העלייה במחירי הנדל"ן בבריטניה בשנים האחרונות, הגיעה לשיאה בשנת 2002, כאשר
קצב עליית המחירים השנתי הגיע לשיא של כ-20% עד 30%, והעלתה את החששות, כי
השוק הוא "בועתי" מדי, ועלול לסבול מלחצים בעתיד הקרוב.
עם זאת, הדעות לגבי עתידו של שוק הנדל"ן בשנים הקרובות חלוקות, וההיסטוריה
של 50 השנים האחרונות מצביעה על כך שהמחירים עשויים להמשיך ולעלות. החל מסוף
שנות החמישים, רשם שוק הנדל"ן בבריטניה עליית מחירים שנתית ממוצעת של כ-6%
במשך 15 שנים.
הבום של שנות התשעים היה קצר יותר וחזק יותר, ומשנת 1996 נרשמה עלייה ממוצעת
של 8.7% במחירים - עלייה שהגיעה, כאמור, לשיאה אשתקד.
אך ההיסטוריה איננה מבשרת את העתיד לבוא. מצד אחד, נראה כי לאחר תקופה כה ארוכה
של עליית מחירים, אין מנוס ממימושים ומירידה בערכי הנכסים. מאידך נשמעים קולות
לפיהם השוק מתחיל להתייצב ולהתאים את עצמו לשיעורי הריבית הנמוכה הנהוגה כיום
בבריטניה (4%), וכי השוק אף עשוי לצמוח בשיעורים נמוכים.
הבנק אוף אינגלנד לא מספק תסריטים ברורים לגבי העתיד לבוא, אך המדיניות המוניטרית
של הבנק, מושפעת בין היתר מהתפתחויות בשוק הדיור. בכירים בבנק רמזו, כי לא
יהססו לעלות את הריבית במשק אם שוק הנדל"ן יאיים על הישגי הבנק בחזית האינפלציה.
נציין, כי הוועדה המוניטרית הקובעת את שיעורי הריבית בבריטניה, כבר העלתה בעבר
את הריבית במטרה לצנן את הפעילות בשוק המקומי.
עו"ד משה זינגל, הפועל בתחום הנדל"ן בבריטניה, מעדיף דווקא להסתכל על השוק
המקומי כ"חזק וסולידי", בניגוד לחלוטין לשווקים אחרים ולשוקי מזרח אירופה.
"אמנם ראינו עליות חדות בשנים האחרונות, אך מדובר בשוק שלא סובל מתנודתיות
והוא צפוי להמשיך לעלות. אחד הדברים שבולטים בפעילות הנדל"נית בבריטניה הוא
האתיקה והדייקנות - הלקוח תמיד יודע בדיוק כמה הוא משלם לגורמים המעורבים בעסקה,
מספר מקרי הפרת חוזים נמוך, וכן יש בטחון אדיר ברישומים בטאבו".
יחד עם זאת, זינגל גם מציין את הפעילות הערה של הבנקים, ואת היחס כלפי הלקוחות.
"המדיניות של הבנקים בבריטניה כיום מאוד חיובית כלפי שוק הנדל"ן. ניתן כיום
לקבל מימון של 70% ואף יותר, הבנקים לא נוקטים בשיטות אגרסיביות, נותנים הזדמנויות
רבות לאלו שמאחרים בתשלומי ההחזרים, ונמנעים מלנקוט צעדים דרסטיים כגון הוצאות
דיירים מביתם".
הכוכבת האמיתי של שוק הנדל"ן בבריטניה היא הבירה לונדון, שרשמה את גידול המחירים
החד ביותר במהלך השנים האחרונות, והיא עשויה להמשיך וליהנות מתנופה של ביקושים
גם במהלך 2003.
תרומה משמעותית לעלייה זו סיפקו משקיעים זרים, בעיקר מאזורים בעייתיים כמו
המזרח התיכון, שרואים בהשקעה נדל"נית בלונדון כחלופה בטוחה לחשבון בנק שוויצרי,
וישנם אנליסטים בלונדון שסבורים שהמלחמה בעיראק תביא עדנה נוספת לשוק, ותזרים
עשירים נוספים אל העיר בעיקר ממדינות ערב, שיסבלו מהשינויים שהמלחמה בעיראק
תביא.
עם זאת, עליית המחירים בלונדון לא הגיעה אל כל רובעי העיר, ובנכסים מסוימים
אף נרשמו ירידות. עיקר הפגיעה נרשמה באזורי המרכז של העיר ובנכסים אקסקלוסיביים,
שמחירם מעל למיליון לירות שטרלינג.
למרות ההערכות המנוגדות, ישנו קונסנזוס אחד בקרב הפעילים בשוק, והוא ששיעור
הצמיחה של מחירי הנכסים בלונדון לא יישאר ברמה הגבוהה של שנת 2002. האופטימיים
בהם מעריכים, כי המחירים עשויים לעלות בכ-5% עד 10% נוספים, והם אינם רואים
סימנים לכך שצפויה ההאטה.
"ההבדל בין המצב כיום למצב בעבר, הוא שאין כרגע טריגר שיפיל את השוק: הריבית
צפויה להישאר ברמה של 4%, וכן לא צפויה עלייה באבטלה", אמר פעיל בשוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.