מינהל מקרקעי ישראל יגיש מחרתיים (ג') לאישור מועצת מקרקעי ישראל הצעות החלטה
שבאות להחליף את החלטות 717 (נדל"ן מניב) ו-737 (הרחבות מושבים וקיבוצים),
שבוטלו על-ידי בג"ץ הקרקעות. בעקבות דרישת הסוכנות היהודית, הסכים המינהל למחוק
מהצעותיו אלה את הסעיפים הנוגעים לפיצוי הסוכנות בעקבות ההסכם המשולש.
בהצעה המקורית של המינהל, שתוגש למועצת מקרקעי ישראל, נכתב שהסוכנות לא תהיה
זכאית לכל פיצוי מהמינהל בגין שטחים ששינו ייעודם. בעקבות דרישת הסוכנות, סעיף
זה יבוטל עד לתום דיוני הגישור שמתנהלים על-ידי שר המשפטים לשעבר, משה נסים.
הסכסוך בין הסוכנות לבין המינהל פרץ בעקבות דרישת הסוכנות לקבל לידיה 4% מהתמורה
בעבור השקעותיה בקרקע החקלאית. לטענת הסוכנות, השקיעו תורמיה במשך השנים כ-23
מיליארד שקל בהקמת מושבים וקיבוצים, ועתה, עם שינוי ייעוד הקרקע לבנייה, תובעת
הסוכנות את חלקה: בשלב הראשון כ-2 מיליארד שקל, ואחר כך את השאר.
המינהל לא הסכים לתביעה, והסוכנות פנתה לבית המשפט. משלא הצליחו הצדדים להגיע
לפשרה, הוחלט על מינויו של נסים כמגשר. לפני כשבועיים נערכה פגישה בין הצדדים
אצל ראש הממשלה, אריאל שרון. לטענת גורמים בסוכנות, המינהל מוכן להסדר לפיו
הסוכנות תקבל פיצוי כספי ופיצוי קרקעי, אך האוצר מתנגד לכך.
החלטות המינהל מבוססות על דו"ח ועדת מילגרום, שאושר בממשלה לפני כחודשיים,
וזאת לאחר שנדחה בלחץ החקלאים לפני כשנה וחצי. ההצעה שתבוא במקום החלטה 717
קובעת, ששטחה המירבי של תוכנית לשינוי ייעוד למטרת תעסוקה ביישוב חקלאי במרכז
הארץ הוא עד 75 דונם ברוטו, באיזור עדיפות לאומית ב' עד 100 דונם ברוטו, ובאיזור
עדיפות לאומית א' וברמת הגולן עד 150 דונם ברוטו.
בחישוב השטח המירבי יובאו בחשבון כל השטחים אשר ייעודם שונה בעבר בתוכנית למטרות
תעסוקה, וכן שטחים המשמשים לתעסוקה על-פי אישור לשימוש חורג שלא ניתן כדין.
עוד מוצע, שהמינהל יחתום עם היישוב או תאגיד שהיישוב הוא בעל שליטה בו על הסכם
פיתוח לשלוש שנים ועל חוזה חכירה ל-49 שנה, וכן אפשרות לחידוש ל-49 שנים נוספות.
דמי השימוש השנתיים יהיו 5% במרכז הארץ משווי הקרקע לשימוש חורג, 3% באיזור
עדיפות ב' ו-2% משווי הקרקע באיזור עדיפות א'. בקו עימות לא יידרשו דמי שימוש.
באשר להחלטה שתבוא במקום 737 מוצע, שמספר המגרשים בתוכנית ההרחבה יהיה בהיקף
של 115% ממכסת הנחלות ביישוב. באיזור עדיפות לאומית מוסמכת ועדת המשנה של המועצה
הארצית לקבוע מספר רב יותר. מגרשי ההרחבה ייגרעו מתקן המשבצת של האגודה, כאשר
גריעת המגרשים לא תפגע בזכויות היישוב החקלאי.
שטח המגרשים במרכז הארץ יהיה 350 מ"ר, ביישובי עדיפות לאומית א' ו-ב' עד 500
מ"ר, ביישובי קו עימות וברמת הגולן עד דונם.
עוד מוצע, שהמגרשים יוקצו על-ידי המינהל למומלצים, שאינם בעלי זכות לנחלה ואינם
בעלי זכות למגרש מגורים או למשק עזר ביישוב כלשהו. ליישוב תהיה סמכות לדרוש
מהמועמדים לעבור ועדת קבלה, שתאושר מראש על-ידי המינהל. בצד ועדת הקבלה תפעל
ועדת ערר בראשות שופט בדימוס, שהחלטותיה יחייבו את האגודה ואת המינהל.
הסכם הפיתוח בין הצדדים ייחתם למשך שלוש שנים. הסכם החכירה יהיה למשך 49 שנים,
עם זכות חידוש. דמי החכירה המהוונים יהיו על-פי האיזור בו מצוי היישוב על-פי
מפת איזורי העדיפות.
במועצת מקרקעי ישראל מושמעת ביקורת נגד ההצעה. לדברי נציג קק"ל, גדעון ויתקון,
שוב ניסח המינהל הצעות לא ברורות, שגם אם יתקבלו - סופן שיחזרו למועצה לתיקון.
לדעתו צריך לפשט את ההחלטות בצורה ברורה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
