מיהו חיוני?

אם וכאשר תפרוץ מלחמה, מי חייב להתייצב לעבודה, ומי פטור? מי זכאי לשכר, ומי לא, ואם כן, כמה? והאם אפשר לפטר עובד שאינו מגיע לעבודה מסיבות שאינן בשליטתו? לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום התשכ"ז (1967), ברגע שמוכרז מצב חירום בעורף, רשאי שר העבודה והרווחה לקרוא לכל העובדים במפעלים חיוניים להתייצב לעבודה. אלי פז, סמנכ"ל בכיר במשרד העבודה והרווחה המופקד על מערך משק לשעת חירום (מל"ח), מעריך כי מספר המפעלים העונים להגדרה "חיוני" מגיע היום לכ-7,700, ובשעת חירום יגוייסו כ-300 אלף עובדים לעבוד במפעלים אלה.

מהו מפעל חיוני?

החוק מגדיר "מפעל חיוני" כמפעל העונה על אחד משני קריטריונים: 1) המפעל פועל או אפשר להפעילו לצורכי הגנת המדינה או ביטחון הציבור, או לצורך קיום הספקה או שירותים חיוניים; 2) פעולתו חיונית לקיום אספקה או שירותים הדרושים לציבור או לייצוא. מדובר, בין היתר, במפעלי מים, חשמל, מזון, שירותי בריאות, תברואה ותקשורת.

לא רק עובדים השייכים לאותו מפעל עשויים לקבל צו קריאה לעבודה, אלא גם עובדים מבחוץ, המכונים בחוק "מגוייסים חיצוניים". דינם של אותם מגוייסים חיצוניים, לפי החוק, הוא כדינם של חיילי מילואים. כלומר, אסור לפטר אותם בזמן שהם ממלאים את תפקידם.

האם כל אזרח שמקבל צו קריאה לעבודה במפעל חיוני חייב להתייצב?

לפי החוק, הפטורים מעבודה הם חיילים, שוטרים, נשים הרות ואמהות לתינוקות עד גיל שנה. החוק מציע, עם זאת, כי "בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה, יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם". עוד קובע החוק כי שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות סוגי אנשים נוספים הפטורים מעבודה.

יצויין כי בעקבות פנייה של ארגון נעמ"ת, הוציא פז הנחייה חדשה, לפיה גם אבות חד-הוריים לילדים קטנים פטורים מעבודה ויכולים להישאר בבית כדי לטפל בילדיהם.

ומה קורה עם עובד שרוצה לעבוד, אך כוחות הביטחון אוסרים עליו לצאת מהבית?

אם מדובר בעובד שקיבל צו להתייצב לעבודה במפעל חיוני, עליו להתעלם מהוראות כוחות הביטחון ולהגיע לעבודה, שכן אי ציות לצו קריאה לעבודה הינו עבירה פלילית. אם מדובר בעובד במפעל שאינו מוגדר "חיוני", אסור לפטר אותו אם הוא לא מגיע לעבודה, אך מעסיקו אינו חייב לשלם לו שכר עבודה עבור הימים שנעדר, ללא התחשבות בנסיבות. גם עובדים פלשתינאים, כדאי לציין, אינם זכאים לשכר כשהם נעדרים מעבודה בישראל בגלל סגר שהוטל על השטחים.

כפי שמזכיר מנהל אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, יוסי גטניו, גם במלחמת המפרץ הקודמת, בשנת 1991, עובדים שצייתו להנחיות פיקוד העורף ולא הגיעו לעבודה, לא קיבלו שכר. לדבריו, "בחוזר שהפצנו אז, המלצנו למעסיקים שהימים האלה יבואו על חשבון ימי חופשה, כך שהעובדים לא ירגישו את הפגיעה בנטו שלהם".

לפני מספר חודשים, יזם משרד העבודה והרווחה חקיקה שנועדה להסדיד תשלום שכר לעובד שמנוע מלהגיע לעבודה במצב חירום בגלל הוראות כוחות הביטחון. אך בימים האחרונים הודיע שר האוצר סילבן שלום כי אין בכוונתו לתמוך בחקיקה מסוג זה. מלשכתו נמסר בתגובה: "כשנידרש לעניין, נגיב אליו. אנחנו לא יודעים מה יהיה, ולכן לא מתכוונים להתייחס לכל העניין הזה מראש".

יצויין כי במפעלים חיוניים הפועלים על-פי הסכמים קיבוציים, זכאים העובדים שמתייצבים לעבודה בשעת חירום לתעריף שכר מוגדל.

במלחמת המפרץ הקודמת, רצוי לציין, הושבתה הפעילות במשק רק לימים בודדים, והיו גם מפעלים שלא הוגדרו "חיוניים", ביניהם מפעלי היי-טק גדולים, שהמשיכו לעבוד גם בימים הראשונים של המלחמה, בזמן נפילת הטילים.