שיינין: התוכנית להתייעלות המגזר הציבורי נכונה - אך צמיחה תבוא רק מעידוד התשתיות

אמר בכנס בנושא ההשפעות הכלכליות והחברתיות של תוכנית החירום הכלכלית

"התוכנית הכלכלית של האוצר היא תנאי הכרחי ונכון להתייעלות המגזר הציבורי, אולם תוכנית זו לבדה אינה מסוגלת להוציא את המשק מתוואי של התדרדרות, ודאי לא השנה". כך אמר ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, בכנס של המרכז הישראלי לניהול ועיתון "גלובס", שעסק בהשפעות הכלכליות והחברתיות של תוכנית החירום הכלכלית.

לדברי שיינין, פיטוריהם של 20 אלף עובדים מהמגזר הציבורי, כפי שמציעה התוכנית, הם כשלעצמם צעד נכון, אולם לא יביאו לצמיחה, משום שלכל אותם מובטלים לא יהיה מקום עבודה חדש. "אינני רואה איך תוכנית כלכלית שכולה מבוססת על קיצוץ ודיכוי המשק תביא לצמיחה מבלי שבמקביל תהיה תוכנית נוספת לעידוד הפעילות במשק, שמשמעותה השקעה בתשתיות".

לדברי שיינין, הפער המצטבר של ישראל בתחום התחבורה היבשתית מ-1973 ועד היום הוא בהיקף של כ-60 מיליארד שקל ביחס למדינות O.E.C.D (ארגון המדינות המפותחות). שיינין סבור, כי יש להשקיע מיד בתשתיות שונות, הן בתחבורה והן בהתפלת מי ים. "האיוולת הגדולה ביותר היא חוסר ההשקעה בתשתיות. אם היו בונים כאן מערכות כבישים ומסילות ברזל, לא היה קיים המושג פריפריה".

לדברי שיינין, משק המצוי באבטלה מחויב בהשקעה בתשתיות, וניתן לעשות זאת על-ידי מדיניות מוניטרית, לפיה המשק יגייס כסף ויעשה זאת. באשר לגירעון שעלול להיווצר כתוצאה מהשקעה בתשתיות, אמר שיינין, כי הוא מסכים עם כך שאסור ליצור גירעון בתקציב, משום שהעולם בוחן את ישראל בפרמטר זה מבלי לראות מהם הגורמים לגירעון.

"הממשלה מקבלת היום 9 מיליארד דולר ערבויות, לכן אם חסר כסף לתשתיות, ישראל יכולה לעשות זאת באמצעות גיוס הלוואות במסגרת הערבויות. כדי לממן את הגירעון יש ללכת לשוק ההון, ולממן פרויקטים של תשתית", אמר.

עוד אמר שיינין, כי הסדר מדיני כלשהו אמנם יביא לצמיחה במשק של 6%-7% בשנה, ויקטין את מימדי האבטלה, אולם במידה ולא יהיה הסדר, אסור לתרץ בכך את העדר הצמיחה.