הפרסום בעיתון קובע

העותר טען, כי את מניין שני החודשים להגשת התנגדות לתכנית מתאר מקומית יש למנות מיום פרסומה של התכנית בילקוט הפרסומים. את התנגדותו הגיש העותר במועד, שאם מונים אותו מיום הפרסום האחרון בעיתונים - הרי שההתנגדות הוגשה באיחור; ואם מונים אותו מיום הפרסום בילקוט הפרסומים - הרי שההתנגדות הוגשה במועדה.

סעיף 102 לחוק קובע, ש"התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה... מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעיתון". לשון הסעיף ברורה וחד משמעית. מניין שני החדשים נמנה מיום הפרסום המאוחר שבין הפרסומים בעיתון, ואין בסעיף כל איזכור לילקוט הפרסומים או לרשומות, או שהתקופה הנ"ל נמנית מיום הפרסום המאוחר מבין כלל הפרסומים.

המחוקק, מסתבר, ידע להבחין בין פרסום בעיתונות לבין פרסום ברשומות, שהרי כשרצה ציין את הרשומות בלשון מפורשת (כגון, בסעיף 89(א) לחוק).

השופט ישעיה מסביר בפסק דינו, כי סעיף 102 קבע בעבר את תחילת מניין הימים להגשת התנגדות דווקא מיום הפרסום ברשומות. ואולם הסדר זה שונה בשנת 95', ומתוך רצון של המחוקק להקל עם ציבור המתנגדים. המחוקק הניח, שממילא מרבית הציבור אינו נוהג לעיין ברשומות. "ביקש אפוא המחוקק ע"י תיקון הוראת סעיף 102, לקצוב פרק זמן אפקטיבי יותר להגשת התנגדויות", נקבע בפסק הדין, "מתוך הנחה שהעיתונים הארציים ו/או המקומיים נקראים ע"י הציבור הרחב".

(עת"מ מחוזי ת"א 1172/02 בן ציון נ. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז ואח', פס"ד מיום 26.2.03. השופט נסים ישעיה. בשם העותר עו"ד צברי, בשם המשיבים עו"ד דון יחיא, זילברשץ והדס)