הייתכן שקלוני ביים לבד?

סיפורו של צ'אק באריס, מפיק שעשועוני טלוויזיה, שטען שבמקביל לעבודתו רצח 33 אנשים בשירות הסי.איי.אי.

אורי קליין ("הארץ") כותב, שהסרט "יוצר הקבלה בין המציאות הטלוויזיונית שמתוארת בו, לבין הסצינות שמתארות את פעילותו של באריס כרוצח שכיר. החיבור העלילתי בין שני המישורים יוצר את ההברקה הקומית המרכזית בסרט".

רוקוול מגלם את דמותו של באריס "במיומנות". בארימור נותנת כאן את "הופעתה הטובה ביותר", וקלוני "מזכיר יותר ויותר את כוכבי הקולנוע המאופקים והאלגנטיים של פעם. וזו אולי הסיבה, שגם אם תרומתו כבמאי לא תתגלה כמשמעותית במיוחד, נוכחותו ככוכב קולנוע מעשירה בדרכה הצנועה את הקולנוע האמריקני העכשווי".

עירית שמגר ("מעריב") מציינת שהתסריט "מעולה", וגם אינה חוסכת מחמאה מקלוני ש"מתגלה כבמאי היודע את מלאכתו". קאופמן משתמש "במשחק זהויות", האם המפיק הוא אכן גם רוצח, "האם רצחנות היא תכונה מולדת?", ממכרת? "אבל קאופמן וקלוני אינם חוטאים בתחקירנות או בהטפה ויודעים להלך על הקו הדק שבין רצינות לבדיחה עצמית. וברגע שהם כמעט נופלים במלכודת, הם מצליחים להחלץ ממנה בתחבולה מהנה". ארבעה כוכבים.

יאיר רוה ("העיר") כותב, ש"ספק אם יש תחבולת צילום, תאורה ועריכה שקלוני לא ניסה" כאן. אבל "מתחת להפגזה הוויזואלית המרשימה (...) נמצאת אכזבה גדולה", כי לסיפור "יש פוטנציאל אדיר", שגם הוא "אמור להיות מופרע, הזוי וסוריאליסטי לא פחות מתנועות המצלמה של הסרט, אלא שדווקא שם ההחמצה".

חסר "הטוויסט שמסביר שהכל לא היה ולא נברא, שהכל פרי נפשו המשובשת של באריס", או שאולי מדובר בסיפור אמיתי. אבל, כך או כך, "קלוני מפספס" את הסיפור. אין בסרט "נוכחות אנושית. חוץ מבארימור, כולם משחקים בכאילו (...), במין חצי חיוך של חוסר רצינות". ישנה כל הזמן "תחושה של מתיחה, כאילו יש כאן פאנצ'ליין או סוד גדול שתיכף ייחשף (...). זה לא קורה". מה שכן, זהו "סרט עם צילום נפלא ורגש קר".

יקיר אלקריב (עיתון תל-אביב") מוצא הרבה "תשוקה, ריכוז, ניסיון, ידע ומבע קולנועי מדויק" בכל פריים. התסריט "מתוחכם ואינו מפסיק להפתיע את הצופה כמעט עד השנייה האחרונה". הכל בו נעשה באופן שאומר לנו שהסרט "אינו 'לוקח אחריות' על האותנטיות של קריירת הריגול של באריס, קריירה שאין לה סימוכין בשום מקום אחר פרט לספרו". הסרט "מבריק, חתרני ומענג", עד כדי כך שלאלקריב קשה להאמין שקלוני ביים אותו לבדו.

דבורית שרגל ("רייטינג") כותבת, "במאי מוכשר ובעל תשוקה אמיתית לקולנוע", וזאת בנוסף להיותו יפה ו"שחקן עם נוכחות ממוטטת". והפעם הוא עושה סרט "נוצץ ופנטסטי", שהצילום בו "מעולה". ארבעה כוכבים.

בקיצור: יש מי שהתאכזב, אבל הרוב המכריע אהב את התסריט המתוחכם והמפתיע, את הבימוי המעולה ואת הצילום הנפלא.