רפורמה בנוסח ברק

חברי ועדת אור, לבחינת הרפורמה במבנה בתי המשפט, מקיימים בשבועות האחרונים ישיבות מרתוניות. המלצות הוועדה יהיו, ככל הנראה, ברוח עמדותיו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק: השארת המבנה של שלוש ערכאות; הרחבת בסיסה של הערכאה הראשונה - ערכאת בית משפט השלום; הפיכת בית המשפט המחוזי, לערכאת ערעורים בעיקרה, למעט תיקים מסויימים, שיגיעו ישירות למחוזי, כערכאה ראשונה.

ברק הופיע בפני הוועדה פעמיים: ב-7 במרץ, וב-17 במרץ. הוא דיבר על המודל האידיאלי של מבנה בתי המשפט, על מצבת השופטים שהמודל מחייב, על בית המשפט העליון, על בית המשפט המחוזי ועל הפיזור הרצוי של בתי משפט השלום.

ברק מציע להפוך את שמו של בית משפט השלום, ל"בית משפט מחוזי", ואת שמו של המחוזי, ל"בית משפט לערעורים". את ערכאת הערעורים, מציע ברק לפזר ב-5-4 בתי משפט. ההחלטות שיתקבלו בכל אחד מבתי המשפט לערעורים, לא יחייבו את האחרים.

ברק מתנגד ליצירת התמחויות בין השופטים בבית משפט השלום, על ידי הקמת טריבונלים, כגון: טריבונל למיסים, או טריבונל לתעבורה. לדעתו, יש חיסרון בהגבלתו של שופט לישיבה בתיקים מסוג מסויים בלבד, שכן אז, הוא מפתח לעצמו דרך מחשבה מסויימת.

ברק ציין, כי סיכוייהם של שופטי השלום להתקדם, כתוצאה מהמצב החדש, יפחתו. כיום, לדברי ברק, המצב הוא שמכל שלושה שופטי שלום, יתמנה אחד למחוזי, בעוד שבמבנה החדש, הסיכוי הוא 1 ל-5. כפיצוי על כך, מציע ברק לבנות דרגות שונות של שופטים בתוך בית משפט השלום - נשיא, מישנה, סגן ודרגת שופט בכיר. השופט הבכיר יהנה ממשכורת שאינה נופלת ממשכורתו של שופט בית המשפט המחוזי.

כמו כן, תהיה בבית משפט השלום ניידות של שופטים, על פי ניסיון וותק. את ההחלטה על מעברם של שופטים בתוך בית המשפט, ברק נוטה להשאיר בידיו, או בידי מועצת השופטים, בה יישבו כל הנשיאים.

ברק מעריך, כי הצעת הרפורמה שלו, דורשת תוספת של 60-50 שופטי שלום, וצמצום מספר שופטי המחוזי, מכ-90, לכ-60. לפי הנתונים שהציג ברק, עד 2005 צפויים לפרוש כ-40-30 שופטים מחוזיים, ועד אז, לדעתו, אין צורך למנות אף שופט למחוזי.

לגבי בית משפט השלום, מציע ברק להגדיל את פיזורו באוכלוסייה, על ידי הקמת בתי משפט שלום נוספים, בערים הגדולות וגם מחוץ להן.

בית משפט העליון, לפי המבנה החדש, יעסוק מדי שנה בכ-500 ערעורים, ובכ-500-400 עתירות לבג"ץ, כתוצאה מהורדת חלק מהנושאים בהם מטפל היום בג"ץ, לערכאות הנמוכות.

ניסיון כזה כבר נעשה: כל תיקי המיכרזים, שהיו בטיפול בג"ץ, ירדו לטיפול בית המשפט המחוזי. לדברי ברק, הניסיון הזה לא נחל הצלחה. לדברי ברק, ממשובים שהגיעו אליו מעורכי דין, השופטים העוסקים בדיני מיכרזים, לא מבינים בתחום דיים. נשיאי בתי המשפט המחוזיים, אומר ברק, עומדים בלחצים מצד השופטים, לקבל לידיהם את התיקים הללו. הנשיא בירושלים, למשל, ורדי זיילר, חילק את התיקים בין השופטים, באמצעות הגרלה.

לפי ההצעה של ברק, בית המשפט העליון יישב בהרכבים גדולים יותר, ואז ייתכן שיהיה ניתן לבטל את הפרוצדורה של דיון נוסף.

לגבי הרעיון, כי בית המשפט העליון יישב בהרכב של 9 שופטים, אמר ברק, כי לא היה רוצה, שעד שיגיע העליון להרכב של 9, כתוצאה מפרישה טבעית, יימנעו מינויים לבית המשפט העליון - אם מתוך בתי המשפט המחוזיים, ואם מבחוץ.

עורכי הדין, כמובן, מתנגדים לצמצום מספר שופטי העליון, שכן יש בכך כדי להפחית את סיכויי קידומם של שופטי בתי המשפט המחוזיים, שחלקם, לדעת עורכי הדין, מאד ראויים להתמנות לעליון. *« « רפורמה בנוסח ברק *« ברק הופיע פעמיים בפני ועדת אור לבחינת הרפורמה במבנה בתי המשפט * הצעותיו: שמו של ביהמ"ש השלום ישונה ל"ביהמ"ש המחוזי", המחוזי ייקרא "בימ"ש לערעורים" * העליון יישב בהרכבים גדולים יותר