העליון: החיוב בארנונה מוטל על מי שמחזיק בנכס ולא על בעליו

כך קבע היום (ב') בית המשפט העליון, בפסק דין אשר למעשה שם קץ לפרשנויות השונות לעניין הפטורים מתשלומי ארנונה שהתקבלו בבתי משפט שונים.

מדובר בערעור שהגישה עיריית ת"א נגד המכללה לביטוח, על פסק דין של השופט המחוזי גבריאל קלינג, שניתן בשנת 1999. המכללה לביטוח הוכרה במוסד להשכלה גבוהה, יש לה נכסים ת"א וחוייבה בידי העירייה בתשלום ארנונה.

המכללה ביקשה להכיר בה כ"מוסד חינוך" ולפטור אותה מתשלום הארנונה. לחילופין, ביקשה לשחרר אותה מתשלום הארנונה, בטענה, כי הנכסים המוחזקים על ידה הם רכוש המדינה, ש"מוסד מתנדב לשירות הציבור" משתמש בהם אך ורק לשירות הציבור.

קלינג קבע, כי בעלות ואחזקה בנכס הם תנאים חלופיים למתן הפטור, ודי בכך שהמכללה החזיקה בנכסים, כדי לקיים את התנאי הבסיסי לקבלת הפטור מארנונה כללית. עוד קבע בית המשפט, כי המכללה היא מוסד חינוך.

עם זאת, לא פטר קלינג את המכללה מארנונה, לאחר שהממונה על המחוז קבע, כי היא איננה משתמשת בנכסים להפקת רווח.

בית המשפט העליון אישר את הקביעה של קלינג. השופט אליעזר ריבלין, אשר כתב את פסק הדין בהסכמת דליה דורנר ודורית בייניש, קובע, כי הפרשנות המוצעת על-ידי העירייה ועל-ידי פרקליטות המדינה, כאילו מדובר בתנאים מצטברים של גם בעלות וגם אחזקה בעניין הפטור מארנונה, איננו עולה בקנה אחד עם תכליתו והגיונו של הפטור הקבוע בחוק.

ריבלין אומר, כי הסעיף בחוק אמנם לא השמיט את תנאי הבעלות מדרישת מתן הפטור, ועניין זה טעון תיקון על-ידי המחוקק. אך עד שהמחוקק יתקן את העניין, יש לפרש את החוק בצורה זו, לפיה מי שמחזיק בנכס - עליו חלה הארנונה ואין חשיבות מיהם הבעלים.

עם זאת קבע בית המשפט העליון, כי בית המשפט המחוזי לא היה צריך לדון בשאלה האם המכללה איננה מוסד חינוך, שכן עניין זה נתון לממונה על המחוז.

ריבלין גם קובע כללים על פיהם צריך לפעול מבקש הפטור מתשלום הארנונה. תחילה עליו לפנות לממונה על המחוז במשרד הפנים, ובמקרה של תשובה שלילית ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך שלושה חודשים.

אם התשובה היא חיובית, יוכל המבקש לפנות למנהל הארנונה בעירייה, על מנת שזה יקבע אם יתקיימו בעניינו יתר התנאים לשם קבלת הפטור. את העירייה ייצגה עו"ד דורית קרני, את המכללה עו"ד אלכס כץ, ואת המדינה - עו"ד ירון בשן. (רע"א 99/ 8879).