהיה אפשרי כל עוד קייס ימשיך לכהן כיו"ר.

"זה דבר חיובי מבחינת החברה", אומר הנרי אלנבוגן, אנליסט השקעות בטי רואו פרייס, אחד מבעלי המניות הגדולים של AOL. "סטיב קייס הוא בכיר AOL המשמעותי האחרון שנשאר בחברה. עכשיו, הדבר היחיד שנשאר לעשות הוא השם".

קייס הכחיש את נוכחותו בכמה דיונים אסטרטגיים, וציין כי "היו לנו כמה פגישות הנהלה סוערות". פרסונס מסרב לייחס חשיבות לפרישתו של קייס. לדבריו, לא היה לו כל קשר לשינוי אפשרי של שם החברה או לפיצולה, והוא הוסיף כי הוא (קייס) נשאר במועצת המנהלים, כך ש"קולו" יישאר "רועם מספיק" במועצת המנהלים.

ואכן, קייס הבהיר בהודעתו כי הוא מתכנן להמשיך ולשחק תפקיד בדיונים אסטרטגיים על עתיד החברה. הוא ציין כי ימשיך להחזיק בתפקיד סגן יו"ר ועדת האסטרטגיה של מועצת המנהלים לצד פרסונס, ובכך יסייע "להבטיח כי נמשיך לשמור על תפיסה מאוזנת" במסגרת המאמץ לעמוד באתגרים העסקיים, תוך חשיבה בו זמנית על עתיד השירותים הטכנולוגיים. "אמשיך לקדם חשיבה הרואה קדימה", אמר בהודעתו.

לקייס לא היתה כמעט כל מעורבות בניהולה היומיומי של החברה למרות ששיחק בחודשים האחרונים תפקיד מכריע בחטיבת אמריקה און-ליין. הוא היה מעורב בבחירת ג'ונתן מילר כמנכ"ל החטיבה ושוחח עם מילר על בסיס קבוע על הדרכים להפיח בחטיבה חיים חדשים. אולם כמה מרעיונותיו הביכו את הקולגות מטיים וורנר: גורם יודע דבר מספר כי במהלך דיון בשאלה מי אמור לרשת את מקומו של ג'רלד לוין כמנכ"ל, הציע קייס למנות את מי ששימש אז כמנכ"ל ברטלסמן, תומאס מידלהוף, חבר ותיק ותומך אינטרנט כמוהו.

התפטרותו המפתיעה פירושה שמרבית אדריכלי המיזוג כבר אינם משמשים עוד בתפקיד כלשהו בחברה. בדיוק לפני שנה התפטר ג'רלד לוין במפתיע מתפקידו כמנכ"ל החברה הממוזגת, אחרי התנגשויות סוערות עם קייס. בקיץ האחרון, פרש גם רוברט פיטמן, נשיא אמריקה און-ליין לשעבר, על רקע ביקורת מתגברת שהשמיעו בכירים בחטיבות טיים וורנר על סגנון הניהול שלו.

אלא שקייס לא ממש צריך להמשיך לעבוד; מניות AOL שברשותו הפכו אותו למולטי מיליונר. נכון למארס, כך עולה ממסמכים שהוגשו לרשות ני"ע האמריקנית, מחזיק קייס ב-11.5 מיליון מניות רגילות של AOL ואופציות ל-18.3 מיליון מניות נוספות. במחיר הנוכחי שלה, שווה נתח המניות הרגילות של AOL ‏171 מיליון דולר. במשך השנים, פדה קייס על בסיס קבוע את אופציות המניות שלו; ב-2001 לבדה, כך עולה ממסמכי הרשות, הוא מימש אופציות בשווי 127.3 מיליון דולר.

אם היו מבקשים לכפות עליו הדחה, היו אנשי טיים וורנר בוודאי מתקשים מאוד בכך. עד סוף השנה, דרשו חוקי החברה אישור של שלושה רבעים ממועצת המנהלים להדחתו של קייס, אלא שבמקביל הצליח קייס לשמור על רמת נאמנות גבוהה בקרב רוב הדירקטורים.

קייס השקיע 17 שנים מלאות להט והתלהבות בבניית אמריקה און-ליין מהיסוד. תחת הנהגתו, גדלה אמריקה און-ליין והפכה לספקית שירותי האינטרנט הגדולה ביותר בעולם, עם יותר מ-35 מיליון לקוחות ברחבי העולם. עם זאת, בשנה האחרונה סבלה החברה מהאטה בקצב הצמיחה של מנוייה וירידה חדה בפירסום המקוון. מכירות מודעות פירסום מקוונות, החלק הרווחי ביותר בעסקי אמריקה און-ליין, צפויות השנה ליפול ל-1.6 מיליארד דולר, ירידה מ-2.7 מיליארד דולר בשנה שעברה.