למרות הכל, ועידת קטאר

הוועידה הכלכלית של המזה"ת וצפון אפריקה תתכנס ביום ראשון הקרוב בקטאר. בהחלט יתכן שדווקא ההיקף המצומצם מבעבר, והציפיות הנמוכות, יסייעו לאנשי העסקים הישראלים לקשור יותר עיסקאות

בדוחה, בירת קטאר, התשתית מוכנה, וההכנות האחרונות לקראת הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה נמצאות בהילוך גבוה. משלחות טכניות מישראל יצאו אתמול (ב') והיום לקטאר, ומכון היצוא החל בעבודות ההקמה של הביתן הישראלי.

נציג הפורום הכלכלי העולמי, גרגורי בלאט, המארגן את הוועידות הכלכליות למזרח התיכון וצפון אפריקה שוהה כבר מספר ימים בקטאר. בשיחה עם "גלובס" ציין, כי רק הבוקר הצטרפו לרשימת המשתתפים 12 אנשי עסקים ממדינות המפרץ. סירובו לפרט מאילו ארצות בדיוק מעלה את ההשערה, כי ביניהם נציגים מהמדינות שהודיעו על החרמת הוועידה, סעודיה ומדינת האמירויות.

מספר אנשי העסקים שישתתפו בוועידה מגיע לאלף, כולל הקטארים. בלאט הוסיף, כי בוועידה יהיו 45 מושבים ו-200 דוברים, לפחות אחד מכל מדינה ערבית. זאת למרות הודעות על החרמתה. הוועידה תתמקד בשאלה איך עושים עסקים במזרח התיכון, כולל ליברליזציה בסחר, והשקעות שצפויות להיות כדאיות כתוצאה מכך, כולל מיזמים משותפים ושותפויות אסטרטגיות. דיונים מיוחדים יוקדשו גם לביטוח סיכונים ולפיתרון מחלוקות עסקיות.

שאלת השתתפותו של שר החוץ, דוד לוי נותרה פתוחה, כמו גם שאלת השתתפותה של משלחת מצרית, המייצגת את הדרג הפוליטי. בפורום הכלכלי העולמי, המארגן את הביקור, משוכנעים כי לוי יעמוד בראש המשלחת. לגבי ההשתתפות המצרית, שסיכוייה פחתו על רקע חילופי האשמות עם קטאר לאחרונה, מבחינת ישראל לא יקרה אסון אם שר החוץ המצרי, עמרו מוסא, לא יגיע. אחרי הכל, היה זה מוסא שנעל את הוועידה האיזורית הקודמת בקהיר במילים - "בוועידת קהיר החזרנו את ישראל למימדיה הטבעיים".

שאלת ההשתתפות המצרית היא למעשה מפגן כוח איזורי, קהיר רואה עצמה המנהיגה הבלתי מעורערת של העולם הערבי, ורק ישראל מפריעה לה בדרכה להכרה בינלאומית בתואר המעצמה המזרח תיכונית. ישראל יותר חזקה צבאית וכלכלית ממצרים, ומדינות המפרץ מוכנות להעלים עין מהתהליך המדיני ולקשור איתה עסקים, כולל אסטרטגיים, כמו התוכנית ליצוא גז טבעי מקטאר. דחיית הודעתה על השתתפותה או אי השתתפותה בוועידה היא חלק מאותו משחק כוח, גם על מעמדה היחסי בוושינגטון.

שלא בפומבי מקיימים אנשי עסקים ישראלים קשרים, אם כי בהיקפים צנועים, עם כל מדינות המפרץ. רובם מגיע בדרכונים זרים, אולם לראשי המדינות ברור, כי מדובר בישראלים. מול התקשורת נעמדות מדינות אלה בחזית אחת עם הקונצנזוס הערבי, שעיקרו הקפאת הקשרים עם ישראל עד להתקדמות בתהליך המדיני.

הוועידה לא תהיה כישלון. כך משוכנעים מארגניה. זאת, למרות המאמצים עד לרגע האחרון של חלק ממדינות ערב, בראשן מצרים וסוריה לטרפד את כינוסה. מידת ההצלחה שלה היא כבר סיפור אחר, ובין הפסימיות לאופטימיות הזהירה עוד עשויה להיות אפילו הפתעה, שכן ההשתתפות המצומצמת יכולה להניב אוירה אינטימית, שדווקא תקל על שיתוף פעולה. המשלחת הישראלית המצומצמת שתצא לועידה מונה 30 אנשי עסקים, נחשבת עדיין למכובדת במונחים של המשלחות שיגיעו לקטאר. רשימת המשתתפים הקטארית תישאר פתוחה עד לרגע האחרון, כדי לאפשר לגורמים שטרם הודיעו על הצטרפותם, להשתתף.

כך, למשל, ממתינות משלחות במצרים, מרוקו, תוניסיה והרשות הפלשתינית לאור ירוק פוליטי, כדי להודיע על השתתפותן. כמו בכל שנה תציג ישראל בועידת קטאר חוברת פרוייקטים, אלא שהפעם היא תהיה רזה יותר, שאפתנית פחות וממוקדת יותר. מה שבולט בחוברת הוא התכווצותו של חזון המזרח התיכון, לפרויקטים משותפים בעיקר עם ירדן. גם באלה אין ממש חדש, להוציא המיון הראשוני שנעשה על פי קריטריונים של פרוייקטים מוסכמים על הצדדים הנוגעים בדבר, שעברו בדיקת קדם היתכנות, או היתכנות, אשר הצדיקה את קידומם.

"הפכנו מאקטיבים לפסיבים, מיזמים למדווחים על תוצאות", אומר רפי בנבנישתי, מחבר חוברת הפרוייקטים, עם הוצאתה לאור. בנבנישתי חיבר את חוברות הפרוייקטים הקודמות עם יוסי ורדי. את הכנת החוברת הנוכחית ריכז במשרדו בתאום עם ורדי ועם משרדי החוץ והתשתיות. את ההשתתפות הישראלית בועידת קטאר מארגן משרד החוץ באמצעות המחלקה הכלכלית.

גלובס: צמצום הפרוייקטים בחוברת יחסית לשנים קודמות לא נבע מהכרה בקשיי התהליך המדיני והשלכותיו על הנכונות הערבית לשת"פ עם ישראל?

בנבנישתי: "לא. החוברת מסכמת את ההתפתחויות משנה שעברה ומציגה אפשרויות לעתיד".

גלובס: המגעים עם קטאר, למשל, בנושא יבוא הגז הטבעי לא הופסקו רשמית. למה, אם כך, אין להם איזכור בחוברת?

בנבנישתי: "בעקבות ביקורת שהיתה על ההיקף הרחב מדי של הטיפול האיזורי בחוברות הקודמות, הוחלט להתמקד בנקודות בהן כבר יש הסכמה של המדינות וישנן עבודות ראשונות של חברות ייעוץ".

גלובס: החשש הערבי מהשתלטות ישראלית כלכלית על העולם הערבי היה אחד השיקולים שהביאו לצמצום רשימת הפרוייקטים?

בנבנישתי: "כן, החשש קשור גם לעניין התאום האיזורי שהזכרתי. השנה לא היה תאום עם מדינות ערביות בדבר החוברת, כיוון שהיא מסכמת דברים שהוסכמו על ידי הצדדים במיפגשים במהלך השנה. כן לא היו מקרים של פרוייקטים שישראל רצתה להכליל בחוברת ונמנעה מכך כתוצאה מהתנגדות ערבית".

גלובס: מה קרה למזרח התיכון החדש?

בנבנישתי: "המזרח התיכון החדש קיים בשני מישורים. הפרוייקטים לשיתוף פעולה איזורי נמצאים בהמתנה להתפתחויות בתהליך המדיני. הסקטור הפרטי, לעומת זאת, נמצא בהליכי מימוש של מיזמים משותפים בתחום התעשייתי. בפרוייקטים של הוועדה הכלכלית הרב צדדית, שנמצאים תחת אחריות משרד החוץ - צוות ההקמה של הבנק האיזורי מתכנן להציג את תוצאות עבודתו בקטאר".

ישראל החליטה לראשונה להשתמש בחוברת הפרוייקטים כמו כל מדינה המשתתפת בועידות האיזוריות, כלומר להצגת פרוייקטים בעלי עדיפות לאומית פנימית. זאת, במטרה למשוך משקיעים זרים, שישתתפו בועידה, להשקעות בישראל. התכנית לסלילת כביש חוצה ישראל מוצגת בפירוט רב. פרוייקטים נוספים שמוצגים הם ההסעה הההמונית בגוש דן, כולל רכבת תחתית, וכן רכבת קלה בירושלים, הרחבת נמל חיפה, פיתוח נמל אשדוד, הרחבת שדה התעופה בן גוריון (נתב"ג אלפיים), תעלת מים (והתפלה) בין הים התיכון לעמק הירדן, ועוד.

הפרוייקטים המשותפים האיזוריים הם לאחר סקרי קדם היתכנות, שהצביעו על כולם ככדאיים, אם כי חלקם יהיה כדאי רק אם יקבל סבסוד ממשלתי. ביניהם, פרוייקט התפלת מים משותף בים המלח, הנמצא בשלבי מו"מ בין המדינות, ואטרקציות תיירות משותפות באיזור הכינרת, בערבה ובים המלח.

בתחום התחבורה מוזכרים כביש חיפה-אירביד, גשרים חדשים על הירדן, רכבת בין חיפה למפרק ותוספת מעברי גבול. בתחום התקשורת מציגה החוברת את הכבל בין תל אביב לעמאן, שמתוכנן להתחבר לאירופה.

במיתחם אילת-עקב-טאבה מוצגים פרויקטים המשותפים בעיקרון לישראל ולירדן, עם אפשרות לצרוף מצרים. אלה כוללים, בין השאר, את שדה התעופה המשותף אילת עקבה, רשתות משותפות של תקשורת וחשמל, צירי תנועה משופרים ופיתוח תשתיות תיירות.

הפרוייקטים המוסכמים על ישראל והרשות הפלשתינית כוללים בעיקר הכשרת כח אדם והעברת ידע בתחומי תיירות וחקלאות. פרק נרחב מוקדש בחוברת לפארק התעשיה הפלשתיני קרני ולפארק המקביל לו בנחל עוז, עוז-שלום. « אורה קורן « למרות הכל, ועידת קטאר «הוועידה הכלכלית של המזה"ת וצפון אפריקה תתכנס ביום ראשון הקרוב בקטאר. בהחלט יתכן שדווקא ההיקף המצומצם מבעבר, והציפיות הנמוכות, יסייעו לאנשי העסקים הישראלים לקשור יותר עיסקאות

צרו איתנו קשר *5988