ביהמ"ש: לרשות מקומית אין זכות לפיצויים מהוועדה המקומית שלה בשל ניגוד עניינים

מדובר בתביעת פיצוים שהגישה עיריית חולון בהיקף של 150.6 מיליון דולר, בגין ירידת ערך במקרקעין בעקבות תוכנית המיתאר הארצית להרחבת נתב"ג.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קובע, כי לרשות מקומית אין זכות להגיש תביעת פיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של אותה רשות מקומית.

השופטת מיכל רובינשטיין החליטה לקבל ערעור שהגישה רשות שדות התעופה בישראל על החלטת ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז תל-אביב. מדובר בתביעת פיצוים שהגישה עיריית חולון בהיקף של 150.6 מיליון דולר, בגין ירידת ערך במקרקעין בעקבות תוכנית המיתאר הארצית להרחבת נתב"ג.

תביעת העירייה הוגשה במאי 2000 לוועדה המקומית חולון. רשות שדות התעופה הגיעה לידי הסכם שיפוי עם ועדות התכנון והבנייה, במסגרתו התחייבה לשפות את הוועדות בגין תשלומי פיצויים שהוועדות יחויבו בהם בגין פגיעה ע"י התוכנית. בין הוועדות הללו נכללה גם הוועדה המקומית חולון.

הרשות טענה, באמצעות עו"ד מלצר, כי תקציבה של הוועדה המקומית כלול במסגרת תקציבה של עיריית חולון, ובשים לב לכך שמועצת עיריית חולון מכהנת כוועדה המקומית לתכנון ובנייה של חולון, הרי התביעה לפיצוי שהגישה עיריית חולון משולה לתביעה שהגישה העירייה נגד עצמה - דבר שאינו מוכר במשפט ועל כן דין התביעה להידחות על הסף. אשר על כן טענה הרשות, כי ועדת הערר שגתה כאשר קבעה כי העירייה זכאית להגיש תביעה.

לדברי רובינשטיין, מבנה כאמור של מערכת סמכויות, על-פיו ההחלטה בתביעה כספית מתבררת בפני אישיות משפטית אשר בה מכהנים אך ורק אותם אנשים שתובעים את הפיצוי הכספי, יוצרת מערכת יחסים של ניגוד עניינים.

לדבריה, קיים חשש מבוסס כי יהיה משוא פנים או הפרת אמון, אשר פוסלת את מסירת ההכרעה במקרה הנדון בתביעתה של רשות מקומית לידי הוועדה המקומית.

לדברי רובינשטיין, רק הוראה מפורשת של המחוקק תוכל לשלול את תחולתו של הכלל בדבר ניגוד ענייניים, והוא הדין לגבי קביעתה של שיטה שונה להגשת תביעות פיצוי כאשר התובע הוא הרשות המקומית. (עמ"נ 202/02).