רו"ח יוכמן, המנהל המיוחד של תבל: "לעיתים אני מעדיף פירוק מפעיל על פני נאמנות"

"לעיתים אני אישית מעדיף פירוק מפעיל על פני נאמנות", כך אמר אתמול (ג') רו"ח צבי יוכמן, שותף במשרד סוארי והמנהל המיוחד של תבל בכנס של גלובס ייזום בנושא הבראת חברות.

יוכמן הסביר, כי "בפירוק כללי המשחק ידועים, בניגוד להקפאת הליכים שמבוססת על תורה שבעל-פה". כמו כן אמר, בנאמנות קיים כל הזמן איום של פירוק.

לדבריו, פירוק לא מוגבל בזמן ובהקפאת ההליכים הגבלת הזמן מקשה על ההסדר. כמו כן, בפירוק הציפיות נמוכות יותר אולם ההסתברות להצלחה יחסית גבוהה יותר.

שיקול נוסף הוא שהסיכון המקצועי בנאמנות גדול לאין שיעור, והנאמן אינו מקבל פרמיה על הסיכון הזה.

לדבריו, רק ב-8 מקרים של חברות בצ'פטר 11 בארה"ב ההליך הצליח, בישראל 20%-10% מהקפאות ההליכים מצליחות.

יוכמן הציג בדבריו את העקרונות שמנחים אותו בניהול חברות בקשיים. הראשון הוא להשתדל לא להגיע לביהמ"ש לבקש הקפאת הליכים. לדבריו, הזמן שחולף בין הידיעה על המינוי של מנהל מיוחד ועד המינוי בפועל נמדד בשעות. במקרה של תבל, שעה וחצי לאחר שנודע לו על המינוי כבר הגיעו איומים לחברת הרכב שנתנה שירותים לתבל, אמר.

הכלל השני שמנחה את יוכמן הוא, "זכור כי הניהול הוא המפתח להבראה או לכישלון". הכלל השלישי הוא "אל תנסה לפתור את המשבר הכלכלי והעיסקי, ובטח שלא בטווח הקצר, תלמד לחיות איתו ולשפר אותו בהדרגה". הכלל הרביעי "הוא לא להמתין לימים טובים וליצור את המשבר". גם בתבל, סיפר יוכמן, אחת הבעיות היא שהמשבר נעצר, החברה בסה"כ מרוויחה 10 מיליון שקל בחודש לפני ריבית, והעובדה שאין משבר בחיי היום יום, מאיטה, את ההסדר.

הכלל החמישי הוא לא לחתוך בשומן - לא לראות בעובדים בזבוז משאבים. הכלל השישי, "כבד את הבנק ואת הבנקאי שאיתו אתה עובד". לדברי יוכמן, הבנק כבעל חוב משחק תפקיד חשוב בתוכנית ההבראה, הופך לבעל הבית וחשוב לדעת מה הוא רוצה. לחברות שמתחילות להיכנס לקשיים יוכמן ממליץ לא להפתיע את הבנק.

הכלל השביעי קורא ללכת בשלב הראשון על הדמים ולא על הדם. כלומר, לא להתחיל בחקירת הסיבות לנפילת החברה אלא קודם כל להציל את העסק.

כללים נוספים הם לא לבנות תוכניות אופטימיות מדי ולבסס את ההבראה על רגל תפעולית ורגל פיננסית.