"המצרים לא מגלים נכונות"

במשך פחות משנה כיהן האלוף (במיל') גיורא רום כמנכ"ל משרד התשתיות, ובשל חוסר כימיה בינו לבין שר התשתיות, אריאל שרון, כמעט ששום דבר לא זז במשרד התשתיות, באותה תקופה, שסבל גם כך מחבלי לידה ראשונים. שרון לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מהמנכ"ל, אותו לא הכיר קודם לכן. כאשר נכנס שרון לתפקידו, כשר התשתיות, החליט למנות את רום אחרי שקיבל עליו המלצות חמות מצד שלישי.

שרון מיהר ללמוד את הלקח ולאחר שנפרד מרום, החליט למנות לתפקיד את קובי כץ (35), אותו הוא מכיר שנים רבות, עוד כאשר היה יועצו במשרד השיכון. בשנה הראשונה לפעילות משרד התשתיות כיהן כץ כיועצו של שרון וכן כראש צוות ההקמה של המשרד החדש. בין כהונתו במשרד השיכון לבין עבודתו במשרד התשתיות, נכנס כץ לעסקים פרטיים. נכון שלגורמים בענפי התשתיות יש עדיין ביקורת פה ושם על תיפקוד משרד התשתיות, אבל כולם מאוחדים בדעה אחת: בשנה האחרונה, מאז מונה כץ למנכ"ל, דברים זזים במשרד התשתיות, ולפחות חלקם בקצב מזורז, וזאת בעיקר בשל הכימיה שבין שרון לבין כץ.

הרבה גז נותנים במשרד התשתיות, בחודשים האחרונים, לשלושה פרוייקטים מרכזיים: פרוייקט האיל"ח, (איזור סחר חופשי בנגב), להסדרת עתיד בתי הזיקוק ולפרוייקט יבוא הגז הטבעי, לגביו עדיין קיימת ביקורת כלפי משרד התשתיות מצד חלק מהגורמים המעורבים בו. בראיון ראשון לעיתונות, מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה, מדבר כץ על שלושת הפרוייקטים האמורים.

"גלובס": התמנית למנכ"ל שנה אחרי כניסת שרון לתפקיד. בשנה הראשונה של כהונת המשרד, כאשר רום כיהן כמנכ"ל, היה חוסר תזוזה בפעילות המשרד, משום שהמנכ"ל והשר לא שידרו על גל אחד. האם המצב כיום שונה לדעתך?

כץ: "כן".

"גלובס": "מדוע?

כץ: "המשרד מתמקד בשנה האחרונה בקידום תחומי הפעילות העיקריים שבאחריותו, ושם לעצמו כמטרה לקבוע הישגים וליישם מדיניות בתחומי התשתיות השונים. בהתאם למדיניות השר אנחנו שוקדים על תחומים שונים כגון: שיפור הרכבת והכבישים בארץ, פיתוח משק המים, קידום רפורמות נרחבות במינהל מקרקעי ישראל לתועלת הציבור והמשק, פיתוח תחום ייצור החשמל הפרטי, יצירת תחרות במשק הדלק ועוד".

"גלובס": קיימת ביקורת על אי הוודאות השוררת לגבי יבוא גז טבעי לארץ. מדוע השר אינו עושה ככל יכולתו כדי לייבא גז טבעי ממצרים, הנחשבת למקור הגז הכדאי ביותר מבחינת ישראל?

כץ: "המשרד עושה ככל יכולתו על מנת להצעיד את המשק לשימוש בגז טבעי. למעבר לגז יש השלכות כבדות גם בהיבט הכספי. מדובר בתהליך בלתי הפיך. חברת החשמל מחוייבת לדאוג לאספקת חשמל זמין. בזמן שהיא מבצעת הסבת קווי יצור בתחנות הכוח כמו חיפה, רדינג ואשדוד - לא נוכל להישאר ללא אספקת גז טבעי בארץ, בהתחשב בכך ש-%40 מהחשמל בארץ יהיה תלויים באמצעי ייצור זה. אנחנו חייבים לדאוג לאספקה אמינה ורציפה, ולצערי המצרים לא מגלים נכונות. הם לא הגיבו לפנייה של חברת החשמל לקבל הצעות מספקים, ואף העבירו מסרים, כי לא תהיה עיסקת גז בין מצרים לישראל מסיבות פוליטיות.

"שרון הודיע מפורשות, שאם המצרים ירצו לספק גז, עליהם להודיע לנו זאת בצורה פורמלית ובהקדם. בכל מקרה, אנחנו מקיימים כיום מו"מ עם מספר גורמים עיסקיים ממדינות שונות לגבי אספקת גז טבעי נוזלי". "גלובס": האם אתה מודע לעובדה, שבחברת החשמל הגיעו למסקנה, שאין כדאיות לייבא גז נוזלי - גם משום שהדבר יקר מדי וגם משום שהמיתקנים, שצריך להקים כדי לייבאו, אינם בטיחותיים?

כץ: "חברת החשמל אמורה לדאוג לייצור חשמל ממקורות עליהם תחליט הממשלה, ובתנאי שעלויות הייצור יוכרו. נושא כדאיות ייצור חשמל בגז טבעי, המובל באמצעות צנרת או בגז נוזלי המובל באמצעות מיכליות, ייבחן בתקופה הקרובה ויהיה אחד הגורמים אשר ישפיעו על קבלת החלטות לגבי הפרוייקט" (אם הממשלה תגיע למסקנה שאין כדאיות לייבא גז טבעי כלשהו, הרי שחברת החשמל תצטרך להקים תחנת כוח פחמית נוספת, בהשקעה של יותר ממיליארד דולר - ד. ח.).

"גלובס": מדוע אתם חוששים להתבסס בעתיד על גז טבעי ממצרים. אחרי הכל, מצרים מספקת לישראל נפט באופן מסודר וללא תקלות מאז שנת 81', למרות כל המהפכים שהיו ביחסים בין שתי המדינות? כץ: "אין לנו ספק שעיסקת גז היא מסחרית וכלכלית, והיא לא יכולה להיות תלויה בהתניות פוליטיות. כאשר רוכשים נפט, ההתייחסות היא שונה. נפט ניתן לרכוש משווקים אחרים, ובתי הזיקוק רוכשים נפט לפי כדאיות כלכלית וללא מדיניות מכוונת, ולפיכך המסחר עם מצרים מהווה חלק ממערכת סחר כלכלית. גז, לעומת זאת, לא ניתן לצבור, ואספקתו דורשת השקעה מוקדמת גבוהה. בשל כך, לא ניתן להחליף ספק עמו סוכם על התקשרות, אשר בהתאם אליה נערך המשק כולו".

"גלובס": בשבוע שעבר הודעתם חגיגית על כך שאתם פותחים במו"מ עם קבוצת משקיעים מארה"ב בראשות לארי סילברסטיין, לגבי מתן הזיכיון להקמת פרוייקט איזור הסחר החופשי בליקית שבנגב. גם המשק הישראלי וגם המשק העולמי נמצאים במיתון. מדובר בפרוייקט שההשקעות בו יגיעו למעל מיליארד דולר, ואתם בונים על כך שמאות מפעלים יוקמו במסגרתו. האם התקוות לא מוגזמות מדי? כץ: "לפרוייקט יתרונות וייחוד משלו, הכוללים הטבות במיסוי, כגון: פטור מלא ממס הכנסה, פטור ממס חברות וממס רווחי הון, פטור מכל מס ישיר ועקיף אחר, וכן היזמים יידרשו לשלם מס על דיבידנד שלא יעלה על %15, וכל זאת בתקופה של 20 שנה ממועד מתן הזיכיון, כאשר הדבר ניתן להארכה. הסביבה העיסקית אמורה להיות גג לחברות הייטק ולחברות שירותים לייצוא. הפארק, אשר יוקם תוך שימוש במערכת יעילה לרישוי עסקים ולמתן אישורים לבנייה - אמור להיות איכותי ברמה שטרם נראתה במדינה".

"גלובס": אתם מנסים להגיע להסדר לגבי עתיד זיכיון בתי הזיקוק, מתוך מטרה להקדים את מועד פקיעתו משנת 2003 למועד הרבה יותר קרוב. גם הממשלה הקודמת ניסתה לעשות זאת במשך מספר שנים, אך נכשלה. מאין האופטימיות שהפעם תצליחו להגיע להסדר, אשר בלעדיו ברור שבתי הזיקוק אינה יכולה לתפקד בצורה עיסקית ראויה? האם אתם מודעים לעובדה, שללא הסדר עם החברה לישראל המחזיקה ב-%26 מהמניות, אין אפשרות להתקדם, מה גם שבאחרונה היו הערכות, כי החברה לישראל מבקשת למכור את חלקה בחברה למדינה?

כץ: "לדעתי, הוסרו המגבלות, שמנעו את קידום הטיפול בהסדרת הזיכיון. מועד פקיעת הזיכיון הקרב והקיפאון בביצוע ההשקעות בחברה, בשל אי הוודאות לגבי עתידה - הביאו את העוסקים בנושא למסקנה, שלא ניתן יותר להמתין, וכיום קיימת הבנה ברורה ונכונות משותפת של כל הגורמים המעורבים - כלומר רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר, משרד התשתיות ומשרד ראש הממשלה, כדי לפעול לפתרון סוגיית הזיכיון ולחזק את החברה לקראת היערכותה לשנים הבאות. מאחר שהובהר שלא יבוצע פיצול בחברה, מתגבשת תוכנית הכוללת הקמת מרכזי רווח, שינוי בנושא המחירים בשער בתי הזיקוק והסדרת נושא הזיכיון. בכוונתי לפעול להקמת צוות משותף לכל הגורמים האמורים אשר יעסוק בנושא"