אני לא זברה

ישראל פלי פלד, מו"ל אנשים ומחשבים, אבי תאוריית הנמ"ר ומי שנתן לביל גייטס כרטיס ביקור מנומר, מסביר לתמר לוריה ולטל זלמנוביץ' מעט על שיווק נמרי בזמן המיתון וקובע מתי בדיוק יסתיים המשבר העולמי (חכו ל-2007)

"כל בוקר הנמר מתעורר וקם מחבק את כולם מחייך לעולם ושואג בקול רם אני חי וקיים!"

(ישראל פלי פלד, תפילת הנמר) לפני עשר שנים גילה ישראל פלד שהוא שונה משאר האדם. ההארה הגיעה בלילה, בבית דפוס שבו הודפסו זה לצד זה עיתוני המחשבים שהוא מוציא לאור והעיתון של חב"ד. "תמיד הייתי מצחיק וזורם", הוא נזכר, "ולילה אחד החב"דניקים אמרו לי שמקומי בגן עדן. לא הבנתי מה הם רוצים ממני, והם הסבירו לי שכולם עייפים, עד שאני מגיע ונהיה שמח. ומי שמביא שמחה בעולם הזה, מקומו בגן עדן מובטח".

עם התובנה על כוחו האדיר לעשות שינוי בעולם הסתובב פלד עד שהוזמן יום אחד להרצות בפני אנשי מכירות מתחום ההיי-טק. "כמו תמיד, אמרתי לעצמי שאני אעשה את זה אחרת. קניתי שלוש בובות: של טיגריס, של ג'ירפה ושל זברה. היה לי קלסר שקפים גדול, ובשנייה הראשונה של ההרצאה העפתי את כל השקפים באוויר, כיביתי את המקרן, הנחתי עליו את הבובות ושאלתי, איזו חיה מהחיות האלה הייתם רוצים להיות? אינטואיטיבית כולם אמרו נמר".

פלד הבין שהוא עלה על משהו גדול וחייתי - בעולם העסקים כולם רוצים להיות נמרים, אבל כמעט אף אחד לא יודע איך. באותו רגע החליט לעטות חברבורות ולהפוך בעצמו לנמר. מאז נהיה מו"ל אנשים ומחשבים, חברה רגועה שמוציאה לאור כמה עיתונים בנושאי מחשבים ואינטרנט ומארגנת כנסי היי-טק, לפלי הנמר - הוגה דעות, מדריך לחיים וגורו בהתהוות.

"במקורות נאמר ששלושה שמות ניתנו לו לאדם", אומר פלי, "אחד שנתנו לו הוריו, שני שנתנו לו חבריו, ושלישי שקנה הוא לעצמו. ההורים קראו לי ישראל פלד, וכשאשתי הכירה אותי זה נשמע לה כבד, אז היא המציאה את פל"י - פלד ישראל, שהוא השם שנתנו לי חבריי. פלי הנמר הוא השם שקניתי לעצמי".

קניית השם הייתה רק השלב הראשון לקראת אימוץ הזהות החדשה. עשר שנים אחרי המשרד של פלי נראה כמו ג'ונגל - במקום דלת תלוי וילון חרוזים מנומר, הכיסאות עטויים פרוות נמר, הקירות מלאים בתמונות ענקיות של טיגריסים, על הרצפה מפוזרות אינספור בובות נמר וכריות מנומרות, הוא עצמו עונב עניבה מנומרת, אחת מתוך 70 עניבות נמריות שרכש במשך השנים, הוא מדבר בטלפון נייד המכוסה בפרוות נמר, חוגר חגורה בעלת אבזם כסף בצורת ראש נמר, עונד שעון בהדפס מנומר, וכשהוא רוצה להודיע שהוא התפנה ואתה מוזמן להיכנס לחדר, הוא שואג.

נשמע מוזר? לא רק לכם. ניסיונו של פלי מלמד שהעולם עוד לא מוכן לנמרים אנושיים. אמנם כל חנות בגדים ממוצעת מחזיקה כמה פריטים מנומרים לנשים, אבל גברים שרוצים להחליף את עורם בעור נמר צריכים להיות מוכנים למסע ציד מפרך. "הפריט הראשון שקניתי היה עניבה מנומרת, כי זה קשור לעולם העסקים. לא ייאמן כמה היה קשה למצוא עניבה כזאת. יש אינספור עניבות עם פרפרים, עם חתולים, עם כלבים, אבל נמרים כמעט אין. במשך שנים נאלצתי להסתפק בתחתוני בוקסר של גרפילד, כי לא הצלחתי למצוא תחתונים מנומרים. הרבה מהמציאות שלי אני רוכש בחנויות של גני חיות בעולם. ביקרתי כבר בעשרות חנויות כאלה, כי לפני כל פגישה חשובה בחו"ל אני מקפיד לבקר בגן החיות המקומי ולקבל השראה מהנמרים. לפני פגישה שהייתה לי עם ביל גייטס הסתובבתי בגן החיות בסיאטל".

- לא עצוב לך לראות את הנמרים הכלואים?

"בטח, אבל זה עדיף מאשר שייעלמו לגמרי".

"אחד מתקתק (הנמר) אחר מדקדק (הג'ירפה) ויש אחד סתם דרעק (הזברה)"

(מתוך תורת הנמר) לפני 30 שנה התחתן פלי עם דליה, ויחד הקימו לפני כ-22 שנה את החברה שלהם, אנשים ומחשבים. הוא לא התבייש להושיט לביל גייטס כרטיס ביקור מנומר (אשר בו הוסיף לעצמו את התואר ד"ר - ראשי תבות של דינמי רגוע), ודליה - סגנית נשיא אגודת הקוסמים בישראל - לא היססה לחדור מבעד לחגורת המאבטחים ההדוקה שהקיפה את ביל קלינטון בביקורו בארץ ולהפגין בפניו קסמי זריזות ידיים עם גומיות.

"כשהתחלנו", נזכר פלי, "אנשים לא הבינו מה פתאום אני מוציא עיתון על מחשבים. אחר כך ציפו שאהיה טכנוקרט ואדבר על הקר והאפור. אבל לא בכדי אנחנו אנשים ומחשבים, כי אנשים הם יותר חשובים. דליה ואני נמצאים 24 שעות ביחד, בבית ובעבודה, ואנחנו יכולים בקלות להעביר גם הרצאות על זוגיות. נקרא לזה ה-BB SHOW - beauty and the beast".

מוחו של פלי לא מפסיק לייצר מערכי שיעור עתידיים. בצה"ל הוא מעביר סדנאות להגברת המוטיבציה, וכשמזמינים אותו הוא אפילו בא לפסטיבל הניו אייג' סגול. "המארגנים של הפסטיבל ביקשו שאתראיין ל'לאישה' ואעשה להם קידום מכירות. הסכמתי, כי אני מוכן לעזור לכולם. ראיינו אותי למדור המיסטיקה, שבו נוהגים לפרסם את המספר הסלולרי של האדם שמתראיין.

כתבו עליי שאני נמרולוג, אבל אנשים חשבו שאני נומרולוג. טסתי לניו יורק מיד לאחר פרסום הכתבה, ולא הבנתי מדוע אני מקבל עשרות שיחות מאנשים שרוצים לדעת איך ילך להם עם בן הזוג שעכשיו הכירו".

את אהבתו לנמרים לא מיצה פלי באיסוף האובססיבי. במשך השנים הצליח ליצור סביב דמות הנמר תורת חיים שלמה, ואותה הוא מעביר לאנשי העסקים שהוא מרצה בפניהם. שיחה איתו דורשת התמצאות במה שהוא קורא לו "שפת הקיצ" (שפת הקיצורים), שכן הוא רוחש חיבה עזה לראשי תבות ולמשחקי מילים. גם נמר הוא בעצם ראשי תיבות שהגה - נמרץ, מתמיד, רעיונר. "אם תשימו לב, את המילה נמרץ אפשר לקרוא 'נמר רץ'. למה לרוץ, אתן שואלות? כי תנאי הסביבה משתנים מהר".

את שלל עצותיו להישרדות בתנאים המשתנים של החיים בכלל ובעולם העסקים בפרט עורך הנמר בספר שהוא עומד להוציא בקרוב. "זה ספר העצמה והדרכה", הוא אומר, "שמרכז את כל משנתו של הנמר. קראתי לו, 'טאו טה טיגריס, טאו טה טטריס'".

- ?

"טאו זו דרך, טה זו עוצמה וטאו טה טיגריס פירושו דרך עוצמת הנמר. הטטריס, לעומת זאת, הוא משחק שמטרתו לסדר ארבעה סוגים של צורות שנופלות מהשמים. באמצעות תורת הנמר אפשר ללמוד איך לסדר את החיים שלך ולהצליח בעסקים. הרי אם החיים הם ג'ונגל, עדיף להיות נמר".

- לא אריה?

"בטבע הגודל קובע, והאריה יותר גדול ולכן נחשב למלך החיות. אבל האריה הוא החיה הכי עצלה בטבע. אצלי האריה הוא הלקוח, כי הוא לא בא לעבוד. אני עובד בשבילו. החיים של האריות דומים קצת לחיי בני האדם. יש להם להקה והיררכיה בלהקה הזו. להקת אריות נקראת באנגלית pride, שפירושו גם גאווה. בגלל זה יש לאריה רעמה, והוא גם הזכר היונק היחיד שיפה יותר מהנקבה. בלהקת האריות אם הלביאה מתעברת שלא מהזכר הראשי, הוא טורף את הגורים. ממש כמו בפוליטיקה.

"נמרים, לעומת זאת, עובדים לבד. לא כמו הנקבות שיודעות לעבוד בשיתוף פעולה. תורת הנמר היא מטפורה לטבע, חוץ משני דברים. הראשון, אסור לעבוד לבד. צריך לעבוד כמו הלביאות, בשיתוף פעולה, עם האינטואיציה. להיות מחובר גם לצד הנשי וגם לצד הגברי. אדם לאדם זאב, נמר לנמר חבר. הדבר השני שלא צריך לקחת בו דוגמה מהחיות הוא שהן אף פעם לא מחייכות.

קצות השפתיים שלהן תמיד יורדות, ואילו אני, שרץ בין קבלה, זן, פסיכולוגיה ועסקים, אומר שבני האדם נועדו לחיוך. זו הדרך הקצרה ביותר לתקשורת בין אנשים, כשהדרך לתקשורת בין אנשים רבים שנמצאים רחוק אחד מהשני הוא המייל".

פלי הנמר מגדיר את עצמו כ"מייל מניאק". המייל שלו הוא tigerlove@enet.co.il ("אנשים צחקו עליי, כי בישראל אהבה נחשבת לחולשה, ולטענתי הכול מתחיל באהבה ונמשך באהבה"), ואם תכתבו לו, מובטחת לכם תשובה בתוך 24 שעות לכל היותר. "אני חוזר לכל אחד, גם אם התשובה שלי לא טובה, אבל אני לא צריך לספר כמה אנשים לא עונים למיילים שלי. אני לא נעלב. אני שולח שוב וכותב, 'במקרה שהמייל הקודם נעלם בסייברספייס', והם כבר קולטים את הרמז. אני לא מבין את האנשים הדיסטנסיונרים האלה".

בטריטוריה של הנמר, החולשת על כמה עיתוני היי-טק (ובכללם "PC Plus", "Telecom" ,"Information" "Week" ו"גאדג'טס"), מועדוני מנהלים (למנכ"לי חברות IT, למנהלי אבטחת מידע בארגונים, למנהלי משאבי אנוש, ולמנהלים אחרים המובילים את התעשייה) ואינספור כנסים, מאמינים בניהול בגובה העיניים. "יש אנשים שמאמינים בניהול לפי זווית", אומר פלי. "אל הכפופים אליהם הם מסתכלים בזווית של 45 מעלות מלמעלה למטה, ואל אלו מעליהם 45 מעלות מלמטה למעלה, כדי שיהיה קל ללקק בתחת. אני לא אוהב את כל הטרמינולוגיה הזאת. למה להגיד כפוף שלך? למה שהוא לא ילך זקוף? אני גם לא אוהב כשאומרים שעובדים מול מישהו. זה נשמע כמו במלחמה, תהרוג אותו וזהו. באנגלית אתה אומר שאתה עובד עם מישהו, בשביל מישהו, לא נגד אף אחד".

- בעולם העסקים הישראלי מסר של נמר לנמר חבר הוא לא קצת נאיבי?

"מכל אחד אני חוטף משהו אחר. או שאומרים לי שהמסר לא רציני או שהמסר של הנמר הוא מאיים, ואתן אומרות נאיבי. זה בסדר מבחינתי. יש היום אינספור סדנאות לגלות את הילד הפנימי שבך. רק ילדים לומדים, ורק נאיבים רואים. אני רוצה להישאר ילד עם ניסיון של מבוגר".

- אם כך, זו הייתה החלטה שיווקית להפוך לנמר?

"היום אנשים מתייחסים אליי כאל אלוף הברנדינג. אבל כשהתחלתי עם זה, אמרו לי, 'די, נמאס, כמה נמרים אתה יכול לקנות? ולמה אתה צריך שני מחזיקי מפתחות מנומרים?' לא חיפשתי למתג את עצמי, רציתי להשפיע על אחרים. אבל זה ללא ספק עוזר. כל הרעיון שובר שגרה. את רוב האנשים בעולם העסקים תופסים כמספרים שמשקפים כמה כסף הם עשו. קשה לזכור את האדם מאחורי המספר, אבל אותי לא ישכחו".

- יש אנשים שלא מבינים את הגימיק ומפרשים את זה כחוסר רצינות מקצועית?

"בעולם יש עשרה אחוזים נמרים, והיתר הם ג'ירפות וזברות. אני מדבר על להיות החלטי ונמרץ, ומי שלא קרוב למודל הזה מתנגד לו. אבל גם אם יש מישהו שבהתחלה אני נראה לו לא רציני, בתוך כמה דקות הוא מבין שגם בעסקים מותר לחייך ושלא צריך לקחת את עצמך כל כך ברצינות".

"כשהייתי קטן הייתי שפן עכשיו אני אומר שאני נמר כשאהיה גדול אהיה חרגול"

(מתוך תורת הנמר) בגלגולו כשפן היה ישראל פלד, היום בן 55, "פולני עירוני תל אביבי". הוא למד כעתודאי בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, אבל בצבא גויס לממר"ם ועבד שם כמתכנת בימים שבהם אף אחד לא חלם על מחשב לכל ילד. "אחרי חמש שנים בצבא", הוא נזכר, "הגעתי ל-IBM. חשבתי שאמשיך לעבוד שם כמתכנת, אבל הם שאלו אותי, 'עם מי אתה מעדיף להיפגש, עם מתכנתים אחרים או עם מפקד ממר"ם?' עניתי, 'כמובן שעם מפקד ממר"ם', אז אמרו לי, לך תעבוד בשיווק. במשך עשר שנים הייתי מנהל שיווק והדרכה. אז IBM היה מקום מאוד מרובע. לחברה בארצות הברית היה אפילו המנון, אבל אני לא עשיתי חשבון לאף אחד. כשארגנתי סדנאות הדרכה לאנשי השיווק, הבאתי להם יוגה. אנשים התלוננו אז למנכ"ל שהכנסתי עבודה זרה, טענו שהתפללנו לאל השמש.

"היום, כשהרוחניות כל כך באופנה והיא חלק משיטת הניהול, אף אחד לא היה טועה וחושב שתנוחת אל השמש היא עבודה זרה. בשלב מסוים זה היה חלק מסל התרבות שניתן כמעט בכל חברת היי-טק, כמו חדר הכושר. עכשיו, כשההיי-טק נהיה היי דרעק, חדר הכושר נשאר שומם. אני מכיר חברה אחת שהקימה אולם כדורסל בתוך הבניין שלה, ועכשיו הם תקועים איתו, כי אף אחד לא עוזב את העבודה כדי לשחק כדורסל. ליתר דיוק, אף אחד היום לא עוזב את העבודה, אם לא מעיפים אותו. אז כדי שייעשה שימוש באולם הכדורסל הזה, אני מארגן עכשיו ליגת כדורסל להיי-טק".

"להיות מה?

הנוסע המתמיד אל הנשמה

לעשות איך?

כל הדרך לחייך"

(מתוך תורת הנמר) תפילת הנמר המובאת בתחילת הכתבה היא שאגת הבוקר הקבועה של פלי. הוא ממליץ לכל אחד מעובדיו ומאזיניו בהרצאות לאמץ אותה, וגם את מבחן הראי שמגיע מיד אחריה. "כל בן אדם בתרבות המערבית, אחרי שהוא התעורר, השתין וצחצח שיניים, רואה את עצמו בראי. הראי הוא בעצם ראשי תיבות לשלוש שאלות: האם אני רוצה לעשות את מה שאני עושה, האם אני אוהב לעשות את מה שאני עושה, והאם אני יכול לעשות את מה שאני עושה. אם אתה עונה 'כן' על רוצה ו'לא' על אוהב, אין טעם שתמשיך ללכת לעבודה. אם אתה עונה שאתה אוהב, רוצה, אבל לא יכול, זה לא נורא, כי אפשר ללכת ללמוד ולהשתפר".

- בתקופות מיתון אתה לא עוזב עבודה כי אתה לא אוהב אותה. בתקופה כזו גם לא קל לייצר לראי את החיוך שאתה כל כך מאמין בו.

"אז מה האלטרנטיבה, פרצוף חמוץ? כששואלים אותי מה המצב, אני עונה, 'הרוב בסדר, ובשאר אני מטפל'. וכששואלים אותי איך אני מרגיש, אני עונה, 'נפלא, כל עוד התקרה לא נפלה'. אני לוחם, אף אחד הרי לא רוצה לעבוד עם סמרטוט, ולכן אני מרגיש נפלא. עד יוני 2001, כשקרה אסון ורסאי, אנשים לא הבינו למה אני מתכוון כשאני אומר שהתקרה לא נפלה. כשהגיע 11 בספטמבר, ובכל אחד ממגדלי התאומים קרסו למעלה מ-100 תקרות, אנשים קלטו שכל עוד זה לא קורה לך, צריך להרגיש נפלא.

"ביחס להתפוצצות הבועה והמיתון, אנשי היי-טק הם הרי אנשים רציונלים. הם יודעים שהכלכלה תתרומם שוב. במשך שבע שנים, מ-92 ועד שנת 2000, הכלכלה עלתה. אלה היו שבע השנים הטובות. המיתון העולמי החל במרץ 2000, כשהנאסד"ק - היום נאכסד"ק - התחיל לצלול. בישראל זה הוחרף בספטמבר אותה שנה, עם פרוץ האינתיפאדה. בהתחלה אנשים עוד אמרו, מחר זה יעלה. אני אמרתי שזה ייקח שבע שנים. זה מהתורה, עכשיו הגיעו שבע השנים הרעות. העולם חי כל הזמן בעליות וירידות, אבל למה עכשיו זה נראה לנו כל כך נורא? כי הירידה הייתה מאוד תלולה".

גם אנשים ומחשבים חוו את הירידה הזו, ולא זו התקופה שתיקרא אצלם שנת הנמר. "התאמנו את עצמנו למיתון. במהלך השנתיים האחרונות צמצמנו מאוד את מספר העובדים בחברה. במיתון אתה נהיה יותר נמר, מתייעל יותר. אני אומר שהפריבילגיה היום היא לעבוד הרבה יותר קשה כדי לקבל פחות. שואלים אותי, איפה פה הפריבילגיה, ואני עונה, כי יש כל כך הרבה שבכלל לא עובדים. אנחנו כבר לא מארגנים יותר תערוכות ענקיות, כי החברות לא ערוכות לפורמט הזה. היום אתה צריך להיות יותר מתמחה, לערוך כנסים בנישה ספציפית ולהיות יותר גמיש ומהיר. על פי הדרוויניזם, לא החזק ולא המהיר הם ששורדים, אלא מי שהתאים את עצמו יותר".

אחת ההתאמות שהנמר נדרש להן היא להעביר את הכנסים הבינלאומיים שהיה מארגן מהארץ לחו"ל. "פעם הייתי מביא לכאן המון מרצים מחו"ל, אבל היום אף אחד לא בא. אף כנס בינלאומי לא התקיים בישראל במשך שנתיים, התעשייה הזו נהרסה. אני תמיד אומר שאני מקווה שבשנה הבאה השוק יהיה חלש. למה? כי עכשיו הוא מת".

צרו איתנו קשר *5988