שכר עובדי ההיי-טק: צניחה חופשית

לדרישתה היה בסיס. לפני שנתיים, מתכנתים היו מאוד מבוקשים. עם השכלה ומידה כלשהי של ניסיון, גם מינימלית, הם הרוויחו 15-22 אלף שקל. משכורותיהם של המנוסים וראשי הצוותים התקרבו ל-25 אלף שקל. היום, מתכנתים אינם מבוקשים ושכרם ירד בממוצע ב30%. אם יתמזל מזלם וימצאו עבודה, הם ירוויחו, גם המנוסים, 13-15 אלף שקל.

המצב דומה ברוב המקצועות בהיי-טק. שנתיים אחרי ההייפ הגדול, הצניעות מושלת בכיפה. גם מי שיכול לשלם את המשכורות של פעם, אינו משלם אותן. קודם כול מפני שאפשר להשיג אנשים טובים בפחות. העובדים, מצדם, פשוט מחפשים עבודה שאפשר להיאחז בה. לשכר ידאגו אחר-כך. על אופציות והתעשרות מהירה הם בכלל לא מדברים. כמו כל עובד במשק הישראלי, הם פשוט רוצים עבודה.

שכרם של עובדים חדשים בענף ירד ב10%-40%, בכפוף למקצוע, לניסיון ולהכשרה. בממוצע, מדברים בענף על ירידה של 15%-20%. במקצועות מבוקשים יותר, הירידה צנועה, 5%-10%. במקצועות הלא-מבוקשים, שהיצע העובדים בהם אדיר, השכר ירד בכ-40%. משכורותיהם של עובדים שלא החליפו מקום עבודה בשנתיים האחרונות הצטמקו באופן הצנוע ביותר, פחות מ-10% בממוצע. לנתונים האלה צריך להוסיף את השחיקה הריאלית, בשל אינפלציה שנתית של 6%-8%.

לצד הירידה בשכר נאלצו עובדי ההיי-טק לוותר על מרבית ההטבות שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מתנאי שכרם. בונוסים הם כבר לא חלק מחוזה העסקה, ואם הם ניתנים זה עניין של רצון טוב, סביב הצלחה נקודתית, ובאופן דיפרנציאלי.

אבל לא צריך לרחם עליהם: גם אם השכר יירד בשיעורים דו-ספרתיים, עדיין שכרם גבוה ונאה יחסית למקובל במשק. למעט מקצועות מסוימים, שאינם מבוקשים בעליל, הם מרוויחים משכורת שעומדת בממוצע על 15 אלף שקל לחודש. מנהלים בדרגים זוטרים משתכרים כ-20 אלף שקל. אצל בכירים, גובה השכר הוא פונקציה של ניסיון, השכלה וקבלות, אולם שכרם, בדרך-כלל, לא יורד מ-30 אלף שקל.

זה שיורד

אחד הסקטורים שהכי נפגעו הם המתכנתים, בעיקר אלה שעברו הסבה ממקצועות אחרים ונשאו את התואר הנדסאי. שכרם ירד בכ-30%, על-פי "המדד של צבירן", דוח של פרופ' משה צבירן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, שמפיק סקרי משכורות בתעשיית ההיי-טק בעבור 250 חברות ועל-סמך נתוניהן. "לפני שלוש שנים חטפו כל מי שאמר שהוא יודע לתכנת", אומר צבירן. "המוסבים יצאו מהקורסים, חטפו אותם, אחרי חצי שנה של ניסיון הם עברו למקום חדש ושיפרו את שכרם. היום הם מוכנים להתפשר, כי אין להם ביקוש".

מנתוני חברות ההשמה עולה כי מתכנתים שנקלטים היום במקומות-עבודה חדשים ירוויחו גם 40% פחות מבעבר. אם לפני שנתיים הם הרוויחו 20-30 אלף שקל, היום יסתפקו במשכורות שנעות סביב 15 אלף שקל. רובם, אגב, נעלמו מהענף, וחזרו לעסוק במקצועות הקודמים שלהם. גם רוב המוסדות שהכשירו אותם, כמו סיוון וג'ון ברייס, נפגעו קשות.

מבין המתכנתים נפגעו במיוחד מתכנתי ויז'ואל בייסיק, שלא התקדמו לתחומים חדשים. שכרם של מתכנתי java ירד כמעט ב-30%. מתכנתי C נפגעו פחות: שכרם ירד בשיעור ממוצע של 12%-20%. מתכנת עם ניסיון של שנה-שנתיים ירוויח היום 914 אלף שקל.

"תוכניתן עם ניסיון סביר קיבל לפני שנתיים 16 אלף שקל, והיום הוא מסכים לקבל גם פחות מעשרת-אלפים שקל. תוכניתנים תותחים, שקיבלו 30-40 אלף שקל, מרוצים אם הם מקבלים 16-20 אלף שקל", אומר רפי גבאי, מנכ"ל ובעלים-משותף בבית-התוכנה eWave, שעוסק בטכנולוגיות מערכות מידע, ומעסיק כ-70 עובדים. "רמת השכר שנדרשת על-ידי העובדים היא חצי ממה שביקשו בעבר“, כי אין עבודות בתחום. זה מאפשר גיוס של אנשים איכותיים למשרות שפעם לא אוישו על-ידי אנשים איכותיים".

"תחום התוכנה הכי סבל", מסכימה אורנה אפלבאום, סמנכ"ל משאבי-אנוש בפיליפס מדיקל סיסטמס טכנולוג'יס, המעסיקה 380 עובדים. "היצע מפתחי התוכנה מאוד גדול. יש הרבה חבר'ה צעירים שנפלטו מחברות סטרט-אפ, סיימו לימודים ומחפשים עבודה. כשמחפשים את המנוסים, עם ידע ספיציפי הם לא כל-כך רבים".

ביעל תוכנה, מחברות התוכנה הגדולות בארץ, המסקנות דומות. "עד סוף 2000 היו דרישות שכר מאוד גבוהות. האוכלוסייה היותר מבוקשת היתה בוגרי ממר"מ ואוניברסיטאות מכובדות. אנשי תוכנה כאלה, עם ניסיון בשמים, הרוויחו 25-30 אלף שקל, ובמקביל לשכר היו תנאים נלווים עם דרישות אין-סופיות, כולל צבע מיוחד לאוטו או שהם לא מגיעים לעבוד אם האוטו קוריאני ולא יפני", מספר נתי אברהמי, מנכ"ל יעל תוכנה. היום אברהמי לא צריך להתלבט בבעיות האלה, כיוון שהם מבקשים שכר נמוך בהרבה.

מהנדסי תוכנה, בעלי תארים אקדמיים, נפגעו פחות. לפי נתוניו של נתן שרון, יועץ בתחום משאבי-אנוש ותנאים סוציאליים ומנכ"ל אדם-שרון מקבוצת "אדם", שכרם החציוני הוא 21-22 אלף שקל, שחיקה של 10%-15%. משקלול נתוני חברות ההשמה עולה שלעתים שכרם נפגע אף בשיעורים גבוהים יותר, גם של 30%. גובה השכר, במקרה שלהם, ישתנה על-פי ניסיון והשכלה.

האינטרנט מת

"עוד תחום שנשחק במיוחד הוא האינטרנט. בעצם זו לא שחיקה, רובו לא קיים", אומרת דליה קריאף-גורסטמן, מנכ"ל jobinfo. על-פי נתוני jobinfo, webmaster הרוויח בעבר גם 15 אלף שקל. בשוק נשארו משרות בודדות שמציעות 7,000-8,000 שקל. מנתוני חברות ההשמה עולה כי שכרם של הוובמסטרים קוצץ בשיעור של 20%-50%.

שכרם של מעצבי האתרים נותר יציב, יחסית, ועומד סביב עשרת-אלפים שקל לחודש. העניין הוא שאין כלל ביקוש למקצוע. המצב דומה אצל מתכנתי שפות האינטרנט השונות. מתכנתים הרוויחו בשיא 10-15 אלף שקל, היום הם ירוויחו בממוצע 11 אלף שקל. ראש צוות הרוויח 15-20 אלף שקל. היום 15 הוא מספר אופטימי, כיוון שאין ביקוש למקצועות הללו.

מנהלי פיתוח בתחום האינטרנט נפגעו גם הם, בשיעור של 20% לפחות. אם בעבר הרוויחו המנוסים שבהם 28-35 אלף שקל, היום הם נאלצים להסתפק ב22-27 אלף שקל.

מצד שני, יש גם מי שמספר על מחסור בתותחים. "בדרך-כלל, אין עובדים למשרות שרוצים לאייש, ואנשים שמחפשים להם עבודה לא מוצאים להם משרות", אומרת אורית נאור, מנכ"ל חברת ההשמה בהיי-טק CPS. "אנחנו מחפשים webmaster אלוף בפלאש ולא מוצאים הרבה. לפני שנה היו מאה על כל משרה". ההסבר של נאור הוא שעובדים רבים עזבו את התחום.

על-פי המדד של צבירן, השכר בתחומי-הלוויין, כלומר לא הליבה הטכנולוגית, נפגע מאוד. "כספים, מנהלה, המזכירות שקיבלו אופציות החגיגה הזו נגמרה", אומר צבירן. מזכירות בענף, שבעבר נהנו משכר שנושק לדו-ספרתי, וגם מפינוקים ואופציות, נאלצות להסתפק היום בשכר נמוך בהרבה. על-פי נתוני jobinfo, בעלות ניסיון של שנה-שנתיים מרוויחות כ-6,000 שקל, ואילו הבכירות והמנוסות מרוויחות 10-12 אלף שקל. שכרם של מרקומים, אנשי תקשורת שיווקית, נותר פחות או יותר יציב.

הבונוס הצטמק

מי שמאוד נפגעו הם אנשי המכירות. שכרם דווקא לא ירד, אבל מרכיב הבונוס על מכירות, שהיה מהותי, קטן. לפי נתוניו של נתן שרון מ"שרון-אדם", בעבר מרכיב הבונוס היה 30% מהשכר והיום הוא עומד על 14%. השכר החציוני של איש מכירות בכיר, שעובד מול לקוחות גדולים וחשובים, הוא 33 אלף שקל. "קודם הבונוס היה 30%-32% על השכר, והיום, מפני שתקציבי הלקוחות הגדולים נחתכים, הבונוס הוא 7%-8%". השכר החציוני של איש מכירות זוטר, לפי שרון, הוא 20-22 אלף שקל.

על-פי נתונים שונים, בשקלול השכר והבונוסים איבדו אנשי מכירות 20%-30% משכרם. עם זאת, על-פי נתוני CPS, אנשי שיווק ומכירות בינלאומיים נהנים מרמות-שכר גבוהות בכ-%25 משל המקומיים. שכרם עומד בממוצע על 20 אלף שקל לחודש, לעומת שכר של 14 אלף שקל לאנשי המכירות המקומיים.

אפשר לשער ששכר הבסיס של אנשי המכירות לא נפגע משתי סיבות: ראשית, הם נפגעו מספיק מהירידה בבונוסים. שנית, אנשי מכירות תורמים במישרין לשורת ההכנסות של החברות, זו שמצויה בירידה מדאיגה וכל-כך מטרידה רבות מהן. "העולם השתנה. אנשי מכירות צריכים עומק טכנולוגי והבנה עסקית רחבה, שיאפשרו להם להתחבר לביזנס של הלקוח", אומרת עמית סמסון מ"סכמה" המפתחת תוכנה לרשתות סלולריות. "ברור שאנשים מקבלים פחות מאשר בעבר, אבל לטובים צריך לשלם לא מעט".

בתפקידי התמיכה הטכנית ושירות לקוחות, נתן שרון מזהה ירידה, אם כי "משכורת הבסיס היא 16-17 אלף שקל, ואלה עדיין משכורות לא רעות". על-פי נתוני CPS, מהנדסי תמיכה טכנית ספגו ירידה ממוצעת של כ-30% בשכרם, שעומד כיום בממוצע על 13 אלף למהנדס ועל כ-19 אלף שקל לבכיר, שבעבר השתכר 30 אלף שקל ואף יותר מזה.

אלה שעלו

למרות הפגיעה האנושה ברמת השכר בהיי-טק, נותרו מקצועות נדירים ומבוקשים ששכרם דווקא עלה.

בתחום התוכנה, למשל, יש עדיין נישות-התמחות ספציפיות שחסרים בהן אנשים מנוסים. "הביקוש גבוה לאנשי SAP, למתמחים בתוכנות ספציפיות ולבעלי ניסיון משמעותי ב-"Real Time", אומרת אפרת שפירא מנס טכנולוגיות. קשה לנקוב בגובה שכרם הפוטנציאלי כיוון שהוא פונקציה של מידת הניסיון, ההכשרה והצורך של החברה שזקוקה לשירותיהם אולם ההערכה היא ששכרם ינוע סביב 20 אלף שקל לחודש.

אורנה אפלבאום מפיליפס מדיקל סיסטמס אומרת שקשה למצוא מהנדסי מערכות עם ניסיון באינטגרציה רחבה ופיסיקאים טובים. מהנדסי מכונות, היא אומרת, פחות זמינים מאשר בעבר. איתורם דורש יותר מאמץ. על-פי נתוני jobinfo, מהנדסי מכונות עם ניסיון ממוצע של 35 שנים ירוויחו 15-18 אלף שקל, והמובילים ירוויחו 17-24 אלף שקל. ההערכות הן שמשכורותיהם של הכוכבים עשויה להאמיר גם לרמות הגבוהות של 20 אלף שקל. גם שכרם של מהנדסי מערכות מנוסים ומצוינים עשוי להגיע לרמה הזו.

מחסור קיים במספר מקצועות, במיוחד בתחום ההנדסה. עמית סמסון מתארת מחסור כמעט קבוע במהנדסי RF (תדרי רדיו). גובה שכרם נקבע אינדיבידואלית, אולם אפשר להעריך שהוא נושק ל-30 אלף שקל. לשם השוואה, שכרו של מהנדס אלקטרוניקה, שאינו מתמחה ב-RF, התכווץ בשנתיים האחרונות ב- 10%-15%.

עוד חסרים, ויתוגמלו היטב כשיאותרו: מומחים לדחיסת וידאו ומהנדסי VLFI לתחום הסמיקונדקטורס.

דרוש: אדם לכל עת

כדי לדון בשכר הבכירים בהיי-טק, צריך קודם-כול לקבוע מהו בכיר. בענף מקובל שקו-הגבול הוא מנהלי פרויקטים, שכבר מוגדרים בכירים. אבל כשהיתה אינפלציה של חברות, תפקידים ושכר, הרבה אנשים קיבלו תארים מפוצצים. עכשיו, הבכירות עוברת הגדרה-מחדש.

"חיפשנו מנהל מחלקת תוכנה וקיבלנו קורות-חיים בלי סוף", מספרת אורנה אפלבאום. "אנשים שהתהדרו בתואר סגןנשיא לפיתוח לא היו בשלים לתפקיד של מנהל מחלקה אצלנו. גייסנו בכירים מאוד, וחלקם ירדו ברמות-השכר בצורה משמעותית כי קודם הם כיהנו כמנכ"לים, והם מקבלים את זה".

"לשוק נפלטו המון בכירים, ויש הצפה", אומר צבירן. "מנהל כספים לא רוצה להיות מנהל-חשבונות, אבל אם הוא רוצה עבודה הוא צריך להתפשר. לכן יש ירידה בשכרם, אבל הם עדיין מרוויחים טוב. חוק מספר 1 עדיין נכון: לאנשים מצוינים יש תווית מחיר גבוהה". לגלעד אילון דוגמה דומה: "סמנכ"ל פיתוח שלא מצא תפקיד דומה מוכן ללכת לתפקידים יותר טכנולוגיים כמו מהנדס מערכת. הוא מתפשר בתפקיד, לאו-דווקא בנושא השכר".

המצוינים המבוקשים ביותר כיום הם מנכ"לים "שניים באחד", כלומר אדם שהוא גם מנהל טוב וגם טכנולוג מוצלח. כמובן עם "קבלות" וניסיון. למנכ"לים נהוג לשלם שכר של 30 אלף שקל בממוצע. אבל את הכוכבים הללו מוכנה התעשייה לרפד בשכר של עד 75 אלף שקל.

נתן שרון משווה את שכרם של הבכירים בדרגי סמנכ"ל-מנכ"ל בהיי-טק למקביליהם בענפים אחרים, ולא מזהה ירידה בשכר. "החציון של איש כספים בחברות בינוניות במשק הוא 30-35 אלף שקל, וזה דומה להיי-טק. פה השוק אינו מאופיין היי-טק".

אורית נאור מ-CPS מזהה עליות שכר במשרות הגבוהות לעומת ירידה אצל מנהלי פרויקטים, שגם הם כאמור מוגדרים בכירים. "במשרות הגבוהות, בשכרם של בכירים עם יותר ניסיון ניהולי ואחריות, יש עלייה של 15%-20%. הם יכולים להרוויח גם 40-45 אלף שקל. היום מחפשים אנשים עם אחריות אישית, מבוגרים ומנוסים, שלפחות פעם אחת עשו את התפקיד".

מנתוני חברות ההשמה עולה כי מבין הבכירים, שכרם של מנהלי פיתוח אינטרנט הכי נפגע, בשיעור של כ-25%. שכרם של מנהלי מערכות מידע ירד בכ-23%, ושכרם של מנהלי פרויקטים בתחום החומרה והתוכנה ירד בכ- 20%.